|
אין לי הסבר טוב מדוע כמה מתומכי מודל ב חזרו ונשבו באופטימיות של מודל א. אבל שים לב שניתן לתמוך בנסיגה גם תוך אמונה שהיא תביא לדרדור במצב הצבאי - לעתים יש סכנה מדינית או פוליטית-אישית מידית יותר.
מודל ב, ככל מודל, איננו פרוגרמה ולא התיימר להיות כזו. הוא ניסיון לנבא את התנהגות הצד הפלסטיני של הסכסוך. והוא אכן פסימי - יש מתאם בין נסיגה צבאית ישראלית לבין תקיפות צבאיות על ישראל. אבל כרגע הוא נראה נכון יותר ממודל א.
אם השיקול למען נסיגות נוספות הוא מוסרי-ערכי, הדיון על המודלים לא רלוונטי. אבל כדאי להיות ישר (כליבוביץ בשעתו, שתבע נסיגה על אף שלא תביא שלום ואולי תחמיר את סכנות המלחמה). אגב, עליך לצרף גם את מיודעינו בנט לרשימת הישרים (לא באמת ''ישר'', הוא חבר בממשלה) - גם לדעתו אין פתרון לבעיית הרסיס הפלסטיני בישבן הציוני.
|
|