 |
מאמר של גיא רולניק שמתיחס גם לרגולציה בתחום התחבורה. אני ארשה לעצמי להעתיק לכאן קטע ארוך יחסית שאולי ממחיש כיצד מתנהג הוד מעלתו ה"רגולטור". לרגולציה יש מחיר:
מה שקורה בדן הוא כסף קטן לעומת מה שמתרחש באגד. שם גילה המבקר שהמדינה משלמת מזה כעשור כל שנה סובסידיה עודפת של לפחות 400 מיליון שקל. לסכום זה, קבע המבקר, מצטרפת שורה של הטבות כספיות שהעניקו משרדי האוצר והתחבורה לאגד בעשורים האחרונים, ללא בדיקת כדאיות כלכלית ותוך התעלמות לכאורה מחובת עריכת מכרזים. המבקר בחן ארבעה הסכמים שעליהם חתמו משרדי האוצר והתחבורה עם אגד מאז 1996 - שני הסכמי סובסידיה ושני הסכמי תחרות - שבמסגרתם הזרימה ותזרים המדינה לקופת הקואופרטיב מיליארדי שקלים. הסובסידיה השנתית שממנה נהנה אגד ב–2011, למשל, הסתכמה ב-1.5 מיליארד שקל.
המבקר גילה כאוס רגולטורי נרחב, אי־בקיאות בחומר והיעדר פרוטוקולים שפגעו ביכולתו של משרד התחבורה לבקר את הנעשה באגד. הביקורת העלתה פערים ניכרים בהצגת עלות הסכם התחרות שנחתם עם אגד רק ב–2010, כשהאוצר טען שמשמעותו עלות של 683 מיליון שקל למדינה בשנה - בעוד שאגד טען לתקצוב כפול של 1.3 מיליארד שקל. המבקר גילה שמשרד התחבורה ומשרד האוצר הסתפקו בהערכות כלליות למרות הסכומים הגבוהים שעמדו על הפרק, ולא הציבו יעדים למשא ומתן.
"בהסכמים שולמה לאגד סובסידיה בסכומים ניכרים בלא עבודת מטה מסודרת שתברר את מידת ההצדקה בתשלומים״, נכתב בדו"ח המבקר. לסיום הסביר המבקר ש״הגורמים המקצועיים במשרדים לא היו בקיאים בסבך ההסכמים ובפרטיהם, ולכן היו תלויים בידע ובניסיון של גורמי ייעוץ פרטיים״.
מיהם ״גורמי הייעוץ הפרטיים״ ש״הגורמים המקצועיים תלויים בהם״? המבקר לא פירט, אבל אפשר לנחש - אלה חברות ייעוץ פרטיות, שבחלקן עובדים פקידים שעבדו במשרד האוצר ובמשרד התחבורה ועכשיו עובדים כיועצים לעשרות ומאות המונופולים, הקרטלים, החברות הממשלתיות, הרשויות והחברות שמחוברות לתקציב המדינה וחיות, מתות, עולות ונופלות על בסיס היכולת שלהן להתל ברגולטורים ובפקידים - אלה שעדיין לא עברו לעבוד בחברות הייעוץ. לא תופתעו לגלות שבאגד ובחברות הקשורות איתה יש נוכחות מוגברת כבר שנים ארוכות של פקידים לשעבר ממשרד האוצר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש