בתשובה לדורון הגלילי, 10/04/14 11:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי התפוקה הסגולית (תפוקה לשעת עבודה) הרבה יותר גבוהה כשהעובד עובד שעות סבירות, וכשרווחתו גדלה. אני חושב גם שלאורך זמן, התפוקה המצטברת של מי שעובד המון שעות נוספות לא עולה משמעותית על מי שעובד משרה מלאה ללא שעות נוספות, אבל נשחק פחות ויעיל יותר. הסיבה העיקרית בתעשיות האלה לדרישה לעבוד שעות נוספות, היא החטא הקדמוני של השכר הגלובלי. כי כשאתה עובד שכר גלובלי, כל שעה נוספת שלך עולה דה-פקטו למעביד בדיוק אפס שקלים (או דולרים). ומי לא ירצה עבדים שלא מקבלים שכר? ומעבר לכל זה כמובן, יש עוד ערכים בחיי האדם מאשר מיקסום תפוקה על חשבון כל השאר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בכתבה בוינט מצוטט בפסקה האחרונה (ללא ציון מקור) "לפי נתוני ה-OECD יש קשר ישיר בין שעות עבודה מועטות לתפוקה. ביוון עובדים הכי הרבה בממוצע מבין המדינות החברות בארגון - יותר מאלפיים שעות בשנה, בהשוואה ל-1,400 "בלבד" בגרמניה. עם זאת התפוקה של העובדים בגרמניה גדולה ב-70% מזו שביוון." אני לא בטוח לגבי מהימנות הנתונים והקשר שנרמז בין שעות עבודה ארוכות לתפוקה נמוכה, אבל אינטואיטיבית, זה נשמע הגיוני ומתאים למציאות אותה אני מכיר. הכתבה במלואה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם התרבות המעודדת שעות עבודה מרובות גם גורמת לפריון נמוך, או שאולי במקומות בהם פריון העבודה פר שעה הוא נמוך מסיבות אחרות מנסים לפצות על כך באמצעות שעות עבודה מרובות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג. לא לגבי כיוון הקשר ובכלל לגבי מהות הקשר - כמו שנאמר כאן, יכול להיות שהפריון הגבוה או הנמוך תלויים בגורמים אחרים, בטח בניסוח אנקדוטלי של השוואה בין שתי מדינות בלבד. הדבר היחיד שאני מסכים איתו, מהניסיון האישי שלי, הוא שיש נטייה לפעול באופן יעיל יותר תחת מסגרת זמנים מוגדרת. כשאתה יודע שהיום בכל מקרה יסתיים מאוחר, כי ככה נהוג, אתה נוטה למרוח את הזמן, אם מחמת שחיקה ואם מחמת מרמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באוסטרליה למשל אפילו אם אין עבודה במשרד, העובדים תמיד נראים עובדים למראית עין כי לבוסים יש חולי נפשי - כואב להם לראות שהעובדים לא עובדים. במזרח לעומת זאת זה עניין של ליקוק תחת לבוסים הם ישארו במשרד מעבר לשעות העבודה כדי להתחנף לבוסים ולהראות כמה שהם עובדים טובים. גם הבוסים במזרח הם מעיין אדונים פאודליים מה שהם אומרים איש לא מעיז לומר מילה. כך שהרבה פעמים העובדים מגיעים לעבודה בסופי שבוע ועובדים מעבר לשעות המקובלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע כמובן את התשובה המלאה לזה, אבל אני יכול להעלות כמה נקודות שתומכות בתיזה הראשונה שלך: 1. שעות עבודה מרובות גורמות לשחיקה, בעיקר אם הן נתפסות כנורמה ולכן הן מתרחשות לא רק בפולסים קצרים בתקופות עמוסות במיוחד, אלא מתמשכות על פני תקופות ארוכות. ושחיקה מקטינה משמעותי את היעילות של העובד, פר שעה ופר משרה. 2. כשהתרבות 'מעודדת' שעות נוספות, זה גם אומר שחלק ניכר מההערכה של עובד נקבעת לפי השעות שהוא עובד. לא לפי התפוקה, היצירתיות, התרומה האמיתית שלו לארגון ושאר פרמטרים. וכמו בכל מודל כלכלי, כשאתה מתמרץ תכונה מסוימת, אתה מקבל עובדים שמצטיינים בתכונה הזאת - 'עובדים שעושים הרבה שעות', במקום עובדים יעילים, יצירתיים, מהירים וממוקדים. הרבה יותר קל לעשות עבודה של שמונה שעות בעשר שעות, בייחוד כשהעובד יודע שהוא יתוגמל על זה. 3. מנהל שמניח מראש שכל עובד נותן 130 אחוזי משרה (מלאה), מתכנן פרוייקטים על סמך התכנון הזה, תכנון שטבלת האקסל או הגנט סובלים, אבל במציאות רוב האנשים לא באמת יכולים לתת עבודה של משרה ושליש לאורך זמן. וזה מוביל לתכנון זמנים לא ריאלי וניהול פרוייקטים שגוי, מה שבסוף גורם גם לפגיעה בתפוקה האפקטיבית של הארגון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |