|
||||
|
||||
משהו לא סביר בהיערכות הכוחות בצד שלנו. יותר מדי בטחון עצמי ויהירות שיבשו התנהלות צבאית אלמנטרית: להתמקם מחוץ לאפשרות תצפית מהרצועה. או אחרי חורשה, או בשטח מת לגבי אפשרות תצפית מהרצועה. ברור שירי פצמ"רים אינו מקרי. הבחינו בריכוז חיילים וירו עליהם ממרגמה שהיא כלי מדויק למדי. |
|
||||
|
||||
איזה שינוי מחשבתי נדרש לנוכח הקיפאון לגבי שטחי כינוס? מה כל כך מסובך בהחלטה שאלו ימוקמו, בכניסה וביציאה מעזה, הרחק מטווח שיגור הפצמ"רים? כמה חיילים מתים נדרשים כדי שהבנה כה פשוטה תחלחל למוחם של המפקדים המחליטים? פשוט זלזול בחיי אדם. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |