|
||||
|
||||
העניין הוא שמי שנותן את הנימוק להתאיינותו של הליברל לאומי הוא השמאל האנטי לאומי. שהרי זה השמאל שאומר שהוא לא מוכן לסבול את התצורה הלאומית ליברלית. זה השמאל שרואה בלאום פשע לחירות, הוא מבקש את האדם בלבד, הוא מבקש לשנות את ההמנון, הוא רואה בציונות פשע. הוא כופר בעצם הרעיון של מדינה לאומית ולא מוכן לקבל גם לא בבחינת פשרה את הנוסחא של מדינה לאומית שהיא גם טולרנטית. הוא מבקש להעמיד את הימין ואת החברה בישראל בפני ברירה- או חירות או לאומיות. שעל מנת להגן על הזהות הלאומית מתבצר הימין מפני "קומץ שחצנים אשר נחושים לשנות" ומתחיל להדיר את מי שמאיים עליו. הנרדף הופך רודף. מי שהחרים עכשיו הוא מוחרם. מי שנידה עכשיו הוא מנודה. כך הופכת תקרית סתמית באיזה בית ספר נידח לתקרית לאומית. אני לא יודע אם ורטה התכוון להיות אביר חופש הדיעה והאם סבח התכוונה להיות יקירת העם והארץ. מה שבטוח שבמקום שבו מופיע אחד כמו אורי משגב, מופיע מיד גם מיכאל בן ארי וגוזר את הקופון. בחברה סובלנית אפשר היה להעניק פרס ולהוסיף לו הצהרת הסתייגות. אבל באווירת החרמות הכללית מתייצב הציבור לצד זילבר ומעניק את ההכרה לא למוזיקה שלו אלא לדעותיו המאוסות. יש בזה מסר בעייתי, אומרת בצדק בתו של רבין המנוח, אך צריכה הייתה לומר זאת לא רק לגבי מי שבצורה כזו או אחרת רואה בעין יפה את הרצח, אלא גם למי שמנהל טקס אלטרנטיבי. אין זה בלתי מקסים בעיניי שילדים ישראלים ישירו את שיר הרעות לזכר מחבלים של החמאס. יש בזה משהו מאד .. "נאור". אבל למה על יום הזיכרון הלאומי? למה לחלל בצורה גסה כזו את זכר הנופלים. למה להדיח את טקס הזיכרון הלאומי? צריך לבדוק מי מנהל את ההתקפה הזו. יש לבדוק מי מנהל חרמות, מי מציג את תבנית הסכסוך כ"אפרטהייד". מי על פי אידיאולוגיה קורא לחרחר "מהפכה תמידית". מי קורא להקים "מועצות עממיות" מי קורא לנהל כאן מלחמת אזרחים. מי שמבקש לקדם את זה ממש באופן מודע, כי כמה שיותר רע יותר טוב. צריך לבדוק את הדברים האלה. יש שנאה עצומה בקרב הציבור כלפי השמאל החדש. והעיקר שגברת אבירמה גולן שואלת - "למה שונאים אותנו?" איזו חמודה. |
|
||||
|
||||
״זה השמאל שרואה בלאום פשע לחירות, הוא מבקש את האדם בלבד, הוא מבקש לשנות את ההמנון, הוא רואה בציונות פשע. הוא כופר בעצם הרעיון של מדינה לאומית ולא מוכן לקבל גם לא בבחינת פשרה את הנוסחא של מדינה לאומית שהיא גם טולרנטית. הוא מבקש להעמיד את הימין ואת החברה בישראל בפני ברירה- או חירות או לאומיות״. או שאתה לא סגור על מה זה שמאל, או שאתה מגדיר שמאל כמו שמגדיר אדם שיושב בקוטב הצפוני את שאר העולם כ״דרומיים״ (הקרדיט ל״בשורות טובות״). |
|
||||
|
||||
אינני בטוח. |
|
||||
|
||||
תן לי לנסות אחרת. אני בשמאל. הרבה מחברי הם בשמאל. אף אחד מאיתנו לא מתנגד לרעיון מדינת הלאום או לישראל כמדינת הלאום של העם היהודי (במובן שאינו תיאורקטיה אתנית). ללאומיות וחירות יש כל מיני פרשנויות אפשריות, וכשהפרשנויות הן לא לאומנות וחירות במובן הליברטריאני, אז אין לנו בעיה עם קיום שתיהן. אין לנו שום בעיה עם ההמנון (לדעתי הוא יפהפה - מלים ולחן), ואנחנו רואים בעצמנו ציונים (״פשע?״). לאומיות ליברלית היא משהו שרוב השמאל הישראלי לגמרי תומך בו, לדעתי. אז אני קצת מרגישה לא כאילו אני צריכה להוכיח שאין לי אחות, אלא שאני בעצמי קיימת וכמוני קבוצה מאוד גדולה של עמיתים להשקפה. אתה מבין למה ההיגד הזה שלך מוזר לי? גם שמאל וגם ימין יש מכל הגוונים - ציוני ואנטי ציוני, ליברלי ולא ליברלי, תומכי חירות חיובית ותומכי חירות שלילית (במובן המסה ההיא של ברלין - החירות למימוש עצמי והחירות שלא יגעו בי) וכו׳ וכו׳. זו בדיוק הטרגדיה של ״המגרסה הבינארית״ של השיח הפוליטי בארץ. |
|
||||
|
||||
את לא מכירה את dd. בעיניו השמאל אשם בכל תחלואי הימין כולל השנאה שהאחרון רוחש לו, ביקורת על הכיבוש או על הפרשנות הימנית לציונות וללאומיות היא אנטי לאומיות והרס המדינה, דרישתו לזכויות אדם היא אגואיזם טהור ועם כל זה הוא רואה את עצמו ליברל. לא צריך לקחת אותו ברצינות אלא אם מתכוונים לבצע מחקר פסיכולוגגי או אנתרופולוגי. |
|
||||
|
||||
אני קוראת את dd כאן כבר כמה זמן, אבל למה לא לנסות בטוב קודם? להיפרד כידידים ניצים אפשר תמיד. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |