בתשובה לנועה ו, 25/08/14 19:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש מחלוקת במקורות האם מחלון וכליון נישאו לשיקצעס או שגיירו אותן קודם לנישואין. הבעייתיות היא בגיור לצורך נישואין. כפי שכתבתי, ערפה הוכיחה שהגיור היה לצורך נישואין. רות הוכיחה שהתגיירה באמת ובתמים. את אומרת שבשום מקום בסיפור לא ניתן להסיק ש"רות באה לחסות תחת כנפי השכינה". אבל בתגובה 639798 הבאתי את המקור המדויק ממגילת רות, אפילו אם תערערי על המפרשים. בחברות בהן האלוהים הוא מקומי, כמו החברה הישראלית של ימי השופטים, לקבל את האלוהים המקומי, משמע לעבוד אותו כפי שהמקומיים עובדים אותו - שמירת שבת, מנהגי לקט, שכחה ופיאה, נוהל היבום וכו'. אם לאוניד התחתן עם לנה ברוסיה, זה עדיין לא אומר שהתחתן איתה כשהיתה גויה. היו יהודים דתיים ברוסיה שהתחתנו כדת משה וישראל. ולכן ההשוואה בין לאוניד שגדל וחי בסביבה מנותקת מהיהדות, שונה ממשפחתו של אלימלך שגדל עם השופטים ולשם חזרה אשתו וכלתה. שאלת למה עצם העליה לארץ לא נחשבת "באשר תלכי אלך". התשובה נעוצה בנסיבות, בכוונה ובמכלול. כבר השוויתי בין גלי העליה שטופי הציונות לבין גלי ההגירה של שנות התשעים והלאה. כהמשך לאותה השוואה: רות לא סתם הלכה עם נעמי, אלא קיבלה את אלוהיה ואת חוקיו. רות עזבה בית מלך וחיי עושר כדי לחיות חיי אביונים עם חמותה. זו דוגמא לגיור שבא ממניע דתי טהור. נוסיף את דוגמתו של הגרף פוטוצקי שהזכרתי קודם. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |