 |
ההגדרה הישנה של סיבתיות היא ששינוי בעתיד לא יכול להשפיע על העבר, וכמובן הנסיון היום-יומי שלנו מאשש זאת. על הסיבתיות הזו דיברתי.
אחרי תורת היחסות ההגדרה השתנתה לכך ששני אירועים שהם מחוץ לקונוס האור אחד של השני לא יכולים להשפיע זה על זה, כיוון שבמערכת ייחוס אחת (כלומר לפי חוקי הפיזיקה מנקודת מבטו של צופה אחד) האחד הוא בעתיד והשני הוא בעבר, ובמערכת ייחוס שנייה (כלומר לפי חוקי הפיזיקה מנקודת מבטו של צופה שני) - הפוך.
בתורת השדות הקוונטית יש (בפעם הראשונה?) הגדרה טכנית ל"לא יכולים להשפיע זה על זה": מדידה שנעשית בנקודה אחת לא יכולה להשפיע על תוצאות מדידה שנעשית בנקודה שנייה, אם שתיהן מבוצעות האחת מחוץ לקונוס האור של השנייה. טכנית אומרים שהמדידות הן חילופיות.
איך זה מוגדר טכנית: בתורת הקוונטים מצב המערכת מוגדר ע"י וקטור במרחב וקטורי, ומדידה היא הפעלה של אופרטור לינארי על וקטור כזה. אם A היא מדידה המתבצעת בנקודה x1 בזמן t1, ו-B היא מדידה המתבצעת בנקודה x2 בזמן t2, אז סיבתיות משמעותה שאם (x1,t1) ו-(x2,t2) הן מחוץ לקונוס האור אחת של השנייה, אז A*B = B*A.
ההגדרה החדשה של סיבתיות כמובן מניחה שאינפורמציה לא יכולה לעבור את מהירות האור, והגדרה זו אוששה בהרבה נסיונות, אבל אם נמצא משהו שנוסע מהר יותר ממהירות האור הוא יסתור את ההגדרה הזו. הבעיה היא, שלפי תורת היחסות גם ההגדרה הישנה תיסתר, כלומר אירוע בעתיד יוכל להשפיע על אירוע בעבר. המשמעות תהיה כנראה שתורת היחסות לא נכונה, ולפיכך גם לא תורת השדות הקוונטית. זה יהיה מוזר כי לתורת השדות הקוונטית יש המון תחזיות מפתיעות ולא טריביאליות שאוששו בדיוק מדהים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש