בתשובה לשוקי שמאל, 12/05/14 14:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"אם לא שמתם לב העמדה שהצגתי אמורה להיות גם עמדתכם ומה רוצים ועושים הפלשתינאים ומאין באו או לא באו, בשלב זה לא רלאבנטי." – לאור אופיו של הדיון המתנהל כאן, ולאור הכינויים והגידופים החוזרים (למשל "ערבים ברברים" מופיע בשנה האחרונה ב-14 תגובות של אישקש, בחלקן בתוספת המילה "רצחנים") – דווקא מעניינת אותי הגרסה שלך, אם יש לך גרסה אישית (היסטורית וכו') לשאלות האלה, גם אם זה לא רלוונטי בעיניך לדיון כרגע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה זכור לי שאישקש הוא מעדות המוגרבים (אבל יכול להיות שאני מתבלבל עם הפריפרי). אם כך עלי להזכיר לו שהברברים אינם ערבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגרסאות מסויימות אני יכול להחשב ממוצא מגרבי,לצורך העינין המוצא שלי יותר קרוב לברברים ההיסטורים. שם התואר ברברי,הוא במובן המקובל היום ולא תאור של קבוצה אתנית. למרות שהיה מיותר תודה על התזכורת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן,"בגידופים שלי",כזה אני,מוזר... איזה כינוי לא "מגדף" היית בוחרת לפשיסטים הנצואיסלמים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העמדה שאני מנסה להציג טוענת שא"י המערבית היא יחידה פוליטית אחת שי אפשר לחלקה, בין אם הדבר נובע משיקולים גאוגרפיים, אקו-היסטוריים וכלכליים אובייקטיביים ובין אם הדבר נובע ממניעים רגשיים והגינות אנושית המצפה ממי שבליבו אהבת העם והמולדת להכיר בה גם אצל הזולת. בכל אופן הגישה הזו טוענת שהכישלונות החוזרים ונשנים מאז 1947 של תכניות החלוקה (שתי מדינות לשני עמיםׂׂׂׂׂ) אינם מקריים ונסיבתיים, אלא נובעים מכשל מהותי של הפתרון הזה. כמובן שלא מדובר בעמדה אישית ומקורית. אני "קיבלתי" אותה מאנשי שמאל (מירון בנבנישתי), אבל אחת ממעלותיה הוא שהיא אינה ניתנת לקטלוג ימין/שמאל. מה שהצגתי עד עתה מקובל גם על אנשי ימין (שמות שנזרקו לאחרונה הם משה ארנס ורובי ריבלין). המשך הדיון מכאן הוא: אם חלוקה לא תצלח, מה כן אפשר להציע כפתרון? כאן יש פתרונות משמאל ומימין השונים הן בחיזוי העתיד והן בעקרונות ההסדר אבל בכל מקרה מדובר בסיפוח ובהמשך הקיום של שתי הקהילות על אותה טריטוריה. לכאורה מדובר במדינה הדו-לאומית הישנה של רק"ח, אבל למעשה הפתרונות המוצעים נועדו לעקוף את האופציה של מדינה כל אזרחיה נוסח לבנון. בזמנו הסברתי קצת יותר על ההצעות של בנבנישתי בפתיל תגובה 604846 שלצערי נקטע בגלל מבצע "עמוד ענן". אם אני מבין נכון, שאלתך היא לגבי גישתי דוקא בשאלה אם הפלשתינאים הם "ילידי המקום" או מהגרים מאוחרים שהובאו ע"י הטורקים/האנגלים. חבל, כי לדעתי זה דוקא החלק הפחות חשוב. לשאלתך: א. אני מניח שכמו ברוב המקומות האוכלוסיה הפלשתינית היא תוצאה של שכבה על גבי שכבה של הגירות חוזרות ונשנות. חלקם מקורם ביושבי הארץ הכנענים כפי שהם טוענים וקרוב לודאי גם היהודים שישבו פה במשך אלף שנים באלף הראשון לפני הספירה. אחרים מקורם במהגרים מסודן ומן החורן שניצלו את הפרוספריטי בא"י בתקופת המנדט כדי להגיע לכאן. אם זה מעניין יש פתיל מפורט יותר תגובה 628152 . לדעתי הדבר לא אמור להיות חשוב אלא להיסטוריונים וחוקרי גנאולוגיה. וזאת משתי הסיבות הבאות. ב. גם אם כל הפלשתינאים שיושבים בא"י הגיעו לכאן רגע אחד לפני הכ"ט בנובמבר וגם אם הם ומנהיגיהם נושאים באשמה לכל החוליים המפריעים לחיינו במדינת ישראל, כפי מנסים משווקי ה"ערבים ברברים" לשכנענו כאן, עדיין מטעמים אנושיים חלה עלינו החובה להימנע ככל יכולתנו מגירוש והגלייה של עם שלם, זקנים נשים וטף אל המדבר או מהפיכתם למעמד עבדים נטולי זכויות אזרחיות בסיסיות במדינתנו. מדינות רבות ואולי גם אבותינו נהגו כך. אין הדבר מפחית מחובתנו האנושית והיהודית לנסות כל דרך להמנע מכך. עם הקם על חורבותיו של עם אחר, נושא עמו חוב גדול להיסטוריה. ג. בספרו חלום הצבר הלבן מספר לנו בנבנישתי על ישוב ערבי צפוף מאד הנתון בפריחה כלכלית ומספרית רגע אחד לפני הנאקבה. הוא מסתמך על הסטטיסטיקות של שלטון המנדט הבריטי ועל מפעל התיעוד הפלשתיני. מצד שני הוא מתאר את האופן השיטתי והעיקבי בו ניסתה מדינת ישראל הצעירה למחוק כל שריד וסימן לנוכחות הערבית כאן. אסתפק כאן רק בפרט אחד מענין. לטענת בנבנישתי שהוא חוקר של תקופת הצלבנים, כמעט כל מה שאנו מכנים מצודות צלבניות נבנו למעשה ע"י השליטים האיוביים והממלוכים של א"י. כפי שכבר אמרתי, מי ש"לוקה" באהבה אמיתית לעמו ומכורתו, מן הדין שיתיחס בכבוד לדברים אלו גם אצל זולתו ולכן פטריוט אמיתי לא יכול לתרגם בהבל פיו כל גילוי פלשתינאי של אהבת הארץ ואבל על הנאקבה לנאציזם-ברברי וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין האחרון: אתה יכול לתת דוגמאות? נתקלתי אמנם לאחרונה במצודת נמרוד [ויקיפדיה] (להשלים את הסלט: את השם "קלעת נמרוד", כלומר "מצודת נמרוד", היא קיבלה רק בסוף המאה ה־19 לאחר שהייתה כבר חרבה מאות שנים). אבל למצודות צלבניות יש תיעוד היסטורי ולא רק ארכאולוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלכתי בשבילך אל הספר של בנבנישתי. הוא כותב שהצלבנים נהגו לבנות מצודות במקומות שכבר היו בהם מבנים וביצורים והאיובים והממלוכים שבו ובנו על המבנים הצלבנים. זה הגיוני (טופוגרפיה ונקודות שולטות וכו'). הספר כעת לא בידי ולכן אאז"ן: א. הוא מזכיר את מצודת בלמונט בכפר צובא שלא ברור אם היתה שם נוכחות צלבנית קבועה ובכל מקרה היתה שם לפניהם מצודה שנבנתה ע"י שייך השבט הערבי ששלט בכפר. ב. הוא מזכיר את מצודת יחיעם (קלעת ג'דין) שם היתה מצודה צלבנית קטנה שנחרבה ע"י בייברס, כאשר המבנה שרואים היום נבנה ע"י דאהר אל עאמר (בדואי גלילי ששלט בצפון הארץ) במאה ה-19. ג. הוא מזכיר את כוכב הירדן וקיסריה שם הישראלים שחזרו מצודות הצלבניות שהיו שם במשך 89 שנה, תוך פינוי מבנים ערביים בני במשך מאות שנים ובפרט מבצרים שנבנו שם בתחילת המאה ה-19. זו היתה מאה סוערת שבה ערביי א"י (הפלאחים) בנו מצדות וביצורים במסגרת מרידות חוזרות ונשנות נגד הטורקים העותמנים ואח"כ נגד שליטי מצריים. הארץ החרבה שראו האירופאים בסוף המאה ה-19 היתה תוצאה של המלחמות הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. ואכן קלעת נמרוד הורחבה ושופצה במאה ה-19 הסוערת אבל את החלק העתיק בנה יורשו של סלאח א-דין האיובי (שמו חרוט על אבן הראשה בכניסה הראשית)) ויש ויכוח אם היתה שם מצודה בתקופת הצלבנים. בכל מקרה המצודות, לדעתי נבנו ע"י מהנדסים ופועלים בני המקום בכל מקרה, ולכן אין הבדל מבחינה ארכיטקטונית בין מבנים צלבניים, איובים או ממלוכים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |