|
||||
|
||||
אחד הדברים הכי מיאשים בדיונים אינסופיים ולעוסים כמו מסטיק של שמאלנים מעצבנים מול ימנים נודניקים זה שאי אפשר לנהל דיון פשוט, בין שני אנשים, בלי להתקל בתופעה של אנשים שקוראים בין הפיקסלים דברים שלא נכתבים (או אפילו עלו על הדעת) ומניחים מראש, כיודעי כל ובוחני כליות ולב, מה המניעים של האדם השני. חובת ההוכחה לטענה? איזו טענה? אתה ראית טענה? זורק בוץ על ישראל? וואט דה פאק? שאלתי שאלה לא רטורית והרהרתי קצת בקול רם. אני בדיוק כמוך, לא יודע מה התשובה לשאלה. מסקרן אותי לדעת (כי אני לא יודע) אם יש מקרים כאלה ומה מתרחש במקרים כאלה. אפילו לא הספקתי לגבש דעה מה בכלל צריך לעשות במקרים כאלה (קיימים או היפותטיים). סעעעמק! |
|
||||
|
||||
השאלה ששאלת לא הייתה "שאלה תמימה בעלמא" אלא "שאלה רטורית" שמשתמעת ממנה תשובה (חלקית). המשתמע מהשאלה שלך הוא שלדעתך ישראל מתייחסת משפטית לכל המחבלים כאילו _כולם_ היו שפויים ברמה שניתן להעמידם למשפט, לא מעניקה להם את הזכות המשפטית להיות פטורים ממשפט בגין אי שפיות . אני מביא להלן ציטוט של כל תגובתך בעניין זה והקורא ישפוט אם מדובר בשאלה בעלמא שלך או בשאלה רטורית שלך. --- תחילת ציטוט תגובתך: שאלה: האם יש מחבלים ערבים שנשלחים להסתכלות פסיכיאטרית לפני ששולחים אותם לבית הכלא? ניצול ציני של פוסט-טראומטי ע״י ארגוני הטירור הרצחניים של השכנים ה״חביבים״ שלנו, לא נשמע כמו תסריט בלתי מתקבל על הדעת. האם לא כדאי לנו (ולו במישור התועלתני) לנסות לטפל באופן שיקומי במקרים ספציפיים שכאלה? --- סוף ציטוט. אציין שוב שמדבריך משתמע שאינך מבחין בין קוו הגבול בין "מחלת נפש" ל"הפרעה נפשית". "מחלת נפש" זה מום מנטלי ברמה גבוהה יותר מ"הפרעה נפשית". "טראומה" היא הפרעה נפשית ולא מחלת נפש, פסיכופטיה היא הפרעה נפשית ולא מחלת נפש. לעומת זאת סכיזופרניה , או פולאריות (=מאניה דיפרסיה) הן מחלות נפש. מחלת נפש זה מצב בו החולה לא מסוגל להבחין בין מציאות לבין דמיון, בין מוסרי לבין לא מוסרי; חוסר היכולת הזו היא הסיבה שבגללה הוא פטור מהעמדה למשפט. |
|
||||
|
||||
״משתמע״ זה הבנת הנקרא עם קורטוב של חדוות יצירה ומוזה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |