|
שמעתי הרצאה בזמנו, מחוקר שלצערי שמו פרח מזכרוני, בה הוא תיאר את עבודתו על השמנת ילדים בשיקגו. בהתאם למקובל עבור אוכלוסיה חלשה בעיר גדולה בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, קריטריון הכניסה למחקר היה (מזיכרון) מעל מאה קילו לילדים כבני 12. ועדיין בתוך האוכלוסיה הזאת, הוא מצא תת-קבוצה של ילדים, עם תנגודת אינסולין של אתלטים מקצועיים; ילדים שאין להם סיכוי לפתח סוכרת למרות התזונה המזעזעת שלהם. בקצרה (ומאז יצאו עוד כמה מחקרים בנושא), יש שומן טוב ושומן רע, הראשון הוא תת-עורי, השני הוא תוך-בטני. אם הגוף שלך בוחר לאגור את כל השומן שלו מתחת לעור, ולא לעטוף איתו את האיברים הפנימיים, השמנה לא תעלה את הסיכוי שלך לסוכרת (סוג 2). אני לא יודע אם ידועים הגנים לתכונה הזאת, אבל יש הרבה גנים שידועים עבורם אללים מגנים ואללים מסוכנים.
|
|