|
||||
|
||||
״זה השמאל שרואה בלאום פשע לחירות, הוא מבקש את האדם בלבד, הוא מבקש לשנות את ההמנון, הוא רואה בציונות פשע. הוא כופר בעצם הרעיון של מדינה לאומית ולא מוכן לקבל גם לא בבחינת פשרה את הנוסחא של מדינה לאומית שהיא גם טולרנטית. הוא מבקש להעמיד את הימין ואת החברה בישראל בפני ברירה- או חירות או לאומיות״. או שאתה לא סגור על מה זה שמאל, או שאתה מגדיר שמאל כמו שמגדיר אדם שיושב בקוטב הצפוני את שאר העולם כ״דרומיים״ (הקרדיט ל״בשורות טובות״). |
|
||||
|
||||
אינני בטוח. |
|
||||
|
||||
תן לי לנסות אחרת. אני בשמאל. הרבה מחברי הם בשמאל. אף אחד מאיתנו לא מתנגד לרעיון מדינת הלאום או לישראל כמדינת הלאום של העם היהודי (במובן שאינו תיאורקטיה אתנית). ללאומיות וחירות יש כל מיני פרשנויות אפשריות, וכשהפרשנויות הן לא לאומנות וחירות במובן הליברטריאני, אז אין לנו בעיה עם קיום שתיהן. אין לנו שום בעיה עם ההמנון (לדעתי הוא יפהפה - מלים ולחן), ואנחנו רואים בעצמנו ציונים (״פשע?״). לאומיות ליברלית היא משהו שרוב השמאל הישראלי לגמרי תומך בו, לדעתי. אז אני קצת מרגישה לא כאילו אני צריכה להוכיח שאין לי אחות, אלא שאני בעצמי קיימת וכמוני קבוצה מאוד גדולה של עמיתים להשקפה. אתה מבין למה ההיגד הזה שלך מוזר לי? גם שמאל וגם ימין יש מכל הגוונים - ציוני ואנטי ציוני, ליברלי ולא ליברלי, תומכי חירות חיובית ותומכי חירות שלילית (במובן המסה ההיא של ברלין - החירות למימוש עצמי והחירות שלא יגעו בי) וכו׳ וכו׳. זו בדיוק הטרגדיה של ״המגרסה הבינארית״ של השיח הפוליטי בארץ. |
|
||||
|
||||
את לא מכירה את dd. בעיניו השמאל אשם בכל תחלואי הימין כולל השנאה שהאחרון רוחש לו, ביקורת על הכיבוש או על הפרשנות הימנית לציונות וללאומיות היא אנטי לאומיות והרס המדינה, דרישתו לזכויות אדם היא אגואיזם טהור ועם כל זה הוא רואה את עצמו ליברל. לא צריך לקחת אותו ברצינות אלא אם מתכוונים לבצע מחקר פסיכולוגגי או אנתרופולוגי. |
|
||||
|
||||
אני קוראת את dd כאן כבר כמה זמן, אבל למה לא לנסות בטוב קודם? להיפרד כידידים ניצים אפשר תמיד. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |