בתשובה לאביר הקרנפים, 02/10/14 16:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אמרו ש"הודית", ולמען האמת, גם אני הבנתי את המשפט ההוא, "אני הבחור המדובר...", כהודאה, ואני בטוחה שכך גם רבים אחרים. יש לך שתי בעיות - כלומר, יש לך הרבה בעיות, אבל אני אזכיר שתיים: א. לא תמיד אתה כותב באופן ברור. ב. אתה עושה עסק יותר מדי גדול מזה ש"מצטטים בשמך דברים שלא אמרת", ומהבדלים קלים בלשון הדיבור המועברת אל הכתב, אצל אנשים לא מעטים. אנשים לא "משקרים" ולא "מסובבים את עצמם בכחש", לא במקרה שלפנינו ולא באשמה שאתה מאשים אותם, אלא מאי? - אנשים באופן טבעי מוסרים את דבריו של אדם מסויים תוך שימור, ככל יכולתם, של רוח הדברים, אבל לא תוך שמירה מדוייקת על הניסוח המקורי, מילה במילה (אלא אם כן עושים קאט אנד פייסט, זה דבר אחר, כמובן). אני, אגב, לא קוראת מדורים ואתרים עם כל מיני שטויות, אני קוראת רק מה שמעניין אותי (ריצ'רד דוקינס, אבולוציה, נצרות-אמונה-אתאיזם, פוליטיקה ופרשנות אקטואלית), אז פגשתי את המקרה שלך ואת כל הסיפור רק כאן באייל, לפני כמה ימים, לא ידעתי שאתה כזה "סלב", ואז, בעקבות האייל, הסתכלתי בעוד מקומות. ראיתי שכתבו "בחור עם סכין", "בחור מצוייד בסכין", ו"מצוייד בסכינים אימתניים ובגרזן" (בתמונה, הסכין אכן נראית אימתנית ביותר), אבל לא ראיתי בשום מקום "משתמש בסכין כדי לבתר חתולים מיוסרים". אז או שפשוט לא ראיתי, אולי פספסתי את האתר הזה, או שזה הניסוח שלך למשהו שאנשים אמרו או כתבו בצורה אחרת. ושוב - שינויי ניסוח קלים הם דבר טבעי ואנושי, הם לא "כחש", לא "שקר", ולא צריך להתנצל עליהם בפניך, אלא אם כן תחושתך זו, הצורך בהתנצלות, נובעת מרגשי גדלות עזים במיוחד (יש לי רושם כזה, כבר כמה ימים, יש לי גם איזושהי דיאגנוזה התחלתית, משוערת, משלי, לעניין הזה). האמת היא שהדבר הכי מעניין בכל התגובה הזאת הוא עניין המשפט וחצי אצל גיא לרר (לא רואה) - מה היה המשפט, אתה זוכר? זה די מסקרן. אה, ואת דון קישוט קצת פיספסת, חוששתני, אבל נעזוב את זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני כותב באופן ברור. אבל כמו שאמרתי - יש את הדבר הזה שנקרא השלמה אוטומטית. כשאדם קורא "אני הבחור המדובר", הוא משלים וחושב - הוא גם עשה את המעשים המדוברים. למרות שכתבתי הסתייגות "בקשר לשאר". ב. אני עושה עסק גדול מאנשים שאומרים בשמי דברים שלא אמרתי. ההבדל הקטן בלשון, לפעמים יוצר הבדל גדול במשמעות. בעיקר אם נכנסים לטיעונים וסיבות. וטוב שהזכרת את רוח הדברים. ידוע לכל ילד שלומד תחביר, ששינוי לשוני קטן יכול להפוך את משמעות הסיפור כולו. אשאל אותך שאלה שהיית צריכה לשאול את עצמך. למה טרחו לכתוב שאני מצויד בסכין אימתנית (ציוד חובה בג'ונגל) ובגרזן? והדבר מתברר כאן. למה טרחו לכתוב דברים אחרים שאינם קשורים כאן וכאן. אם כי האחרון נראה לי מועתק מאחד הסטטוסים של השני. אם את רוצה לשמוע את המשפט שגיא לרר השמיע, את מוזמנת לחפש בגוגל את אותה התכנית. כפי שאמרתי, אני לא מתכוון להתחיל להתווכח עם אנשים אם אני אשם או לא, רק כדי שאנשים ירגישו טוב עם עצמם כשהם השופטים ואני מצטדק בפניהם. כפי שאמרתי, אני לא חושב שלאחד מן הצבועים הללו יש את הסמכות החוקית או המוסרית לשפוט אותי או אפילו לדרוש ממני דין וחשבון. אני חוזר ואומר. מי שרוצה למצוא את החורים בסיפור, ימצא אותם בעצמו. ויש המון. מי שרוצה להאמין, שיאמין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |