|
||||
|
||||
אני לא בטוח שהוא חל על המקרה הזה. לא מדובר כאן על עמימות מושגית. מצידי אפשר להחליט ש"יום עבודה תקני" זה בדיוק 8 שעות ו"שבוע" זה בדיוק 7 ימים. זה לא אומר שום דבר לגבי הקושי שלי לעבוד 6 שעות ביום, עם יום חופשי אחד לעשרה ימים, או, כמו רופאים, 24 שעות עבודה ויומיים חופש, או כמו טבחים - שבוע-שבוע. |
|
||||
|
||||
כוונתי היתה, כמו שאתה מתקיף את אלה שאומרים שפחות שעות יהיו יותר יעילות, ואומר להם, אז למה לא שעתיים ביום? גם הם יכולים להתקיף אותך חזרה, ולומר, אז למה לא 12 שעות עבודה ביום? למה לא יומיים חופש בשנה? הרי ברור לכולם שזה כבר יפגע בתפוקה הכוללת. |
|
||||
|
||||
אבל אני לא מתקיף כדי לקנטר או להתחכם. אני באמת שואל מה קדוש במספר 8 ואם ׁׁאו למה אי אפשר לחשוב על הסדרי עבודה יותר גמישים? |
|
||||
|
||||
המספר 8 הוא 1/3 מ-24. סביר והגיוני ש-1/3 מיומו של אדם יעבור עליו בעבודה, 1/3 בשינה ו-1/3 בכל היתר1. זו נראית לי חלוקה טובה למדי. אני יודעת שיש כאלה שסבורים שיותר הגיוני שמחצית מיומו של אדם תעבור עליו בעבודה, היינו - 12 שעות לעבודה, ו-12 לסך הכל כל היתר (8 בשינה ו-4 ליתר? 7 בשינה ו-6 ליתר?), ואף יותר "ככל המוסכם על העובד והמעביד בחוזה האישי ביניהם". המשעשע הוא, שפעם "העבודה היא חיינו" היתה סיסמא של השמאל הכלכלי. היום היא של הימין. 1 אכילה. נקיון. סידורים. זמן עם הילדים. קריאה. תחביבים. בילוי. נסיעות מ- ואל העבודה. |
|
||||
|
||||
===> "סביר והגיוני ש-1/3 ..." זה טיעון שקשה לי לעמוד בפניו! אמיתי: פעם היה לי חבר (פעם היו לי כאלה) שבשעת היי גבוהה במיוחד טען בלהט שהמספר 31 הוא מספר קדוש, יחד ומיוחד. כששאלו אותו למה דווקא 31, הוא הסביר (בפסקנות ובטחון מהסוג שיש לך רק בהיי) שזה סביר והגיוני. שהרי 31 הוא המספר היחיד, בכווווול סדרת המספרים, שלפניו בא 30 ואחריו 32. המסמר האחרון בטיעון היה "... ותראה לי, בכוווול סדרת המספרים, עוד מספר אחד שלפניו 30 ואחריו 32". כמובן, השתכנעתי. מה יכולתי להגיד להגנתי? ===>"המשעשע הוא, שפעם "העבודה היא חיינו" היתה סיסמא של השמאל הכלכלי. היום היא של הימין." כאן את סתם טועה. גם באופן שאת מפרשת מה שאני אומר וגם (ובלי קשר) במה שאת מייחסת לימין הכלכלי. אני לא טוען "שהעבודה היא חיינו" - להפך אני מציע לקצר את יום העבודה התקני ולמסד יום עבודה גמיש. הימין הכלכלי לא מאמין ש-"העבודה היא חיינו" אלא משהו אחר לגמרי על שטויות כמו חירות ואחריות... עזבי, לא רלוונטי. |
|
||||
|
||||
אהה. אז הרעיון של איזון בין עבודה לחיים לא משכנע דיו? חבל. |
|
||||
|
||||
איזון בין עבודה לחיים: 12 שעות עבודה ביום. |
|
||||
|
||||
בהתחשב בעובדה שחלק ניכר מהזמן בו אינך עובד - אתה מושבת? זה לא מהווה איזון. |
|
||||
|
||||
לא, תקפידי לקרוא מה שאני כתבתי: הרעיון ש 1/3 הוא האיזון הסביר וההגיוני לא משכנע כל כך. |
|
||||
|
||||
הצורך בשינה גובר על כל חשבון אחר, של חלוקה עשרונית או אחרת. שניתנות לשינוי ע"י אדם / תרבות. מדע הרפואה מצא שבאופן סטטיסטי אדם צריך לישון 8 שעות כדי לשרוד, ביולוגית. וזה עדיין לא ניתן לשינוי באמצעים הטכנולוגים של ימינו. כך שאנחנו נשארים עם 2/3, שהן שעות העירות. אז הויכוח כרגע הוא איך לחלק את 16 השעות האלה. ופה זה באמת נכנס לתפיסה אידאולוגית / מוסרית. וכל אדם רשאי להביע את דעתו או לבחור לעצמו חלוקה בין שעות העבודה לשעות "הפנאי", רק שצריך לקחת בחשבון, כמו שנועה כתבה באופן ריאליסטי, ש"עמל" שקשור לתחזוקת בית, הכנת אוכל וגם גידול ילדים (למי שבוחר בזה) גם הן סוג של מלאכה. הן לא "פנאי", בעיני. ולכן צריך להוציא אותן משקלול שעות הפנאי. האם למישהו יש איזו סטטיסטיקה שמכמתת את שעות "העבודה שבחיים"? |
|
||||
|
||||
אני נוטה לקבל (בלי לבדוק) את כל העובדות המדעיות והסטטיסטיות שציינת כאן. ===>"אז הויכוח כרגע הוא איך לחלק את 16 השעות האלה." אבל למה צריך להיות ביננו ויכוח כזה? ולמה עלינו להגיע להכרעה מחייבת אחת בשאלה הזאת? לא עדיף שנגיע (או נתקרב ככל האפשר) למצב שכל אחד יחלק את היממה פחות או יותר כפי שמתאים לו? |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון, "כמו שמתאים למעסיק"? הרי שורש הבעיה הוא שפרט לעובדים מאוד מוצלחים שידועים כמאוד מוצלחים, ליתר העובדים יש בעיה לסכם עם המעסיק לעבוד "כמו שמתאים להם", והם צריכים לקבל את דרישות המעסיק לעבוד כמו שמתאים לו, או למצוא מקום אחר, ולהיות נסמכים על התקווה שמעסיק אחר לא יחליט שבא לו דווקא 12 שעות עבודה ביום. והואיל ונורמות מתקבעות בתחומים מסויימים של המשק1 - אין לעובד ברירה. הבעיה היא שאתה, בתור עובד הייטק, מכיר אך ורק את ההייטק, על אפשרויות המיקוח של העובד, שיחות השכר מדי שנה וכיו"ב. בחלקים אחרים של המשק - למעשה ברובו, זה פשוט לא קיים. 1 גם למעסיק יש מתחרים. אם המתחרים מצליחים להעסיק עובדים בלא-תשלום-נוסף 12 שעות ביום, גם המעסיק צריך לעשות את זה, או שהוא יפסיד. |
|
||||
|
||||
לחלוטין. המסביר לצרכן אני מניחה שאתה מהצד הימני של המפה הכלכלית. אבל המציאות הוכיחה, פעם אחר פעם, מאז המהפכה התעשייתית, שיש צורך ברגולציה בנוגע לזכויות המועסק. נכון שגם תנועות ועדי העובדים השונים, במדינות שונות, בתקופות שונות, לא בהכרח הגיעו לתוצאה הרצויה. לכן הימין הכלכלי סולד מהרעיון. אבל נראה שההיסטוריה חוזרת על עצמה, ושוב הגיע זמנם של העובדים להגן על זכויותיהם ואולי גם להתארגן לצורך כך. מי שיכול לקבוע בעצמו איך לחלק את שעות העירות שלו - אשריו וטוב לו. אבל הם מיעוט שבמיעוט, גלובלית. אם ייעשה משאל עם עולמי שבו יישאלו כלל העובדים, בכלל המקצועות, כמה שעות הם מעדיפים לעבוד ביום יש לי תחושה שתהיה נטייה חזקה לכיוון אחד. ודווקא לא ל-0, כפי שאולי נדמה לפחדני הימין שחושבים שהאדם עצלן מטבע בריאתו. רוב האנשים רוצים לעבוד ושמחים לעבוד, עבודה ממלאת אותם סיפוק ותחושת ערך ואתגר וכד'. אני מוכנה להתערב איתך, המסביר לצרכן וגם השאר, ואפשר אפילו לעשות סקר באיל, למרות שהוא יהיה מוטה בטירוף - מה תהיה התוצאה המשוקללת של כמה שעות אנשים מעדיפים מרצון ומבחירה להקדיש לעבודה וכמה ל"חיים". לדעתי היא תהיה יותר קרובה להסכם הצרפתי מאשר לנהוג בעולם היי-טק. |
|
||||
|
||||
מעניין באיזה שלב בדיון נוח לאנשים לתייג את בן שיחם במחנה מסויים, במקום להתייחס ישירות לדברים שלו. ואם אני אוהד מכבי חיפה, זה משנה את דעתך לגבי חוק שעות עבודה ומנוחה? ובקשר למשאלים ולסקרים, מה הקשר? אם סקר יוכיח שרוב מוחלט של האנשים בעולם מעדיפים קולה, האם יש בכך טעם לאסור מכירת אורנג'דה? |
|
||||
|
||||
השלב בדיון הוא כאשר אדם מציג עמדה שמאפיינת מחנה מסוים. האמירה שלך שכל אדם צריך לבחור את שעות העבודה שלו, ושאין צורך ברגולציה או איזושהי האחדה, מעידה על השקפת עולם ימנית כלכלית. שסבורה ש''כוחות השוק'' יכולים לנהל את עצמם בעצמם. לא רוצה חלילה להלביש על מישהו תיוגים, ואולי יכולתי לנסח את זה יותר טוב, ולא להגיד עלייך משהו, אלא על העמדה שאתה מביע. ואיתך הסליחה על זה. בכל מקרה אני מהמחנה שסבור שכוחות השוק לא פועלים לטובתו של השכיר, ושכן יש צורך ברגלוציה. וזו השקפה שמאלית. הרעיון של סקר לא היה בשביל להגיע למסקנה סטטיסטית שממנה יש לגזור דרכי פעולה. אלא בתשובה לרעיון שלך שכל אדם יכול לבחור, ואני סבורה שמספר התשובות לא יהיה כמספר העונים, אלא שאפשר למצוא מכנה משותף, שאולי נכון לחלק מהאנשים בחלק ממגזרי העבודה. ושוב, זה מתוך השקפת העולם שלי שכן יש צורך ברגולציה כדי להגן על האדם העובד, שכן גישת ה''שמיים הפתוחים'', וכל אחד בוחר (לכאורה) ושהכוחות השוק מאזנים זה את זה, בעיני הוכיחה את עצמה כשגויה. מקווה שזה עונה על השאלה שלך. ואם טעיתי ואתה סוציאליסט, שצועד באחד במאי עם דגל אדום, אז זה אומר שאתה שמאלן כלכלי שמשום מה ביטא דיעה שמאפיינת את הימין הכלכלי, בהקשר של זכויות עובדים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |