 |
|
 |
||
|
||||
 |
(למה פחחח? העולם הלטיני משתמש בשיטה הזו כבר דורות) |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפחחח הוא על הסיכוי שבעולמנו המודרני איזשהו עיקרון בתחום הזה ייראה אטרקטיבי לאורך שני דורות ויותר, לנוכח קצב התמורות הטכנולוגיות, האידיאולוגיות והאופנתיות. עצם השיטה של שם פרטי ושם משפחה כזיהוי לאדם כבר נראית קצת מוזרה היום1, ובכדור הבדולח אני רואה שעוד שלושה דורות היא תיאבק על קיומה (בעולם המערבי, אם עוד יהיה דבר כזה). 1 זה לא מבטיח זיהוי יחיד, 2for crying out loud! 2 למען השם! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני דורות קדימה והשם המלא שלנו יהיה רצף ה-DNA. נראה אז את כל המסורתיים בשניקל, ששומרים קשר עם העבר שלהם לא יותר מכמה מאות של שנים אחורה (במקרה הטוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 באופן כללי אין שיטת זיהוי שמקיימת את שלושת התנאים הבאים: 1. מרחב שמות אחיד (כתובות דואר אלקטרוני הן דוגמה למרחב שמות מפוצל. בהנחה שלא כולם משתמשים ב־gmail). 2. שמות שניתנים לזיהוי על ידי אנשים (לדוגמה: טביעת אצבע וכן כל מה שכרוך בהשוואה של הרבה מספרים לא ניתן לזיהוי על ידי אנשים. גם מספר זהות לא ידידותי למשתמש במיוחד) 3. זיהוי יחיד (לדוגמה: הצירוף של שם פרטי ושם משפחה אינו ייחודי) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |