 |
תשובה נוספת: הלגיטמיות של האמצעים תלויה במטרה. באופן בו ישראל מתנהלת כרגע (ובעשור האחרון) מול עזה, אני לא מוצא שום הצדקה לפעולות הצבא. כרגע העזתים מתים סתם. אבל מטרות אחרות היו עשויות להצדיק אמצעים עם אפקט דומה.
למעשה, מסתבר שאני כל כך שמאלן, עד שהשלמתי מעגל ומצאתי את עצמי מסכים עקרונית עם תוכניתו של בנט: בהנחה שאכן אין פיתרון דיפלומטי יציב מול הפלסטינים1, אני חושב שהדבר הנכון כרגע הוא לכבוש ולהשתלט בכוח על כל רצועת עזה, להחזיק בה, ולהכיל שם - כלשונו של בנט - "תכנית מרשל"2. וזאת למרות שככל הנראה היא תעלה בחיהם של חפים מפשע רבים (נראה לי שאני אופטימי יותר באשר לאחרים כאן באשר לכמה הם רבים, ואם אשתכנע שאני טועה - אולי אשנה את דעתי).
זו כמובן תוכנית קצת מופרכת, ולמרות תמיכתי העקרונית בה, אני בפועל מסתייג ממנה מטעמים פרקטיים: אני לא מאמין לשנייה שממשלת ישראל תכבוש את עזה, ולאחר כן ממש תשקיע שם, בכנות, בהקמת חברה אזרחית מתפקדת. אפילו בישראל אנחנו בקושי מצליחים לתחזק מערכת חינוך ומשטרה. סביר יותר שמבחינה זו גורל העזתיים יהיה גרוע משל ערביי-ישראל, והכי גרוע - בטח לא יעברו יומיים וחצי לפני שיתחילו שם גם בהחייאת פרוייקט ההתנחלות.
אז אני מביא את התוכנית הזו, מופרכת או לא, בה עקרונית אני תומך, רק כהבהרה לכך שאני לא פצפיסט או טהרן, כפי שאתה אולי רומז.
1 אני מפקפק בכך, אבל גם מקפקפק באפשרות ההפוכה.
2 ובלשוני שלי: תכנית קצובה של כ-30 שנים בה ישראל תהיה נוכחת בשטח ותפעל נגד ארגוני טרור, תאכוף דמוקרטיה ליברלית3, תסיר לחלוטין את המצור, תעזור לפיתוח הכלכלי, תכפה התערבות מינורית במערכת החינוך4, ותפקח על קיומה של משטרה מתפקדת5.
3 לא רק בחירות, אלא גם חופש דיבור ועיתונות.
4 בלי הסטה ונארטיבים של שנאה. מצידי שהפיקוח עליה יהיה של צד ג', ולא ישראל.
5 ולפני שתזכיר את ההצלחה המסחררת של כתבי המנדט, או עיראק - אני לא חושב שזו הוכחת אי-היתכנות, ואף להפך.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש