בתשובה להפונז, 23/07/14 15:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהנחה ש''דובר צהל טוען'' שקול ל''מסתבר''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב לראות ש(לפחות באתר הזה) יש איזון בין תומכי1 קונספירציות מימין לתומכי קונספירציות משמאל. זה איכשהוא מרגיע לגלות שהשעשוע האינטלקטואלי-פסיכולוגי הזה לא מפגין העדפה פוליטית. 1 מחפשיי, מאמיניי, אפשר לבחור לפי הטעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכירך, אני מסכים איתך בנוגע למקרה הנוכחי, ומעריך שצה"ל פעל כאן כשורה. אבל באופן כללי, דובר צה"ל משקר תדיר (הקישור הזה כבר הובא כאן, לאחרונה). לא צריכים שום נטייה לקונספירציות כדי לא לבטוח בו. האנלוגיה (המוזרה מאד) שערכת מול רצח רבין מדגימה היטב את חוסר האבסורד כאן: צה"ל הוא המקבילה ליגאל אמיר (החשוד המעשה), לא לשב"כ (המאשים). אם יגאל אמיר היה מכחיש את הרצח, היית רואה בזה ראיה לטובתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין לא לבטוח, לבין להניח שכל מה שהוא אומר זה סיפורי כיפה אדומה, יש הבדל. אני קצת מתקשה לנסח אותו, אבל הוא נראה לי מאד ברור. בין השאר זה קשור אולי בסבירות שאתה מעניק לשקר, או בסבירות לגלות אותו. אם חבר שלך אמר לך שאתמול הוא קיבל טלפון של הבלונדינית הכי שווה בפאב (או וואטאבר), יש מצב שהוא משוויץ או מבלף. אב אם הוא אומר לך 'היי, קניתי מכונית אדומה חדשה', הסבירות שהוא מורח אותך קטנה מאד, בין השאר מאחר וזה הרבה יותר קל לבדיקה. יש לי הרגשה, שחלק מהמגיבים כאן יותר קרובים להנחה שדובר צה"ל הוא חובב אגדות עם, ולא רק נושא משרה שלעיתים עוקף פינות כשיש לו אינטרס מובהק לכך. לזה אולי כיוונתי באנלוגיה - המוזרה במפגיע - הקודמת1. 1 שאתה פירשת אחרת, האנלוגיה היתה לצריכת תקשורת באופן כללי. ואם כבר, דובר צה"ל שם הוא גרסת המדינה למה קרה ואיך. לפחות איך שאני התייחסתי לזה. גם אצל חובבי הקונספירציה הרלוונטית, הגורמים הבוחשים הקלחת כלל לא מערבים את יגאל עמיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא "קונספירציה". דוברים, מעצם טבעם, מייפים, מחליקים פינות, ומשקרים במצח נחושה. זה נכון לגבי עיריות, חברות מסחריות, וצבאות כאחד. דובר צה"ל מפוקפק במיוחד, כי הוא צריך להצדיק דברים איומים, ואסור לו להשתמש בנימוק האמיתי ("למיטב הבנתנו, אם לא נתנהג כמו בני זונות, יהרגו ויגרשו את כולנו"). חוץ מזה, עמדו בראשו לאחרונה טיפוסים (אבי בניהו, מירי רגב) שגורמים לי לחשוד בתרבות הארגונית שלו. הודעה לעיתונות, שלא מגובה בפרטים ניתנים לאימות (איזה חיילים? מתי? איך זה מתיישב עם עדויות סותרות?), לא מצליחה לשכנע אותי. נתניהו התנצל על הרג השופט הירדני, אבל דובר צה"ל טרם התנצל על הסיפור כאילו הוא ניסה לחטוף נשק של חייל. עד שזה יקרה אני אניח שדובר צה"ל שקרן ומגושם כמו בניהו וחכם כמו רגב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, אני מודה ומתוודה שהטיעון של מירי רגב הוא מהחזקים שהופיעו כאן, ונגד זה באמת אין לי שום תשובה. חוץ מאולי שביב התקווה, הקטן אבל האופטימי, שהיקום לא יכול לטעות בצורה כל כך מזעזעת פעמיים באותו מקום. אני מקווה שצה''ל לומד מהלקחים ומעביר את המועמדים החדשים לדובריו את מבחן טיורינג, לכל הפחות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |