בתשובה לדב אנשלוביץ, 09/07/14 19:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באותו עניין, כדאי להיזכר במלחמת לבנון השנייה. הייתה זאת מלחמה מוזרה חסרת יעדים ודי מחורבנת. הקטע היחיד הטוב בה היה הפצצת רובע דחיה. אחרי המבצע אמר נסראלה שלו ידע שזה מה שישראל תעשה לרובע הזה הוא לא היה מורה לחטוף את החיילים. והחלק הזה במלחמה לא נעשה ע''י ''פעילות קרקעית''. בכלל המושג הזה ''פעילות קרקעית'' שאני סולד ממנו נולד כמדומני במלחמה ההיא. התכלית היחידה הידועה ל''פעילות קרקעית'' עד אז הייתה כיבוש והשתלטות על שטח. במלחמת לבנון השנייה זה נעשה לתכלית מסתורית בלתי ברורה, והדבר הזה היה די דומה גם ב''עופרת יצוקה''. גם בעופרת יצוקה לא הייתה תכלית לפעילות הזאת, אבל נגרמו נזקים לתשתיות העזתיות עקב הצורך לשמור על החיילים מפגיעה, וזה מה שהוביל בעקיפין ללחץ על החמס, ולרצונו להפסקת אש. לחץ על החמס אפשר להשיג בפעולות כגון הרס בתי מפקדי החמס כפי שהוא נעשה היום, ואולי יש באמתחת יעדים אחרים להפצצה לא פחות טובים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תמרון קרקעי מסיבי הוא בדיוק מה שהבדיל את מלחמת לבנון השניה מעופרת יצוקה. תמרון קרקעי צבאי לא בא לשלוט על אוכלוסיה, הוא כן משמיד תשתיות ביעילות שחיל אוויר לא יכול מבלי לגרום להרג המוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תמרון קרקעי מסיבי" זה נחמד, ואולי כדאי שתציע את המושג הזה לדוברי הצבא שמנסים להסביר לציבור את תכלית מעשיהם כשאלה לא ברורים. המושג הזה בכלל לא מבהיר לי את ההבדל בין הפעילות הקרקעית במלחמת לבנון השנייה ובין הפעילות במבצע עופרת יצוקה, ודרוש לי הסבר מעבר למילים נחמדות כדי שאבין. אם המטרה היא באמת פגיעה בתשתית קשה לי לראות את היתרון של ההמצאות בשטח כשהיום ישנה טכנולוגיה כל כך מפותחת של התבוננות ופגיעה מדויקים מלמעלה. אולי באמת היתרון היחיד הוא האפשרות להשתמש מול העולם בטיעון: "היה שם (כשמצביעים על מטרה תשתיתית כל שהיא) איום על החיילים וכדי לא לסכנם היה צריך לפגוע במקום". אבל היתרון הזה אינו מצדיק את המחיר היקר, ובסופו של דבר מתברר גם שהעולם האנטישמי לא מתרשם גם כשהתירוץ הזה הוא אמיתי, כי הוא לא רוצה להתרשם ואורב לנו בכל פינה, ואז צצים הגולדסטונים למיניהם, ושכרנו יוצא בהפסדנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי הבוקר את דבריו של האלוף במיל עמידרור, שניתח את המצב שלנו עם עזה בצורה מאד טובה וחדה לדעתי. הוא אמר שיש שתי אפשרויות. או לקיים מצב כמו היום שבו נשמרת הפוגה כשנה או שנתיים ואחר כך נכנסים לעוד מערכה כמו היום, או שכובשים את עזה וחוזרים למצב של תחזוקה כפי שהיה טרם אוסלו. האפשרות השנייה כרוכה במחיר מאד כואב: הכיבוש עצמו מסובך ובעייתי, לאחר הכיבוש ניקוי השטח מאמצעי טרור ואנשי טרור שעלול להימשך כשנה, ואחר כך אחיזה בשטח כפי שהיה טרם אוסלו. המחיר הוא מאד כואב אבל התוצאה תהיה כמו בגזרת יו"ש, כלומר הסיפור המוזר הזה של טילים שנורים אל ישובים אזרחיים ייפסק לחלוטין. הוא אמר שעלינו לבחור בין שתי האפשרויות האלה, וסרב בתוקף לומר מה הבחירה שלו. ומה הבחירה שלי ? אני אומר שאם אין תכנית לבנות מחדש את גוש קטיף ואת הישובים בצפון הרצועה לחוף הים, ואולי להרחיב עוד את ההתיישבות שם, הבחירה שלי היא האפשרות הראשונה. כלומר, לא כדאי לשלם את המחיר הגבוה, ועדיף לחיות בהפוגות ארוכות. ברור שלולא הייתה כיפת ברזל כל השיקולים היו משתנים לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יובל שטייניץ שעדויות אינטרנטיות מראות שתמך בהתנתקות ושיבח אותה, מציע היום לכבוש את עזה ל"מספר שבועות", ולצאת. אני חושב שעל יובל שטייניץ להקשיב היטב לברירות החדות שמציג עמידרור, כולל הפרט החשוב לפיו ניקוי עזה מטרור יערך לפחות שנה, וכולל הפרט שאם לא נישאר שם אחרי אותה שנה, הכל יחזור, ולהציב תכנית מועילה תחת תוכניתו. אבל נראה לי שעניין הפרוז עליו מדברים עכשיו יותר ויותר, ושמעתי עכשיו גם את שר הביטחון מדבר עליו, עניין שלא הזכרתיו בתגובתי זו משום שלא העלתי אז על דעתי שהוא אפשרי, הוא עניין שכדאי לנו מאד לחתור אליו בנמרצות. הכוונה היא שהחמס יסכים לפרוקו מהטילים, ולהקמת גוף בין לאומי של האו"ם שיפקח על המלאכה. מבחינת החמס הטילים האלה באמת אבדו הרבה מערכם עם ההצלחה של כיפת ברזל1, ועם עוד קצת "קְבָץ' " יש סיכוי שיסכים. 1 ערכן של רקטות החמס לא היה צריך להיות גבוה גם לפני הצלחתה של כיפת ברזל. "פרור" "יריחו תחילה" היה מחסל את התופעה הזאת בראשיתה. אבל ישנם בעולם חוקים שחלים על יהודים בלבד, שלא מאפשרים, ככל הנראה, את יישום המהלך המובן מאליו הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלחמת לבנון השניה לא היה תמרון קרקעי מסיבי. מה שהיה במלחמת לבנון השניה, זה לקחת תוכנית מצויינת לפתרון הבעיה, ולהעביר אותה ממגרה אחת למגרה שניה, מבלי לקרא את תוכנה. בפועל לא היה נסיון להשתמש בכוחות קרקעיים כדי לייצר אש, לפגוע בתשתיות או להגביל את תנועת האוייב. כלומר שלחנו כוחות כדי שבעיתון יכתבו ששלחנו כוחות. טכנולוגיה זה טוב ויפה, אבל כפי שרואות עיניך, זה לא בדיוק פותר את כל הבעיה. אין בנמצא היום פתרון פיזיקלי לגלות מרחוק האם מתחת לפלאח מתכת מסתתר טיל או חול, ואם במקרה על הטיל הזה לא דיברו בטלפון, ולא הודיעו למשת''פ, אז אין לנו יכולת טכנולוגית לעשות לגביו משהו לפני שהוא משוגר. גם בית שמתמלא אזרחים לעת בוא הפצצה, זו לא בעיה קשה במיוחד עבור כוחות קרקעיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"עופרת יצוקה" הכוחות הקרקעיים פגעו בעיקר בתשתיות אזרחיות ובאזרחים, ומעט מאד באמצעי לחימה של החמס ואנשיו. החמס לא ניסה להתעמת עם החיילים ולכן גם לא נפגע, וירי הטילים לעבר ישראל נמשך במלוא עוצמתו, ולא הושפע כלל מכניסת הכוחות עד שהוסכם על רגיעה כשהחמס חשב שדי לו בהרס ובנפגעים האזרחיים. הרגיעה שבאה אחר כך הייתה קצרה בזמן בהרבה מהרגיעה שבאה אחרי "אמוד ענן". לכן, כשמדברים על מבצע שתוצאתו היא הסכם רגיעה צריך לחשוב היטב מה הטעם בהכנסת כוחות קרקע, כי אפשר להשיג את אותו דבר גם ללא זה. גם אם יושג הרס גדול יותר, בסופו של דבר לאחר שתהיה הבנה על רגיעה, הכוחות ייצאו והחמס ישתקם בהדרגה. אמש שמעתי את המושג "תמרון קרקעי, גם מפי האלוף במילואים רון טל ואולי מעוד איש צבא, ולכן ייתכן שלא מדובר בהמצאה שלך אלא במושג שלקחת ממי שהוא בתקשורת. אבל כך או כך אין מאחורי המלים האלה שום דבר שמראה איך זה מועיל בנתונים הנוכחיים. בסופו של דבר מושג הסכם רגיעה, ומגיעים אליו עם כניסה ובלי כניסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמרון קרקעי זה אכן לא מושג שלי. הוא גם לא מושג של התקשורת הישראלית, או הצבא הישראלי. זו אבן יסוד בתורת המלחמה המודרנית (שכמובן היתה מונחת במקום מכובד לא פחות בתאוריות ובפרקטיקות שקדמו לה). קשה לי לחשוב על ספר תאוריה, ברמה הטקטית, המערכתית או האסטרטגית, שלא מזכיר את המושג הזה. בעופרת יצוקה נהרגו בעיקר אנשי חמאס, ספציפית בערך פי עשר משנהרגו עד כה במבצע הזה. ירי הרקטות הגיע לשיא באמצע המבצע ונחלש מאוד (אם כי לא נעצר) לקראת סופו. ירי הרקטות כמעט ופסק (לא שזה מספיק), בטח שיותר מאחרי עמוד ענן. ההבדל המהותי כרגע, מעבר לגיבוי הבינ''ל הרב יותר לו זוכה ישראל, הוא שאחרי עופרת יצוקה היה לחמאס קל לחדש את המלאי, אפשרות שהמצרים סגרו בפניו כרגע. עוד הבדל הוא הנכונות של ישראל (כך לפחות נדמה לי) להכות גם בדרג הבכיר בסבב הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במבצע עופרת יצוקה בפרוש הירי לא נפסק לפני ההסכמה על ההבנות, רוב הנפגעים מקרב המחבלים נפגעו בתקיפת חיל האוויר טרם הכניסה הקרקעית על טקס של שוטרים שאמנם אין לי בעיה לספרם כמחבלים, והירי חודש לאחר ההבנות כחודש וחצי לאחר המבצע הרבה פחות מאשר אחר ''עמוד ענן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהרגו שם בין היתר גם שוטרי תנועה. גם אותם אין לך בעיה לספור כמחבלים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצורך הויכוח עם האלמוני המזוהה, עמדתי מתחזקת דווקא אם הנפגעים אינם מחבלים, אבל עשיתי לו הנחה . . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמות הרקטות על ישראל במהלך עופרת יצוקה מגמה ברורה של ירידה, אם כי לא הפסקה מלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן גרף שמתאר למעלה משלושה שבועות. הגרף סביר ולא חשבתי שיהיה משהו משמעותי שונה. היה מעניין לראות גרף דומה מ''עמוד ענן''. איני מעריך ששם יש גרף בעל אופי שונה. לגבי המבצע הנוכחי זה מוקדם מדי, למרות שניכר קוצר רוח מיותר באמצעי התקשרות והפרשנים שהוא מביא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשחפשתי בגוגל ''תמרון קרקעי'' מצאתי רק הקשרים שלנו עם עזה ולא שום דבר אחר. אשמח אם תפנה אותי בקישור לאיזה מקור. זה דווקא מעניין אותי, ואולי אלמד משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לחפש באנגלית ground maneuver. הנה למשל מאמר משנת 1989 עם המונח בכותרת שלו: http://www.dtic.mil/dtic/tr/fulltext/u2/a212899.pdf | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |