בתשובה להמסביר לצרכן, 25/04/14 7:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואכן במצב אידאלי היינו רוצים לאפשר לכל אחד לבחור - קובי מתכנת הקובול מנהל מערכות מידע בבנק, מרוצה מ 6500 לחודש ועבודה של 9 עד 5 לא ימצא את עצמו לפתע עובד 18 שעות ביום וגם, כנראה, לא יגיע יום אחד בבוקר למשרד ויגלה שהחליפו את השלט על הדלת ואת הקוד בכניסה. נאווה שנאה לה רק סקאלה עם טיפונת ג'אווה תעבוד 18 שעות ביום... הבעיה היא כשהמעסיקים הגדולים מפתחים שיטות להעסיק את קובי במחיר של קובי ובתנאים של נאווה באמצעות חברות קבלן (בישראל זו בעיה בעבודות קצת פחות מתוחכמות, אבל באירופה גם מפעיל מערכות רמה 3 יכול למצוא את עצמו עובד דרכן) ואז נשמע סביר שצריך להוסיף הגנות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז לגבי האידיאלי אנחנו מסכימים. האנקדוטה שהבאתי נועדה להראות שאנשים עם פחות או יותר אותם כישורים בוחרים תנאי עבודה שונים שמתאימים לאורח החיים שהם רוצים (או מחונכים) לקיים. הראשון, "קובי", היה בן 26, נשוי עם תינוקת. השני, "נאווה", היה בן 28, רווק, יאפי. כששאלתי את "קובי" מדוע החליט לכלוא את עצמו במקום העלוב הזה, שבו מאות אנשים נמצאים בעבודה אבל לא באמת עובדים, הוא הסביר שהוא לא פרייר ויש לו חיים, אז הוא רוצה ללכת הבייתה ב-5. אני לא יכול לשפוט איזה אורח חיים "נכון" יותר לכולם. רק רציתי להראות שלעובדי ההייטק יש ברירות והם בוחרים בינהן. וכאמור, המצב האידיאלי הוא שתהיה ליותר אנשים בחירה כזו ולאו דווקא שתכפה אחידות - ושכולם יהיו קובי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |