בתשובה לאוויל משריש, 26/07/14 17:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(אני אייל אחר) לא מדובר ב"טעות". מדובר בסוג של אי איכפתיות (שאתה, משום מה מתעלם ממנה) האם באמת האמירה הזו של "מכה קטנה בכנף" שבאה לא מפי אחרון החיילים אלא מפי מי שמתפקידו להכתיב את רוח המפקד, לא נראית לך מאד חמורה? והאם (בהתחשב במי שאמר אותה) היא אינה מעידה על ליקוי מוסרי רציני? ואת המחיר, יותר מ-1000 הרוגים, יותר, גם לפי צה"ל, מ-50% בלתי מעורבים, משלמים העזתים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה של האמרה המסויימת הזו - היא בהחלט אמירה מטומטמת שלא הייתה צריכה להאמר. אין לי שום דרך או רצון להצדיק אמירה כזו. מעולם גם לא התיימרתי לכך. אבל נשים רגע את האמירות בצד - ונסתכל על המעשים. כי הרי יש כאלו שלפי דבריהם יכולים להיות יותר מוסריים מהאחות תרזה, אבל בפועל מעשיהם הם שקובעים. המחיר, באנלוגיה אולי לחלוטין לא מוצלחת - נקבע ״במו״מ״ על ידי הקונה והמוכר. והמחיר היה יכול להיות הרבה יותר נמוך אם.הם.לא.היו.יורים.טילים.ולא.חופרים.מנהרות. איך אפשר להגיד את זה בצורה יותר ברורה? איפה האחריות שלהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחריות של מי? של הציבור העני והמיואש בעזה? של הילדים הנשים הזקנים שם? ברור שלחמאס יש אחריות עצומה. ברור שחבל שהציבור העזתי, לאחר שההתנתקות נתפסה כהישג ענק, אולי ראשון מסוגו, של החמאס, בחר בו. צה"ל עושה עבודה שאי אפשר להפריז בחשיבותה בעזה. זו האחריות שלנו, שממנים ושולחים אותו, לשאול ולבקר ולנסות לוודא שהוא פועל באופן מוסרי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |