|
||||
|
||||
העיר הצפויה אמורה להיות צפופה יותר מערים ועיירות (כפרים) ערביים קיימים. לדוגמה: עם בניה לגובה. |
|
||||
|
||||
ספיציפית עם הקמת העיר הערבית אין לי בעיה. הדברים שלי היו בתגובה ליוסי בתגובה 645692 |
|
||||
|
||||
לפחות הקרקע תהיה בבעלותם. לפחות במצבה הראשוני, העיר תכיל מבנים שנבנו ואושרו כחוק, מחוברים לתשתיות כחוק. |
|
||||
|
||||
אתה באמת מאמין שהקרקע תהיה בבעלותם? ליהודים לא נותנים בעלות על הקרקע עליה הם יושבים, אז לערבים? |
|
||||
|
||||
אכן, קרקע לא צריכה להיות בבעלותו של אף אדם - רק של הצבור. קרקע היא משאב מוגבל, אין שום הצדקה שלמישהו תהיה עליה חזקה נצחית. |
|
||||
|
||||
חשבו על זה כבר לפניך (הלוואי עלינו מס הכנסה של 20% - ולזה קוראים עבדות): וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת-כָּל-אַדְמַת מִצְרַיִם, לְפַרְעֹה, כִּי-מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ, כִּי-חָזַק עֲלֵהֶם הָרָעָב; וַתְּהִי הָאָרֶץ, לְפַרְעֹה. כא וְאֶת-הָעָם--הֶעֱבִיר אֹתוֹ, לֶעָרִים: מִקְצֵה גְבוּל-מִצְרַיִם, וְעַד-קָצֵהוּ. ... כג וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-הָעָם, הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת-אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה; הֵא-לָכֶם זֶרַע, וּזְרַעְתֶּם אֶת-הָאֲדָמָה. כד וְהָיָה, בַּתְּבוּאֹת, וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית, לְפַרְעֹה; וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם, וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם--וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם. כה וַיֹּאמְרוּ, הֶחֱיִתָנוּ; נִמְצָא-חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי, וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה. כו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד-הַיּוֹם הַזֶּה עַל-אַדְמַת מִצְרַיִם, לְפַרְעֹה--לַחֹמֶשׁ: רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים, לְבַדָּם--לֹא הָיְתָה, לְפַרְעֹה. |
|
||||
|
||||
אכן, חשבו על זה כבר לפני: וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי. |
|
||||
|
||||
אני מנצל את הציטוט לשאול מה הסיפור שלאחרונה מוסיפים לציטוטים מהתנ"ך במאמרים בעיתונות סוגרים עם מראי מקום מדיוקים לפרק ולפסוק, גם כשזה ציטוט מוכר ונדוש? אני מניח שזה נעשה ע"י העורכים ולא הכותבים. |
|
||||
|
||||
משפטיזציה של מערוכת העיתונים (יותר ויותר אנשי תקשורת הם עורכי דין בהשכלתם) |
|
||||
|
||||
לו רק זה היה גורם לכתבים להביא גם קישורים בשאר הפעמים שהם מצטטים ממקורות חיצוניים, דיינו. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה נובע יותר מהסחף לכיוון הדתי ונסיון להראות לרקוד ''מה יפית'' (שיר השירים ז' ז'). |
|
||||
|
||||
אגב, למרות העובדה שהמצרים אומרים "והיינו עבדים לפרעה" מה שמתואר כאן הוא לא משטר של עבדות אלא צמיתות, דומה למדי למשטר הפיאודלי. בכל מקרה, אין כמובן שום דמיון בין זה לבין מה שאני חושב עליו. כתבתי בקווים כלליים בפתיל שמתמשך מתגובה 433933. |
|
||||
|
||||
תראה מה זה. הוא השתלט להם על האדמה והחיים ברעב המתוכנן שהוא-עצמו גרם לו, והם עוד אומרים תודה! __ במקום אחר, בספר הבא בתנ"ך, אתה רואה מה זה עבדות באותה הארץ ממש, והיא לא מסתכמת ה-20% מס. |
|
||||
|
||||
בדרך כלל כשיהודי רוצה לגור בבית, הוא משלם עליו. תופעה רווחת ביותר במגזר הערבי היא, שכשמישהו רוצה לגור בבית, הוא פשוט תופס שטח ובונה עליו, ואחרי זה מספר שאבותיו ישבו במקום שלושת אלפים שנה. כשאדם קונה שטח לבניה, הקרקע בבעלותו. או שאתה יודע משהו שאני לא יודע... |
|
||||
|
||||
אתה מוזמן ללכת לבית ג'ן1 (כפרו של הקצין שנהרג בפיגוע הדריסה בירושלים) ולשאול אותו מה דעתו על כך. שם הם גם לא מצליחים להסדיר קרקעות לבתים וגם חוטפים קנסות ממנהל מקרקעי ישראל (או זרוע אחרת של השלטון. לא זוכר בדיוק). 1 שיש מעליו פסגה גבוהה בשם הר צפריר. לכן הוא חייב להיות מקום טוב. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג מה אתה (לא) יודע. אכן, כשאדם קונה שטח לבניה, הקרקע בבעלותו.אלא שהנוהג המקובל1 במדינת ישראל הוא שאדם אינו קונה שטח לבניה, כי אם חוכר אותו. ___ 1 נכון, יש חריגים, אבל זה המקובל ברוב המקרים. |
|
||||
|
||||
הרי לך. את זה לא ידעתי1. אבל קניה או חכירה, אותו אדם משתמש בקרקע לאחר שהסדיר כחוק את זכויותיו עליה. בשונה מאלה שמשתמשים בקרקע ואז צועקים ומשתוללים ודורשים שיסדירו את זכותם עליה - כלומר - יתנו להם אותה במתנה. ____________ 1 מה זאת אומרת חכירה? אחרי 20 שנה יגידו לו שתם החוזה? איך זה עובד? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
49 |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |