בתשובה לדב אנשלוביץ, 13/12/12 15:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היום מתפרסם מאמר של רון בן ישי שבו הוא מעריך שכניסה קרקעית לרצועה כמעט ודאית. אני מסתכן וחולק עליו. איני חושב שיש טעם בכניסה קרקעית אם אין כוונה לכבוש את הרצועה ולהישאר בה, ומבצע "עמוד ענן" הראה ש"כיפת ברזל" מאפשרת להכות בעזתים בצורה קשה גם ללא כניסה קרקעית, ואני חושב בניגוד לרון בן ישי שזה מה שהולך לקרות ולא יותר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. רון בן ישי מתפרנס ממלחמות לכן יש לו נטיה טבעית לצפות ליותר דרמה. 2. מאידך, לפי מה שקראתי, יש שמועות על גיוס חירום בהיקף רחב. (על פי השמועות יש היתר ממשלתי מהישיבות האחרונות בקבינט לגיוס חירום עד 40 אלף איש או מספר דומה, המספר שנינקב הוא גבול עליון, לא מספר מגוייסים בפועל כרגע) . במקרה שזה נכון — האינפורמציה הזו בידי רון בן ישי לפני שהיא בידי האיש מהרחוב, נתון כזה יכול להצביע על כוונות של ישראל. 3. בתוך "לא מומחה" כמו רון בן ישי — הרושם שלי הוא שגם ישראל וגם חמאס לא מתלהבים מההתלקחות האחרונה ביניהם. לכן יחפשו דרך לצאת ממנה בכבוד (בסיוע דיפלומטי של מצרים מן הסתם). אני נזכר בהקשר זה שלפני מספר ימים דיפלומט ישראלי בכיר מאוד במצריים עזב בחופזה את מצריים, הימור פרוע שלי הוא שמדובר בנסיון תיווך של מצריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשפתחתי את הפתיל הזה עכשיו הציפה אותי תחושת דה ז'ה וו. עוד פעם מלחמונת ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כן יודע שהיינו על סף כניסה בפעם הקודמת. צה''ל ערוך לזה לא רע, ויכול לעשות הרבה מאוד נזק, עם יחסית מעט אבדות ובזמן יחסית קצר (שבועיים-שלושה). בסופו של דבר כל האסטרטגיה הנוכחית מתבססת על שימור הסטטוס-קוו. כניסה קרקעית משרתת את המטרה הזאת, משום שלהבדיל מעמוד ענן, היא כן גובה מחיר כבד, שבשילוב עם הפגיעה ביכולות של אירגוני הטרור תדחה מאוד את הסבב הבא. אם נוסיף לזה את הקושי היחסי של העזתים להבריח תחמושת, מצב חדש יחסית, קיבלנו שכניסה קרקעית כן משרתת היטב את האינטרס הישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שההשגים שנשיג בכניסה קרקעית מסיבית שווים את המחיר. הרי לא נסלק את החמאס (דווקא קיומו והפיצול הפלשתיני משרת אותנו), גם לא נטהר את הרצועה ממחבואי תחמושת. מאידך נשלם מחיר כלכלי, אולי גם קורבנות חיילים רבים, אם יהיו הרוגים פלשתינים רבים נאלץ להפסיק באמצע. השקט היחסי מאז עמוד ענן זה בערך המקסימום שאנו יכולים להשיג. מה כן אפשר ? לתת מכה כואבת לחמאס כדי שאולי ירגע. בשביל זה צריך כניסה קרקעית מסיבית ? כניסה קרקעית מוגבלת תספיק אולי למטרות נקודתיות שאינן ניתנות להשגה על ידי הפצצות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהמחיר הכלכלי של כניסה קרקעית הוא נמוך, כמו גם מספר האבדות. מצד שני, תמרון קרקעי גורם הרבה יותר נזק לצד השני מהמערכה האווירית הזהירה מדי שאנחנו מנהלים. מהלך קרקעי גם מספק מודיעין ומזין את עצמו במטרות. כרגע קצב התקיפה הוא איטי, כנראה כדי לא למצות מהר מדי את בנק המטרות. במהלך קרקעי השיקול הזה מתבטל. מה המטרה שלנו בסופו של דבר ? למה אנחנו יכולים לשאוף ? באקלים הפוליטי הנוכחי, בארץ ובעולם, המקסים שאנחנו יכולים לשאוף הוא לתת מכה ממש כואבת לאירגוני הטרור (לא רק חמאס). מכה כזו שתגרום לאמהות לחשוב חמש פעמים לפני שהן נותנות לילדים שלהם להצטרף לארגון, ולמנהיגיו לדעת שבעימות הבא, גורלם יהיה כגורל קודמיהם, בקבר. לא מעניין אותי מי שולט שם, רק חשוב לי שיהיה לו ברור שהוא ימות במערכה הבאה. טיפול כפפות המשי לו הם זוכים היום לא מביא לרגיעה ארוכת טווח, אין לחץ מצד האוכלוסיה להפסיק את מעגל האלימות. זה צריך להשתנות, ומהלך קרקעי זו דרך טובה לשנות את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שבמודל הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחשוב שהמציאות מצייתת לחוקים פיזיקליים כמו בסנוקר ושאפשר לצפות מראש בוודאות גדולה מה יהיו התוצאות של מהלך מסוים ושמהלך מסוים אנלוגי לפעולה חד-חד ערכית חדה ופשוטה כמה של מקל בכדור ביליארד. לא רק שזה נאיבי, זה מסוכן ולא עומד בנסיון ההיסטורי המצטבר ולו רק בתחום של תקיפות נגד מחבלים. הרי אצלינו לא מפסיקים לדבר על כושר עמידה, עם ישראל חי, הם לא ישברו אותנו וכו' (ולא מהיום), אז ממה נפשך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני כי מודל שולחן הביליארד מתאר דווקא מערכת חצי כאוטית. המדובר הוא בתנועה בשולחן ביליארד אשר בו כל כדור נע לפי רצון משלו. מפאת הדינמיקה המרובה, אי אפשר לחזות את התוצאות, ואף על פי כן יש גבולות לשולחן, כלומר שזו אינה מערכת לגמרי כאוטית. מערכת כזו יכולה לתאר למשל את התנהגות מזג האוויר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מה זה מהלך קרקעי. כרגע המשחק היחיד בעיר של ישראל זה כרסום המערך הרקטי של חמאס מן האויר. הניחוש שלי הוא שחלק גדול מן המטרות שעליהם מדבררים דוברי צה''ל וחה''א כלל אינן מטרות וחלק גדול מן הפגיעות אינן הרסניות. לכן יאה הביטוי ''כירסום'' המבטא את ההשערה שיקח הרבה זמן עד שהפגיעות במערך השיגור יתחילו להשפיע ולדלל את מטר השיגורים. ועצם ההגעה לנקודה זו כלל אינה ודאית. אם יש מספיק מודיעין, הפעלת כוחות עילית קרקעיים קטנים מאד כנגד מערך השיגור יכולה להאיץ מאד את תהליך הכרסום וככל הנראה חיונית להצלחת הפעולה האוירי. לעומת זאת, מאחר וממשלת ליברמן-בנט-אליצור תמרנה את ישראל לסמטה ללא מוצא מבחינת קיומן של אופציות אסטרטגיות מול הפלשתינאים, אין שום דבר שישראל תוכל לעשות עם מיטוט שלטון חמאס ברצועה מלבד חידוש מפעל ההתיישבות שם מן הנקודה בה נגדע בהתנתקות. כוונתי לכך שהאופציה למסור את השליטה לידי האוטונומיה של אבו-מאזן כמו ב''חומת מגן'', כבר לא קיימת. והרי הפלת שלטון החמאס היא המטרה האפשרית היחידה של פעולה קרקעית מן הסוג שאתה כנראה מדבר עליו. אני מניח שנתניהו מבין זאת היטב, אלא שהוא באורח קבע תחת לחצו של האלקטורט האינפנטילי וצמא הדם שבחר בו. אנו גם לא יודעים מה מסתתר תחת התמהונות החיצונית של בוגי יעלון (בזמן האחרון הוא נראה לי כמישהו שרוצה מאד להתלהם אבל לא יודע איך). אם שני הח'ברה הללו לא יצליחו לחמוק מן הפח יקוש הזה של מהלך קרקעי נוסח חומת מגן ברצועה (שכמו בוש בעירק אמורה לסיים את מה ש''פספסנו'' בעמוד ענן וכו'), אולי יהא זה סוף הקריירה הפוליטית שלהם (ע''ע ה''מנהיג הלא פופולארי'' הקודם שלנו). אני יכול רק לקוות שהם יתגלו כהרבה פחות חלשים ו''חלולים'' ממה שאני חושב עליהם וימנעו מן השגיאה הקרדינלית הזו. ואם לא, אני מקווה לפחות שזה יעלה לנו במספר הקטן ביותר האפשרי של קרבנות לצה''ל(נניה כמו בחומת מגן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, תגובה זו כוונה כמובן לרב''י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר שכחתי. ''מכה ממש כואבת לאירגוני הטרור (לא רק חמאס). מכה כזו שתגרום לאמהות לחשוב חמש פעמים לפני שהן נותנות לילדים שלהם להצטרף לארגון'' - אתה פותח כאן פתיל ממש ישן וממש לא חכם. לחימה של צבא סדיר נגד לוחמי גרילה מצטיינת בקושי האדיר להשיג הקף פגיעות משמעותי (זה מה שהוליד את המונח האמריקאי של ''ספירת גופות'' בוייטנאם-קמבודיה). לוחמי הגרילה תמיד יכולים להעלם ולהופיע במקום אחר ובזמן אחר. מי שתפסה את השור בקרניו היתה דוקא עירית לינור בגל''צ ש''לא רוצה לתת לעזתים מים'' וכן הלאה. פעילות קרקעית נרחבת משמעותה בהכרח פגיעה בהקף רחב בבלתי מזויינים ומכאן שמטרה אפשרית שלה היא להכאיב לאוכלוסיה האזרחית מספיק כדי ליצור ''מוטיבציה'' לייבש את הים בו שוחה הגרילה של החמאס. למי שחושב בכיוון הזה, צריך להשיב שמנהיגות רציונלית ועמידה בלחצים, החושבת בכיוון זה, צריכה להעדיף בכל פעם את האופציה של סגירת החשמל והמים ע''פ הקרבת חיילים שלנו כדי להשיג את אותה מטרה. כאשר ההנהגה שלנו ''טובעת'' בזמזומי הליברמן והדנינו שלה, צריכה להיות סיבה טובה מאד לכך שהיא נמנעת מלסגור את השאלטר והברז. אתה צריך לחשוב היטב על כך לפני שאתה ממשיך לטוות חוטי מהלך שנכשל בצורה כל כך ברורה ומלאה בלבנון. (הלחצים והמהלכים הרב-שלביים נוסח אהוד ברק כלפי האוכלוסיה בדר' לבנון רק הביאו להשתלטות החזבאללה על לבנון כולה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה שהטענה הזאת ישנה. משום מה ברוב המקרים התוצאה הייתה הפוכה - חיזוק הגרילה. להכות את האוכלוסייה האזרחית כדי שתלחץ על החמאס לא לירות רקטות? למה הוא יורה רקטות? אולי בגלל הפגיעות מצדנו גם באוכלוסייה האזרחית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה במבצע "עמוד ענן" מבצע מוצלח מאד. עם השגת הפסקת האש אז אמרתי כאן באייל שאם יהיה שקט למשך חצי שנה ואחר כך צורך ב"סבב" נוסף יהיה אפשר לראות בכך הצלחה. בסופו של דבר שרר שקט אמנם לא מלא כמעט שנתיים, והתעורר הצורך בסבב הזה, כך שאפשר לומר שהצלחת "עמוד ענן" הייתה מעבר לציפיותיי. היום אני שומע בתקשורת, בעקר מקרב העיתונאים המראיינים את האמירה הבאה: מה יצא מזה שתהיה הפסקת אש ? יהיה שקט שנתיים ואחר כך הכל יחזור שוב. ואני אומר: "הלואי". כמה ימים כמעט ללא נזק ונפגעים אבל עם נזק כבד בעזה שאחריהם ישרור שקט שנתיים זה מצב אידיאלי בנתונים הנוכחיים של אחר הנסיגה ואי ניסיון לחשוב אפילו על חזרה למצב שטרם אוסלו. אני חושב שטעות הייתה לעשות את נסיגת אוסלו וטעות הייתה לעשות את ההתנתקות. אבל הדברים האלה קנו להם אחיזה כל כך חזקה בציבור כאילו לא ייתכן אחרת. בנתונים האלה מבצע כ"עמוד ענן" הוא אופטימלי, וצריך לגרום נזק לבתים ותשתיות עד שייווצר מצב נוח להפסקת אש. איני תומך בכניסה קרקעית אם אינה למטרת כיבוש עזה והחזקתה לתמיד. כניסה ויציאה אחריה לא ישיגו הישג גדול יותר מפעילות אווירית מסיבית וארוכת זמן, וזה אפשרי תחת מטרית כיפת ברזל. במילים אחרות איני רואה אפשרות לזמן רגיעה ארוך יותר אחרי כניסה קרקעית ויציאה, ולעומת זה המחיר יהיה כבד מאד מהרבה בחינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותו עניין, כדאי להיזכר במלחמת לבנון השנייה. הייתה זאת מלחמה מוזרה חסרת יעדים ודי מחורבנת. הקטע היחיד הטוב בה היה הפצצת רובע דחיה. אחרי המבצע אמר נסראלה שלו ידע שזה מה שישראל תעשה לרובע הזה הוא לא היה מורה לחטוף את החיילים. והחלק הזה במלחמה לא נעשה ע''י ''פעילות קרקעית''. בכלל המושג הזה ''פעילות קרקעית'' שאני סולד ממנו נולד כמדומני במלחמה ההיא. התכלית היחידה הידועה ל''פעילות קרקעית'' עד אז הייתה כיבוש והשתלטות על שטח. במלחמת לבנון השנייה זה נעשה לתכלית מסתורית בלתי ברורה, והדבר הזה היה די דומה גם ב''עופרת יצוקה''. גם בעופרת יצוקה לא הייתה תכלית לפעילות הזאת, אבל נגרמו נזקים לתשתיות העזתיות עקב הצורך לשמור על החיילים מפגיעה, וזה מה שהוביל בעקיפין ללחץ על החמס, ולרצונו להפסקת אש. לחץ על החמס אפשר להשיג בפעולות כגון הרס בתי מפקדי החמס כפי שהוא נעשה היום, ואולי יש באמתחת יעדים אחרים להפצצה לא פחות טובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמרון קרקעי מסיבי הוא בדיוק מה שהבדיל את מלחמת לבנון השניה מעופרת יצוקה. תמרון קרקעי צבאי לא בא לשלוט על אוכלוסיה, הוא כן משמיד תשתיות ביעילות שחיל אוויר לא יכול מבלי לגרום להרג המוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תמרון קרקעי מסיבי" זה נחמד, ואולי כדאי שתציע את המושג הזה לדוברי הצבא שמנסים להסביר לציבור את תכלית מעשיהם כשאלה לא ברורים. המושג הזה בכלל לא מבהיר לי את ההבדל בין הפעילות הקרקעית במלחמת לבנון השנייה ובין הפעילות במבצע עופרת יצוקה, ודרוש לי הסבר מעבר למילים נחמדות כדי שאבין. אם המטרה היא באמת פגיעה בתשתית קשה לי לראות את היתרון של ההמצאות בשטח כשהיום ישנה טכנולוגיה כל כך מפותחת של התבוננות ופגיעה מדויקים מלמעלה. אולי באמת היתרון היחיד הוא האפשרות להשתמש מול העולם בטיעון: "היה שם (כשמצביעים על מטרה תשתיתית כל שהיא) איום על החיילים וכדי לא לסכנם היה צריך לפגוע במקום". אבל היתרון הזה אינו מצדיק את המחיר היקר, ובסופו של דבר מתברר גם שהעולם האנטישמי לא מתרשם גם כשהתירוץ הזה הוא אמיתי, כי הוא לא רוצה להתרשם ואורב לנו בכל פינה, ואז צצים הגולדסטונים למיניהם, ושכרנו יוצא בהפסדנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי הבוקר את דבריו של האלוף במיל עמידרור, שניתח את המצב שלנו עם עזה בצורה מאד טובה וחדה לדעתי. הוא אמר שיש שתי אפשרויות. או לקיים מצב כמו היום שבו נשמרת הפוגה כשנה או שנתיים ואחר כך נכנסים לעוד מערכה כמו היום, או שכובשים את עזה וחוזרים למצב של תחזוקה כפי שהיה טרם אוסלו. האפשרות השנייה כרוכה במחיר מאד כואב: הכיבוש עצמו מסובך ובעייתי, לאחר הכיבוש ניקוי השטח מאמצעי טרור ואנשי טרור שעלול להימשך כשנה, ואחר כך אחיזה בשטח כפי שהיה טרם אוסלו. המחיר הוא מאד כואב אבל התוצאה תהיה כמו בגזרת יו"ש, כלומר הסיפור המוזר הזה של טילים שנורים אל ישובים אזרחיים ייפסק לחלוטין. הוא אמר שעלינו לבחור בין שתי האפשרויות האלה, וסרב בתוקף לומר מה הבחירה שלו. ומה הבחירה שלי ? אני אומר שאם אין תכנית לבנות מחדש את גוש קטיף ואת הישובים בצפון הרצועה לחוף הים, ואולי להרחיב עוד את ההתיישבות שם, הבחירה שלי היא האפשרות הראשונה. כלומר, לא כדאי לשלם את המחיר הגבוה, ועדיף לחיות בהפוגות ארוכות. ברור שלולא הייתה כיפת ברזל כל השיקולים היו משתנים לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יובל שטייניץ שעדויות אינטרנטיות מראות שתמך בהתנתקות ושיבח אותה, מציע היום לכבוש את עזה ל"מספר שבועות", ולצאת. אני חושב שעל יובל שטייניץ להקשיב היטב לברירות החדות שמציג עמידרור, כולל הפרט החשוב לפיו ניקוי עזה מטרור יערך לפחות שנה, וכולל הפרט שאם לא נישאר שם אחרי אותה שנה, הכל יחזור, ולהציב תכנית מועילה תחת תוכניתו. אבל נראה לי שעניין הפרוז עליו מדברים עכשיו יותר ויותר, ושמעתי עכשיו גם את שר הביטחון מדבר עליו, עניין שלא הזכרתיו בתגובתי זו משום שלא העלתי אז על דעתי שהוא אפשרי, הוא עניין שכדאי לנו מאד לחתור אליו בנמרצות. הכוונה היא שהחמס יסכים לפרוקו מהטילים, ולהקמת גוף בין לאומי של האו"ם שיפקח על המלאכה. מבחינת החמס הטילים האלה באמת אבדו הרבה מערכם עם ההצלחה של כיפת ברזל1, ועם עוד קצת "קְבָץ' " יש סיכוי שיסכים. 1 ערכן של רקטות החמס לא היה צריך להיות גבוה גם לפני הצלחתה של כיפת ברזל. "פרור" "יריחו תחילה" היה מחסל את התופעה הזאת בראשיתה. אבל ישנם בעולם חוקים שחלים על יהודים בלבד, שלא מאפשרים, ככל הנראה, את יישום המהלך המובן מאליו הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלחמת לבנון השניה לא היה תמרון קרקעי מסיבי. מה שהיה במלחמת לבנון השניה, זה לקחת תוכנית מצויינת לפתרון הבעיה, ולהעביר אותה ממגרה אחת למגרה שניה, מבלי לקרא את תוכנה. בפועל לא היה נסיון להשתמש בכוחות קרקעיים כדי לייצר אש, לפגוע בתשתיות או להגביל את תנועת האוייב. כלומר שלחנו כוחות כדי שבעיתון יכתבו ששלחנו כוחות. טכנולוגיה זה טוב ויפה, אבל כפי שרואות עיניך, זה לא בדיוק פותר את כל הבעיה. אין בנמצא היום פתרון פיזיקלי לגלות מרחוק האם מתחת לפלאח מתכת מסתתר טיל או חול, ואם במקרה על הטיל הזה לא דיברו בטלפון, ולא הודיעו למשת''פ, אז אין לנו יכולת טכנולוגית לעשות לגביו משהו לפני שהוא משוגר. גם בית שמתמלא אזרחים לעת בוא הפצצה, זו לא בעיה קשה במיוחד עבור כוחות קרקעיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"עופרת יצוקה" הכוחות הקרקעיים פגעו בעיקר בתשתיות אזרחיות ובאזרחים, ומעט מאד באמצעי לחימה של החמס ואנשיו. החמס לא ניסה להתעמת עם החיילים ולכן גם לא נפגע, וירי הטילים לעבר ישראל נמשך במלוא עוצמתו, ולא הושפע כלל מכניסת הכוחות עד שהוסכם על רגיעה כשהחמס חשב שדי לו בהרס ובנפגעים האזרחיים. הרגיעה שבאה אחר כך הייתה קצרה בזמן בהרבה מהרגיעה שבאה אחרי "אמוד ענן". לכן, כשמדברים על מבצע שתוצאתו היא הסכם רגיעה צריך לחשוב היטב מה הטעם בהכנסת כוחות קרקע, כי אפשר להשיג את אותו דבר גם ללא זה. גם אם יושג הרס גדול יותר, בסופו של דבר לאחר שתהיה הבנה על רגיעה, הכוחות ייצאו והחמס ישתקם בהדרגה. אמש שמעתי את המושג "תמרון קרקעי, גם מפי האלוף במילואים רון טל ואולי מעוד איש צבא, ולכן ייתכן שלא מדובר בהמצאה שלך אלא במושג שלקחת ממי שהוא בתקשורת. אבל כך או כך אין מאחורי המלים האלה שום דבר שמראה איך זה מועיל בנתונים הנוכחיים. בסופו של דבר מושג הסכם רגיעה, ומגיעים אליו עם כניסה ובלי כניסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמרון קרקעי זה אכן לא מושג שלי. הוא גם לא מושג של התקשורת הישראלית, או הצבא הישראלי. זו אבן יסוד בתורת המלחמה המודרנית (שכמובן היתה מונחת במקום מכובד לא פחות בתאוריות ובפרקטיקות שקדמו לה). קשה לי לחשוב על ספר תאוריה, ברמה הטקטית, המערכתית או האסטרטגית, שלא מזכיר את המושג הזה. בעופרת יצוקה נהרגו בעיקר אנשי חמאס, ספציפית בערך פי עשר משנהרגו עד כה במבצע הזה. ירי הרקטות הגיע לשיא באמצע המבצע ונחלש מאוד (אם כי לא נעצר) לקראת סופו. ירי הרקטות כמעט ופסק (לא שזה מספיק), בטח שיותר מאחרי עמוד ענן. ההבדל המהותי כרגע, מעבר לגיבוי הבינ''ל הרב יותר לו זוכה ישראל, הוא שאחרי עופרת יצוקה היה לחמאס קל לחדש את המלאי, אפשרות שהמצרים סגרו בפניו כרגע. עוד הבדל הוא הנכונות של ישראל (כך לפחות נדמה לי) להכות גם בדרג הבכיר בסבב הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במבצע עופרת יצוקה בפרוש הירי לא נפסק לפני ההסכמה על ההבנות, רוב הנפגעים מקרב המחבלים נפגעו בתקיפת חיל האוויר טרם הכניסה הקרקעית על טקס של שוטרים שאמנם אין לי בעיה לספרם כמחבלים, והירי חודש לאחר ההבנות כחודש וחצי לאחר המבצע הרבה פחות מאשר אחר ''עמוד ענן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהרגו שם בין היתר גם שוטרי תנועה. גם אותם אין לך בעיה לספור כמחבלים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצורך הויכוח עם האלמוני המזוהה, עמדתי מתחזקת דווקא אם הנפגעים אינם מחבלים, אבל עשיתי לו הנחה . . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמות הרקטות על ישראל במהלך עופרת יצוקה מגמה ברורה של ירידה, אם כי לא הפסקה מלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן גרף שמתאר למעלה משלושה שבועות. הגרף סביר ולא חשבתי שיהיה משהו משמעותי שונה. היה מעניין לראות גרף דומה מ''עמוד ענן''. איני מעריך ששם יש גרף בעל אופי שונה. לגבי המבצע הנוכחי זה מוקדם מדי, למרות שניכר קוצר רוח מיותר באמצעי התקשרות והפרשנים שהוא מביא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשחפשתי בגוגל ''תמרון קרקעי'' מצאתי רק הקשרים שלנו עם עזה ולא שום דבר אחר. אשמח אם תפנה אותי בקישור לאיזה מקור. זה דווקא מעניין אותי, ואולי אלמד משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לחפש באנגלית ground maneuver. הנה למשל מאמר משנת 1989 עם המונח בכותרת שלו: http://www.dtic.mil/dtic/tr/fulltext/u2/a212899.pdf | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי את תגובתי זו בתחילת ה''סבב'' אמרתי ''הלוואי'' על מנגנון שבו ישנם חילופי מהלומות הדדיים שבהם אנו מפעילים רק כוח אווירי ושבהם הצד השני סופג מכות קשות יותר, שבסופו מושגות הבנות של שקט לתקופה מוגבלת של כשנה או יותר. אבל במשך הימים האחרונים התיאבון שלי גדל, וציפיתי לתוצאה הרבה יותר טובה. מה שקורה עכשיו עם היזמה המצרית וההיענות שלנו לה מראה שאנו הולכים לאותו מקום שלו קיוויתי בתחילה. איני יכול לראות את כל העובדות וכל מה שמתחולל מאחורי הקלעים, אך נראה לי שהיה מקום לא להיענות עכשיו ליוזמה הזאת ולהמשיך את הלחץ על עזה באופן דומה למה שהיה עד עכשיו כדי לצאת עם משהו יותר טוב. אבל נראה שזהו זה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |