 |
מצד אחד אני מזדהה מאוד עם מה שכתבת, במיוחד עם ההקדמה, אבל מן העבר השני אני חושב שהבעיה היא לא במדע, אלא בפרשנות הרחבה שאנחנו נותנים לעובדות. מחקר ראוי על תזונה אנושית הוא כמעט ובלתי אפשרי, ולו בגלל אורך החיים הארוך. אז מקצרים. במקום להביט על תוחלת חיים, או סיכון למחלות לאורך עשורים רבים, מביטים על השמנה או פרופיל שומנים בדם. ואם אנחנו יודעים שהשמנה מוגזמת זה רע, והרעבה קלה זה טוב, אז אם זה משמין זה מזיק. אלא שאז נכנסת המורכבות לחיינו, ומסתבר שלמרות שהרעבה זה טוב, להיות קצת שמנמן זה גם טוב, ופתרון הסתירה, לפחות בעכברים, הוא שוב עניין השומן(רע)/חלבון(רע)/פחממות(טוב) ומינונים סבירים, כלומר עדיף להיות קצת מורעב, או קצת שמנמן על פחממות, אבל לא לצרוך הרבה חלבון/שומן. ואז בא שכ"ג ובצדק טוען שלא כל שומן מזיק באותה המידה, או בכלל, וההשפעה של כל שומן לא נחקרה לעומק. לבסוף, אני חושב שמאוסף של עובדות אנחנו כן מתכנסים לאורך זמן להבנה של מה היא תזונה בריאה. אנחנו עוד לא שם, אבל אנחנו כן יכולים להגיד על לא מעט דברים שהם מזיקים או בריאים (כן תזונה מהצומח ודגים, לצערי הרב פחות בשר ושומן מן החי, כן לצימצום כללי בכמות האוכל שאנחנו אוכלים, בכמות הסוכר והמלח וכד').
לגבי הקשר בין תזונה לאורך חיים, זה אמנם עקיף, אבל MBI גבוה נמצא במתאם טוב לחיים קצרים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש