בתשובה לנועה ו, 03/09/14 12:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למלך רוסיה קראו צאר, למלך רומא (מאוגוסטוס) קראו קיסר, למלך מצרים קראו פרעה, למלך סין קראו בן השמים, למלך קוריאה הצפונית קוראים ''המזכיר הכללי של מפלגת הפועלים הקוריאנית'', למלך סוריה קוראים ''נשיא'' ולמלך קורינתוס קראו טיראן. זה רק שם, הם עדיין מלכים ולא טיראנים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ויאיר לפיד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובני סלע | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שליט סוריה טוען להלכה שהוא שולט בסוריה בזכות המנדט שהוא מקבל מאזרחי סוריה. הוא טורח לערוך בחירות שבהן הוא זוכה. מדינתו היא רפובליקה. כך גם שליטי הרפובליקות העממיות השונות: אני לא זוכר אם כולם טרחו לערוך בחירות או משאלי עם, אך כולן טענו (או טוענים) שהמקור לסמכות השלטון הוא בעם. קיסר סין היה מלך בהשראה אלוהית. כך גם עדיין קיסר יפן ומלכת אנגליה. לשליט קורינתוס קראו "טיראן" (ורק "טיראן". לא "מלך") למרות שבעברה של העיר היו מלכים. מכאן שככל הנראה לא מדובר על שליט בהשראה אלוהית. אבל אני לא מכיר אותו מעבר למה שקראתי עליו בערך בוויקי. פולחן האישיות בצפון קוריאה מדגים איך כאשר שושלת שולטת היטב בכל מוסדות השלטון היא יכולה למסד לעצמה את מנדט השמיים. נראה ששליטי צפון קוריאה מתקדמים בכיוון הזה. סיפור ההמלכה של ספר שמואל לא נראה לי הגיוני וריאלי. נראה יותר סביר ששליטיה של מדינה צוברים לגיטימציה עם השנים והדורות. למען הסר ספק, אני לא מנסה להשוות את שליטי צפון קוריאה למלכים תנכיים שונים שונים. בפרט כשטענתי שמה שקרה שם אינו לפי הסיפור התנכי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מלך יכול לקבל את מקור הסמכות ממקור לא אלוהי (קיסר רומא). להבדיל, ראש רפובליקה יכול לקבל את סמכות שלטוני מגורם דתי (איראן). לפריאנדרוס קראו טיראן בגלל שאביו לקח את השלטון בכח מבני המלוכה, אבל הוא היה מלך למעשה (הספר אודותיו נקרא "פריאנדרוס מלך קורינתוס). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |