בתשובה לארז לנדוור, 07/06/14 18:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראיתי שם שלט בו כתוב: "מדינה יכולה לשרוד את כסיליה ואת תאווי השררה שבתוכה, אבל אין היא יכולה לשרוד את הבוגד שבתוכה". אינני שלם עם קביעה זו, כי לדעתי מדינת ישראל אינה יכולה לשרוד גם את כסיליה ואת תאווי השררה שבתוכה, אם הם רבים מדי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הניסיון ההיסטורי מלמד אותנו שהחברות היהודיות בארץ ישראל בעבר לא שרדו את לאומניהן וקנאיהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסטוריה מלמדת, שהעם היהודי חי וקיים עד עצם היום הזה, חלקו במדינה ריבונית, אך ורק בזכות הלאומנות והקנאות. אנחנו עדים כיום לתהליך ברור המתרחש בעיקר בארה''ב, בו בגלל היעדר לאומנות וקנאות ובגלל ''נאורות'' הקהילה היהודית נכחדת. אני, כיהודי שקיומו של העם היהודי הינו ערך חשוב ביותר בעיניו, רואה בתופעת ההתבוללות (הנובעת מגישתך) אסון גדול ועצום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציונות היתה תנועה פרגמטית שידעה להתפשר על המצוי ולהקים מדינה על פי הנתונים בשטח ולא על פי דרישות לאומנים מקסימליסטים או קנאים דתיים. כתוצאה מכך יש לנו מדינה ואלה שמדברים בשמה כיום מעוותים את דמותה. העובדה שהקהילה היהודית בארה״ב נטמעת בסביבתה מוכיחה שהיהדות היא אך ורק דת וכאשר זו אינה קיימת יותר, שום יחוד אתני לא ישמור על הזהות הנבדלת של בניה. להפיל עליי או על השותפים לדעתי את אשמת ההתבוללות היא חוסר הבנה של תהליך היסטורי בלתי נמנע וניסיון לכפות את ההיסטוריה במסגרת צרה של לאומנות ציונית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |