 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם היהדות היתה מתנגדת לעבדות באופן עקרוני, היא לא היתה מתירה אותה. היהדות התנגדה לעבודת אלילים - אבל אין לך עבודת אלילים "לפעמים", או "מדי פעם" או "כשמתאים". יש הבדל עקרוני בין להתנגד לעבדות של "בני העם שלך" או "בני האמונה שלך", ולשעבד אחרים, לבין "להתנגד לעבדות". ואגב, לפני שחשבו לשעבד אפריקאים, הבריטים החביבים, שאח"כ הפכו לאבירי ההתנגדות לעבדות, זרקו לקולוניות כעבדים את כל הלא-רצויים מבריטניה: נוודים, מובטלים, מתנגדים פוליטיים, יתומים וסתם עניים. ואת זה עשו למן ההתיישבות הראשונה. זו אמנם היתה עבדות-מוגבלת בזמן, אבל דא עקא: אם יש לך 5 או 7 שנים להוציא עבודה מאדם - לא תוציא לו את המיץ, תעביד אותו עד אפיסת כוחות ותאכיל אותו במינימום שבמינימום? בסופו של דבר, הוא לא צריך להחזיק לך שנים רבות. התוצאה - רוב רובם של אותם עבדים-לזמן-מוגבל, לא זכו להגיע לסוף החוזה שלהם ומתו לפני, ועבדים שחורים קיבלו יחס טוב בהרבה משל לבנים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לינקולן - המשחרר הגדול - התנגד באופן עקרוני לעבדות אך משנבחר לנשיא התפשר על העניין, והסתפק באיסור על הרחבת העבדות לטריטוריות החדשות (דרך אגב, ההתנגדות שלו נעצרה בבית - הוא התחתן עם בת למשפחה מרובת עבדים מקנטאקי -מדינת עבדות). הוא אפילו תמך ב"תיקון קוריוין" שאסר על הקונגרס להתערב בחוקי העבדות הקיימים של המדינות השונות. אפילו בזמן מלחמת האזרחים, הצהרת האמנציפציה שלו היתה יותר צעד מלחמתי מאשר צעד מוסרי - היא כללה רק את העבדים במדינות הדרום. רק אחרי המלחמה האמנציפציה הורחבה. הוא אפילו נתן לזה רציונליזציה - "if all earthly power were given to me [...] my first impulse would be to free all the slaves, and send them to Liberia,—to their own native land. But a moment’s reflection would convince me that whatever of high hope (as I think there is) there may be in this, in the long run, its sudden execution is impossible |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |