|
||||
|
||||
א. אם במקרים בעייתיים דו"צ תמיד יאמר "אין תגובה", ובמקרים לא בעייתיים הוא תמיד יפרט את האמת, די מהר יתקבע בעיני כולם ש"אין תגובה" הוא הלכה למעשה סוג של הודאה בכך שעשינו משהו רע. ב. התכוונתי לאישום בפשעי מלחמה במדינות אחרות, או גופים בינלאומיים, שאיננו סומכים על הגינותם. ג. האם באמת כשליח ציבור הוא חייב להיות כן כלפי הציבור, או שהוא חייב לשרת טוב ככל האפשר את האינטרס של הציבור? האם יש גבול, או מגבלת מידתיות, למידת הנזק שאתה מוכן לספוג על הוצאת האמת החוצה? או שאתה כופר בטענה שכנות (בכפוף ל-א') יכלה לגרום לנזק? |
|
||||
|
||||
א. זה לא קשור למקרים בעייתיים. כשהנושא הוא נושא שאסור להגיב עליו התגובה צריכה להיות "אין תגובה", נכון או לא נכון, רע או טוב, בעייתי או לא בעייתי. ב. אם צה"ל ישפוט ויעניש חיילים שמבצעים פשעי מלחמה, גופים בינלאומיים ימנעו מזה. הכוונה היא, כמובן, לגופים סבירים. החמאס אולי ינסה לחטוף איזה חייל ולשפוט אותו על פשעי מלחמה בלי קשר למערכת המשפט הישראלית או לעובדה שהוא ביצע או לא ביצע פשעי מלחמה, אבל גם היום החמאס מנסה לחטוף ולרצוח חיילים, אז למי עוזרת ההסתרה? ג. אור השמש וכו', אני טוען שהנזק שבכנות יהיה נמוך מהנזק שבאי כנות. |
|
||||
|
||||
ג. חשבתי על זה מחדש, יכול להיות שקיימים מקרים, לא שאני מסוגל לחשוב על כאלה, בהם הנזק שבכנות גדול מהנזק שבהסתרה. אבל גם במקרים כאלה, הבעיה שלי היא שאני לא סומך על מי שאמור לדעת את הסוד ולהכריע אם זה לטובתי או לרעתי לדעת אותו שהוא יקבל את ההחלטה הנכונה. אני לא סומך עליו שהוא יקבל את ההחלטה שנכונה לאינטרסים שלי (כאזרח) אם היא מנוגדת לאינטרסים שלו (כפקיד יודע סוד ובעל עמדת כח). גם בגלל שהטבע האנושי גורם לאנשים לבלבל בין האינטרס האישי שלהם לאינטרס הציבורי, וגם בגלל שלא כל האנשים שמגיעים לעמדות כח פועלים אך ורק מתוך רצון לפעול למען האינטרס הציבורי. זאת אותה בעיה של מי ישמור על השומרים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |