|
||||
|
||||
לחולי נפש יש לעיתים כריזמה שמאפשרת להם להשפיע ולשכנע אנשים שפויים לדברים מטורפים (ע''ע שבתאי צבי). |
|
||||
|
||||
ההתאספות ההדרגתית של רשת חסידים מסביב לאדם כריזמטי המציג משנה סדורה, שונה מעט מהתארגנות מעשית אד-הוק לצורך רצח אדם (וגם אם שכנע אותם, באיזו עילה זה היה? אידיאולוגית או אחרת?). |
|
||||
|
||||
לי לפחות לא ידוע מה היה אופן ההתארגנות, כמה זמן היא נמשכה, האם היתה שם שטיפת מוח, עד כמה הם היו מודעים לתוכניות החולניות שלו וכד'. |
|
||||
|
||||
אדם המנסה לפגוע (לרצוח?) בביתו בת החודש, לא נשמע שפוי יותר או פחות מאדם החוטף נער אקראי ושורף אותו חי. כך שאני לחלוטין לא מקבל את הלוגיקה הרואה בהתרחשות האירוע הראשון קו הגנה סביר לאירוע השני. לפי אותה לוגיקה, עצם ההודאה באשמה פותרת מעונש על רצח - כי, נו, אף אדם "שפוי" לא ירצח בנסיבות האלה. יתכן, תיאורטית לחלוטין, שהוא היה תחת התקף פסיכוזה חמור בעת ביצוע המעשה, ואין לביצועו שום קשר למבנה האישיות ותפיסת עולמו הרגילים. במקרה זה הגנת אי-שפיות הייתה מתקבלת על דעתי. אבל ההיסטוריה שלו, אם כבר, מחלישה את תקפותה של ההגנה הזו. ההתארגנות וגיוס השותפים למעשה מאיינים אותה כולל בעיני. אין ספק שצריך לחכות לפרסום ממצאי החקירה, ואולי יחשפו פרטים שיהפכו את כל התמונה המצטיירת כאן. זו תהיה הפתעה גדולה עבורי. (כל הכתוב לעיל משקף את האינטואציה המוסרית שלי, ולא ההערכה משפטית. אין לי מושג מה הפורמליסטיקה המשפטית של הגנת אי-שפיות, ומה סיכויי ההצלחה של קו ההגנה הזה). |
|
||||
|
||||
"אדם המנסה לפגוע (לרצוח?) בביתו בת החודש, לא נשמע שפוי יותר או פחות מאדם החוטף נער אקראי ושורף אותו חי." - למקרה שני יכול להיות מניע מובהק, לאומני. מה המניע של המקרה הראשון ? ואם זה מצטרף לאישפוז במוסד פסיכיאטרי, והודאה של החשוד במעשה בטרם הוא נתפס, כלומר תחינה לעזרה ? |
|
||||
|
||||
(עיין גם על אישקש) |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |