|
||||
|
||||
אבל זאת בדיוק הנקודה שלי - בדרך כלל (אני יודע, לא בגן העדן הפרטי שלך), הוצאות גדולות יותר אומר יותר עבודה ויותר לחץ מצד הלקוחות. מה שמשליך בתורו על דרישה ליותר שעות. ועכשיו השאלה היא מי משלם על העודף - העבדים שעובדים חינם, או המעסיק שמוציא כסף נוסף יחד עם העובדים ששמחים לתרום יותר כשצריך. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה קשר ישיר בין הוצאות גדולות מהצפוי ובין כמות השעות הנוספות. כפי שהראיתי במספר דוגמאות, הוצאות לא צפויות יכולות לנבוע מסיבות שונות שאינן מצריכות שימוש נרחב בשעות נוספות. אני לא מקבל את הטענה שלך ל"עודף" שמישהו צריך לשלם עליו. המעסיק והעובד מסכימים ביניהם על משכורת קבועה בתמורה למספר שעות גמיש שנע בין גבולות מוגדרים. אין לי את המספרים מול העיניים, אבל לצורך הדיון בוא נאמר שהטווח המוסכם הוא 200 עד 230 שעות בחודש (22 ימי עבודה של 9-11 שעות) כאשר השעות בפועל נקבעות על פי מצב המשימות. אני טוען שבפועל העובדים מבלים בממוצע בעבודה 205-210 שעות בחודש כאשר חודש בשנה הם מגיעים אפילו ל-240 שעות (ומקבלים תגמול נוסף על 10 השעות החורגות) ובשאר החודשים הם קרוב לממוצע ובדרך כלל מתחתיו. לי זה נראה הוגן. אם אתה טוען שבפועל העובדים מבלים בעבודה בממוצע 225-230 שעות בחודש אני מסכים שזה לא הוגן, אני רק טוען שזה לא המצב שאני מכיר וזה לא המצב ברוב המקרים (אם כי אין לי ספק שיש מקומות שזה כן המצב). |
|
||||
|
||||
הטווח הזה מראש הוא גדול מדי, ולדעתי המעסיק לא היה עומד בו לו היה משלם שעות נוספות (כמו שכבר אמרתי, הפיצול הזה הוא פיקטיבי ומלבד במקרי קצה לא מכסה באמת את המרווח ממשרה מלאה על פי החוק). |
|
||||
|
||||
וכאן המקום להזכיר שמשרה מלאה מוגדרת בחוק כמשרה של 45 שעות בשבוע (כלומר, 180-186 שעות בחודש מלא), כשתכלית החוק היא לאפשר לאדם להתפרנס בכבוד מבלי להשתעבד לעבודתו. הפרקטיקה של עבודה מעבר לכך אמורה להיות פרקטיקה חריגה, לא המצב בשוטף. |
|
||||
|
||||
45 שעות בשבוע (נדמה לי שמקובל 45.5) זה כמעט 200 שעות בחודש (בחודש ממוצע יש 4 שבועות ושליש). אם מישהו עובד 10 חודשים 200 שעות בחודש, חודש אחד 220 שעות וחודש אחד 240 שעות הוא מגיע לממוצע של 205 שעות בחודש. זה קרוב למה שאני מכיר. |
|
||||
|
||||
במקום לסמוך על הזכרון שלי פתחתי את חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951. סעיף 3 קובע: "שבוע עבודה לא יעלה על ארבעים וחמש שעות עבודה". 45 שעות בשבוע הם 180-186 שעות בחודש לפי חישוב של ארבעה שבועות מלאים שבכל אחד עובדים חמישה ימים. גם אם יש חודשים של ארבעה שבועות ויומיים, הם השבועות הארוכים - לא הממוצעים (בטח אם לוקחים בחשבון ימי שבתון שנוספים על שישישבת). אם 200 שעות עבודה בחודש הם החודש הקצר בחישוב שלך, אין לי אלא להצטער. אני יודעת - הייתי שם וקשה לי לראות איך אפשר לעבוד ככה לאורך זמן ולנהל במקביל חיים פרטיים ובריאים. |
|
||||
|
||||
פתחתי גם אני את החוק. מסתבר ש-45 שעות עבודה בשבוע לא כוללות הפסקה לארוחה (שהיא חובה ביום עבודה של 6 שעות ומעלה). לפי החוזה שלי יום עבודה של 9 וקצת שעות כולל הפסקת אוכל של חצי שעה, כך שלמעשה, לפי החוק היבש, אני צריך להפחית חצי שעה מכל יום, או 2.5 שעות לשבוע או קרוב ל-11 שעות בחודש. מסתבר שמבחינת פורמלית אני מדבר על חודש ממוצע של 195-200 שעות עבודה. |
|
||||
|
||||
אז תנאי ההעסקה שלך סבירים. נראה לי שכבר הגענו למסקנה הזו קודם. |
|
||||
|
||||
אכן הסכמנו, אני רק טוען שאני לא מקרה חריג (בענף ההיי-טק, אני באמת לא כל כך יודע מה קורה בעולם המשפטים למשל). |
|
||||
|
||||
אני טוענת שענף ההייטק הוא מקרה חריג לעולם התעסוקה, ושלהערכתי גם בתוך הענף יש לא מעט תרחישים שונים משלך, אבל אין לי מושג באילו פרופורציות. ספיציפית לגבי עולם המשפטים, ימי עבודה (פורמליים) של שמונה וחצי-שבע אינם חריגים. |
|
||||
|
||||
אין לי ספק שבענף ההיי-טק יש גם מקרים אחרים. חברה שעבדתי בה ושתנאי העבודה בה היו מאוד לטעמי, נרכשה על ידי חברה אחרת, ידועה לשמצה בלוחות הזמנים הבלתי אפשריים שלה שדורשים מהעובדים לעבוד 10-12 שעות ביום. אני סרבתי לחתום על החוזה שהם הציעו לי ודרשתי מהם או להמשיך לעבוד על פי החוזה הקודם או לפתוח איתי במשא ומתן על תנאים שיהיו מקובלים על שני הצדדים. הם סירבו ואחרי שבועיים פיטרו אותי. זאת כמובן היתה המטרה שלי מלכתחילה (החשש שלי היה שהם יסכימו לדרישה שלי ואני אאלץ להתפטר). הנקודה היא שהחברה הזאת (אחת מהמצליחות בתחום) ידועה בהתנהגות התובענית שלה כלפי העובדים ולמיטב ידיעתי היא המקרה החריג ולא המקומות שבהם בחרתי לעבוד. |
|
||||
|
||||
החוק אומר 186, למה אתה מתפתל? |
|
||||
|
||||
הרגע ציטטו לך את החוק, הוא אומר 45 שעות בשבוע. בשנה יש 52 שבועות שזה 4 ושליש בחודש. 4 ושליש כפול 45 זה יוצא 195 שעות בחודש. למה אתה מתפתל? |
|
||||
|
||||
היקף השעות החודשי שנקבע בצו הרחבה להיקף השעות שעונה על הגדרת משרה מלאה הוא 186 שעות. |
|
||||
|
||||
מה הקשר? צו ההרחבה לא קובע כמה שעות מותר לעבוד ביום (או בחודש) אלא החל מאיזה היקף משרה נחשבת למשרה מלאה. תקרא את הקישור שהבאת עד הסוף. |
|
||||
|
||||
זה רק אומר שאם אתה עובד 190 שעות, מגיעות לך 4 שעות נוספות, וכן הלאה. שיהיה ברור מאיפה מתחילים לספור. |
|
||||
|
||||
לפי הקישור שהבאת "עבודה מעבר ל-8 שעות ביום למי שעובד 6 ימים בשבוע או עבודה מעבר ל-9 שעות למי שעובד 5 ימים בשבוע, תיחשב שעות עבודה נוספות בין אם השכר המוסכם הנו גלובלי ובין אם השכר הנו על פי שעות עבודה בפועל." לא מוזכר שם הגבול של 186 שעות עבודה בחודש וזה גם בלתי אפשרי, שכן יש חודשים עם 16 ימי עבודה וחודשים עם 23 ימי עבודה. למיטב ידיעתי, חישוב השעות הנוספות נעשה לכל יום בנפרד ונסכם על פני החודש כולו. |
|
||||
|
||||
ממה שאני יודע, בחישוב ליום זה יוצא 8.5 שעות נטו, שזה 187/22. לכן בחודשים עם 16 ימים, משרה מלאה תהיה 16*8.5, ומה שמעבר יהיה שעות נוספות. (וכן, חצי מהפסקת צהריים נחשבת על חשבון העובד, ככה שברוטו ביום זה אכן יוצא 9 שעות, כמו שאמרת. אבל החישוב נטו הוא כמו שאמרתי, וכך הוא גם מופיע בגליונות שעות רשמיים שמתקבלים מדי חודש). |
|
||||
|
||||
כאמור, למיטב ידיעתי חישוב השעות הנוספות נעשה על בסיס יומי, ובפרט חישוב הפיצוי של 125% על השעה הראשונה ושל 150% על השעתיים הבאות בכל יום כזה. |
|
||||
|
||||
נכון. אני זוכרת שלפני כמה שנים, סביב הצעת החוק של יחימוביץ שאסרה על שכר גלובלי, הייתה הזדעקות של גורמים בענף שאצלם לא עובדים מסודר אלא אפשר לעובד 15 שעות ולמחרת 6 שעות ואוי אוי אוי. |
|
||||
|
||||
בנט מקדם הצעת חוק לפיה חישוב השעות הנוספות יעשה על בסיס חודשי. ואני יכולה להעיד, שהאחרונים ששילמו לי שעות נוספות היו חברת כוח אדם, בשנת 2000, לערך. מאז, מקום אחר פשוט חישב על בסיס חודשי1, והאחרים - פשוט התקזזנו. אם נשארתי עד מאוחר היום, אני אצא מחר מוקדם. 1 אפילו שזה לא-מאוד-חוקי. ומנגד, זו היתה ההפרה היותר-קלה שלהם. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל יש מקומות שנותנים לקזז על פי ההצטברות החודשית (ממה שאני זוכר שהיה אצלנו, הכמות מחושבת יומית, אבל אם נניח בסה''כ היו לך עשרים שעות נוספות, ובימים אחרים עשר שעות חוסר, ניתן היה לבחור לקזז אותן, או להוריד אותן מימי החופש ולהשאיר את מלוא התשלום עבור שעות נוספות). |
|
||||
|
||||
גם הקיזוז הזה, אם הוא של שעה מול שעה, הוא לא חוקי. נניח שעבדת יום אחד 10 שעות, ויום אחר 8 (כל זאת מתוך יום עבודה של 9 שעות), לכאורה מגיע לך השכר הרגיל, עבור 18 ש"ע. אלא שהשעה שמורידים אמורה להיות שעה רגילה (100%), ואילו השעה שמוסיפים היא שעה נוספת (125%). מכאן שהשכר המגיע לך הוא עבור 18.25 שעות עבודה. |
|
||||
|
||||
ליד הסידור הגלובלי הנוכחי, שמבזה את החוק הזה מכל וכל, זאת סטייה זניחה שראוי להתעלם ממנה. |
|
||||
|
||||
אף על פי כן, לי זה נראה הוגן למדי. גם נראה לי הוגן הפתרון ההולנדי - אם צריך שעות נוספות, לא משלמים עליהן בתלוש המשכורת, אבל כנגדן - מתווספים ימי חופשה (בתשלום. שעה מול שעה). |
|
||||
|
||||
הפסקת הצהריים כולה היא ע"ח העובד, והיא חצי שעה. היינו 8.5 שעות עבודה ביום. כפול 22 ימים בחודש (בממוצע), זה יוצא 187. |
|
||||
|
||||
נראה לי שלפי תנאי ההתכנסות של קושי, אנחנו ממש קרובים לגבול שבו כולנו אומרים בדיוק אותו דבר. זמן מצוין להכריז על סיום, לפני שניגרר לאסימפטוטה אינסופית מיותרת. |
|
||||
|
||||
זה מה שקורה כשמתחילים לחבר תשובה, אח''כ עוזבים, חוזרים, שולחים, ומגלים שאחרים אמרו בינתיים את אותו הדבר. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד. הטווח הזה נראה לי ריאלי וקרוב למה שמופיע לי בחוזה (אם אני אזכור אני אסתכל בערב מה כתוב בו). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |