|
||||
|
||||
רוב מוחלט של החיים (דמיין סקר) יגידו שעדיף לחיות מאשר למות, אף מת לא יגיד שעדיף למות מאשר לחיות. |
|
||||
|
||||
כמה מהחיים יעדיפו לחיות חיים מלאי סבל (פיזי או נפשי) על פני מוות? כמה מהחיים יעדיפו לחיות חיים מלאי כאב על פני מוות? כמה מהחיים יעדיפו לחיות על פני לתת לצאצאים שלהם לחיות? הסקר שאני מדמיין נותן לי תוצאה אפסית למדי. |
|
||||
|
||||
יש שיאמרו שחלק הארי של האנושות חי חיים מלאי סבל פיזי או נפשי, ועדיין 99.99% מהם לא מתאבד. |
|
||||
|
||||
אתה אחד מהם? |
|
||||
|
||||
אחד מאלה שאומרים או אחד מאלה שחיים? ;-) |
|
||||
|
||||
מאלה שאומרים. |
|
||||
|
||||
האמת שכן, אבל בגרסה שאמרו אותה קודם, לפחות 2500 שנה לפני, למשל איזה נזיר בשם גאוטמה1. 1 שהיה נסיך שמכר את הפרארי שלו, לפחות בסטנדרטים של אותה תקופה. |
|
||||
|
||||
מסיבות טכניות קצת קשה לי לדבר עם נזירים שדיברו לפני 2,500 שנה. אתה טוען שאין רף של סבל (פיזי או נפשי) שהיתה גורמת לך להעדיף את המוות על פני החיים? ואתה טוען שזאת תכונה משותפת לשאר המין האנושי? |
|
||||
|
||||
אז כמה טוב שהם השאירו כתבים ותרבות עשירה של משנתם. הרף לא היה קיים בתגובה הקודמת שלך, לה עניתי. |
|
||||
|
||||
האם המילה המודגשת במשפט: "חיים מלאי סבל" גורמת לך לחשוב שמדובר על פחות מכל רף אותו אתה יכול לדמיין? |
|
||||
|
||||
מאז היות הציויליזציה (נניח 5000 שנה אחורה) ועד היום, רוב מוחלט של האנשים חיו חיים שעבורך, איש החי במדינה מערבית מאורה בשלהי המאה ה-21, היו נחשבים חיים מלאי סבל בהחלט. חצי מהילדים שלהם מתו עד גיל שלו, אחוז עצום של נשים ותינוקות מתו בלידה, הסיכוי שלך למות בגיל צעיר (30-40) ממחלה מזוהמת ואכזרית היה גבוה ביותר, והסיכוי שלך חיות כעבד תחת שלטון עריץ גבוה גם הוא. איכות החיים שאתה (ואני) חווים היום מצויה באלפיון העליון של איכות החיים של האנושות1. ובכל זאת, כל אותם מיליארדים שסבלו פי מאה יותר ממך, חיו חיים מלאי סבל. ובכל זאת בחרו להמשיך לחיות אותם. 1 ורק הערה - לפי אותו נזיר לעיל, גם האלפיון הזה סובל. אבל בוא נשים את זה רגע בצד. |
|
||||
|
||||
ועוד, מידע כללי אני מכיר רק תרבות אחת, האבוריג'ינים באוסטרליה שבתקופה מסוימת כשהאנגלים צדו אותם כשועלים לשם הספורט, הפסיקו לקיים יחסי מין ולהתרבות ובחרו (?) בהתאבדות חברתית (פאסיבית). |
|
||||
|
||||
כאדם שחי באחת מתקופות השפע האנושי, הדמיון שלי באמת מוגבל, ובכל זאת, כשאני מדמיין "חיים מלאי סבל" אני מדמיין משהו הרבה הרבה הרבה יותר נורא ממה שתיארת כאן. תחשוב על כאב בלתי פוסק שרק הולך ומתגבבר עם הזמן בלי יכולת נפשית או פיזית להקהות אותו, תחשוב על חושך בלתי פוסק עם צעקות חזקות, תחשוב על רעב, לא שבועיים בלי אוכל, אלא תחושת רעב בלתי פוסק של עשור, תחשוב על עקירת ציפורניים, אחת אחרי השניה, כל שעה, כל יום, חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה (כן, לצורך העניין הציפורניים יגדלו כל פעם מחדש, והכאב רק יתגבר) תחשוב על שנים ללא שינה, תחשוב על חיים שלמים תוך כדאי ידיעה שמחר רק יהיה מחורבן הרבה יותר ואין שום דבר שאתה יכול לעשות בנידון (כולל לא להדחיק)... לדעתי לכל אדם יש רף של סבל שמעליו הוא לא ירצה לחיות, הרף הזה הוא אולי אינדיבידואלי, אבל "חיים מלאי סבל" הם, בהגדרה, חיים עם סבל שעובר כל רף שאתה יכול לדמיין. אני לא חושב שהחיים של הרוב המוחלט של האנושות היו "חיים מלאי סבל" הם היו חיים קשים בהרבה מאלה שלי, אבל לא מלאי סבל. |
|
||||
|
||||
זה מה שעושים בגהינום למי שמתעקש כמוך:) |
|
||||
|
||||
איבדתי אותך (או לפחות את מה שאתה מנסה לטעון בפתיל הזה). |
|
||||
|
||||
זה באמת פשוט, צעד אחרי צעד, תגיד לי איפה אתה לא מסכים: 1. לרוב המוחלט של בני האדם (אלה שחיים היום ואלה שחיו פעם) יש רף של סבל מסויים, שונה מאדם לאדם, סבל פיזי או נפשי, אני לא יודע מה הרף הזה (באמור הדמיון שלי מוגבל) אבל אני לא רואה סיבה הגיונית להניח שהוא לא קיים לרוב בני האדם. בכל מקרה זאת ההנחה שלי. 2. מספר אפסי של בני אדם חיים יעדיפו חיים מלאי סבל (בהגדרה: סבל הרבה מעל אותו רף שהוגדר ב-1) על פני מוות. זה פועל יוצא של 1. 3. אותו דבר לגבי כאב, ומוות הצאצאים. אני מניח לגבי מות הצאצאים מספר הבוחרים בחיים אולי יהיה גבוה יותר, אבל מה שמעניין אותי הוא סך כל המשיבים "חיים" לשלושת השאלות. 4. בסקר של אנטילופה נשאלה השאלה הלא נכונה. 5. הבחירה של ירון ב"קיום" בערך בסיסי שכל בני האדם מעדיפים על פני ערכים אחרים (למשל, "המנעות מסבל", "המנעות מכאב", "חיי הצאצא") היא בחירה של ירון בלבד (ולמרות שאני לא מכיר את ירון, אני מתקשה להאמין שגם זה נכון, אבל לצורך הדיון אני נאלץ להעמיד פנים שהוא לא משקר לי). |
|
||||
|
||||
לדעתי 5 עדיין יכול לתפוס למרות 2 או שלוש. הערך הבסיסי של קיום מתממש ב-99.99 אחוז מהמקרים. את שאר המקרים ניתן לפתור על ידי כך שאותו אדם לא *יכול* היה לעמוד באותו ערך. זה לא מאיין את הערך הזה. (למשל - גם המחשב שלך אם נחמם אותו מעל 50 מעלות, כנראה יפסיק לבצע את סט הפעולות המוגדרות לחלוטין שהוא ביצע לפני כן. להניח מכך שסט הכללים לביצוע פעולות חישוב שלו איננו תקף או קבוע נשמע לי שגוי). |
|
||||
|
||||
אני לא מנסה ל"איין" שום ערך, להפך. (ואם נחזור לנושא הדיון, בויכוח ציבורי כלשהו יש שני צדדים, ירון טוען שהמצב בו אחד "רציונלי" ואחד "לא רציונלי" הוא מצב שקיים, כשירון מגדיר "רציונלי" כמי שדואג לקיום של עצמו - מסקנה, על סמך ההגדרות וההנחות של ירון עצמו, קיים דיון ציברוי שבו יש צד שלא דואג לקיום של עצמו, מכאן נגזר שלא כל בני האדם דואגים לקיום של עצמם. הייתי אומר מש"ל, אבל יש לי תחושה שמה שעשיתי כאן לא יעבוד בקלות אז אני אשים את זה בסוגריים ואוסיף הבהרה: אם קראת ולא הבנת, תתעלם - זה סתם טיעון לוגי שאני צודק, ובגלל שאני לא "מבין" לוגיקה, אין לטיעון הזה ערך ממשי) אם אתה תגיד שהמחשב שלי יעבוד בכל טמפרטורה, ואז תחמם אותו ל-50 מעלות והוא יפסיק לעבוד, אני1 אסיק שהטענה שלך היתה שגויה. העובדה שהוא עבד טוב מאד בין 10 ל-30 מעלות לא תשנה את המסקנה שלי. העובדה שתעשה 20,000 ניסויים ב22 מעלות, ועוד אחד ב-50, לא תשנה את המסקנה שלי. כזה אני: רציונלי2. 1 ומהדיון נראה לי שזה רק אני. 2 או, שמא עלי לומר: "רציונלי" הרי זאת מסקנה לוגית, ואני "לא מבין" לוגיקה, משום שאני לא מכיר באופן אינטימי את כל הניורונים שפועלים כשמישהו מסיק מסקנה לוגית... |
|
||||
|
||||
1 איזה טענה שלי שגויה? אם הטענה השגויה שלי היא שהמחשב פועל לפי סט פקודות ותהליכים קבוע וידוע מראש, אז אנחנו לא מסכימים. הרי מדובר כאן במחשב ולא ברדוקציה עד כלות לאטומים שלו. כשמחשב יחבר 1+1 יצא לו 2. אם כשאני מוריד פטיש על המסך של המחשב (או על המעבד שלו) וכתוצאה אני לא רואה את המספר 2 צץ, זה לא אומר שמצאתי מצב 'אי-רציונלי' של פעולת המחשב. זה אומר שיצאתי מ'תחום ההגדרה' של 'מחשב שעושה פעולה'. בדיוק כמו שהפעולה 'מחשב נופל מקומה עשירית ומתנפץ לרסיסים' איננה פעולה שנכללת בתוך תחום ההגדרה של מחשב ופעולותיו. ונראה לי שזה מה שחסר בשיטה שלך אולי - היררכיה של פעולות. כל הנחת בסיס שתגדיר אמורה להישאר בתחום פעולות מסוים שרלבנטי לה. וגזירה רציונלית ממנה בתוך התחום הזה (ורק בתוך התחום הזה) מספיקה כדי להגדיר את המערכת הזו כרציונלית בתוך התחום הזה. עכשיו, בתוך התחום הזה, ניתן כמובן (וזה מקשה על המש"ל שלך) להבחין במערכת אחת שאכן עוקבת באדיקות לוגית אחר הנחות הבסיס ועל כן היא רציונלית, ומערכת אחרת שלעיתים סותרת את הנחות הבסיס, ועל כן היא לא רציונלית. לדוגמה: העוגיה - מתוך שיחות אמיתיות עם בתי בת השנתיים. אתה מוזמן למצוא מי לא רציונלי בדיון הנ"ל. |
|
||||
|
||||
הטענה ש"המחשב שלי יעבוד בכל טמפרטורה" מתוך משפט התנאי "אם אתה תגיד שהמחשב שלי יעבוד בכל טמפרטורה" שגויה אם יתברר שהמחשב לא עובד בכל טמפרטורה. זה באמת לא ברור?! "כל הנחת בסיס שתגדיר אמורה להישאר בתחום פעולות מסוים שרלבנטי לה. וגזירה רציונלית ממנה בתוך התחום הזה (ורק בתוך התחום הזה) מספיקה כדי להגדיר את המערכת הזו כרציונלית בתוך התחום הזה." מסכים, רק, (חוזר על עצמי בפעם ה70,000) כשיש אי הסכמה על הנחות הבסיס, אי אפשר להגיד על גזירה מהנחות בסיס מסויימות שהן רציונליות יותר מגזירה מהנחות בסיס ב'. |
|
||||
|
||||
הבנתי (את מה שאתה אומר על הנחות בסיס), אני רק לא כל כך בטוח שמה שגורם בדרך כלל להבדל בין דנים הן הנחות בסיס שונות. ובכל מקרה אם אתה חושב שיש הבדל בהנחות הבסיס, ניתן אולי לדון בהן ולהגיע לאיזה סט משותף של הנחות בסיס שישמשו להמשך הדיון. למשל, בויכוח פוליטי (ומזה כמדומני התחיל הדיון), ניתן להניח שהן מתדיין ימני והן מתדיין שמאלני רוצים בקיומה של מדינת ישראל ורווחתה. רק יש ביניהם מחלוקת על איך להשיג אותה. |
|
||||
|
||||
ניתן להניח ששניהם רוצים בקידום אותן מטרות ממש ובאותו סדר עדיפות, וניתן להניח שלא? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את השאלה. גם אם לשניים יש אותן מטרות ובאותו סדר עדיפויות, יתכן והם לא מסכימים על האמצעים להגעה לאותן מטרות. |
|
||||
|
||||
לפני שנכנס לזה, אני רוצה להבין: האם אתה טוען שקיימות שתי אפשרויות (יש להם מטרה משותפת ואין להם מטרה משותפת) או שאתה טוען שיש תמיד רק אפשרות אחת (יש להם מטרה משותפת)? (מצטער, כשעשיתי את זה מהר, זה לא עזר למרות שחזרתי על עצמי עשרות פעמים. אולי אם נעשה את זה לאט תבין אותי או תסביר לי את הטעות שלי) |
|
||||
|
||||
קיימות שתי אפשרויות. |
|
||||
|
||||
ואתה מסכים שבדיונים בהם המטרות לא משותפות אני צודק? |
|
||||
|
||||
ז"א שהדיון איננו רציונלי? |
|
||||
|
||||
אנחנו קצת החלפנו בהנף יד מטרות והנחות בסיס, אני לא בטוח שזה היה תקין. למשל, אם הנחות הבסיס מוסכמות, אבל המטרות שונות, זה עדיין נראה לי נתון לדיון רציונלי כלשהוא. |
|
||||
|
||||
שהבסיס לעמדות של הצדדים אינו רציונלי (זה מה שאני טענתי וזה מה שאני ממשיך לטעון תגובה 625788 אם אתה מסכים אם זה בכל מקרה אפשר לסיים את הדיון בהסכמה). |
|
||||
|
||||
ראה בתגובתי לעיל, גם עם מטרות שונות יכול להיות בסיס רציונלי. (למשל עם הנחות בסיס מוסכמות). אתה גם מתעלם מזה שיכול להיות שלשני הצדדים פשוט יש בסיס נתונים וידע אחר. וזה מביא כל אחד מהם למסקנה אחרת, למרות שמערכת הערכים שלהם (הנחות הבסיס) זהה ואולי אפילו המטרות (למשל סכום האושר הכללי). למשל העמדת 'זקנינו המתקשים להתקיים' מול 'זכותם של המהגרים לעבוד ולהתפרנס' תלויה בנתונים, האם אכן השני מפריע לראשון ובאיזו מידה. כל הטיעון הלא רציונלי שלך מתבסס נראה לי על ההנחה (או המטה-הנחה) שלשני הצדדים בדיון יש בדיוק את אותם נתונים על הנושא, כולל הנתונים ההיסטוריים וכן הלאה וכן הלאה. אם כל הפושעים שפגשת לבנים, וכל הפושעים שאני פגשתי סגולים, יהיו לשנינו מסקנות די שונות לגבי הסבירות שהדייר החדש הסגול בבנין שלנו הוא פושע. והמסקנות הללו אינן לא הגיוניות כשלעצמן, הן נובעות מבסיס נתונים (לא הנחות או עמדות) שונה. והדיון בינינו יכול להיות צורה רציונלית לאחד את בסיסי הנתונים שלנו. |
|
||||
|
||||
תאמין לי שאני לא מתעלם מכלום, ובינתיים לא הבאת לי טיעון שיגרום לי לפקפק בעמדה שלי. אני פשוט הולך לאט, כי כשהסברתי מהר לא הובנתי. אז אתה טוען שכשיש שני צדדים עם שתי מטרות שונות הבסיס לעמדות של שני הצדדים הוא רציונלי, או שכשיש שני צדדים עם שתי מטרות שונות הבסיס לעמדות של אחד הצדדים היא רציונלית והבסיס לעמדה של הצד השני היא לא רציונלית (או, אולי, שהבסיס לעמדה של שניהם הוא לא רציונלי)? |
|
||||
|
||||
אני טוען שיכולים להיות בסיסים (או הנחות בסיס) רציונליים לעמדות שני הצדדים1, ואף מטרות רציונליות (משותפות או לא), אבל ההבדל ביניהם נובע מנתונים שונים ולא מלוגיקה מוטעה של אחד מהם. ואז הדיון ביניהם עדיין נשאר רציונלי. 1 זה שיכולים להיות בסיסים אי-רציונליים זה מובן מאליו, ראה הקישור לסרטון שהבאתי לעיל. כל הדיון כאן הוא אם בכלל יכול היות דיון רציונלי בין שני אנשים או שתי עמדות. |
|
||||
|
||||
שים לב שלא רק שבשום מקום לא טענתי שאי אפשר לקיים דיון רציונלי, אלא כמה וכמה פעמים הבהרתי שזה איש קש. מאד מתסכל לחזור על עצמי. הסיבה שבחרתי בשיטת הדיון של שאלות פשוטות היא להמנע מזה. בו ננסה להתרכז. השאלה שאנחנו מדברים עליה, השאלה היחידה, היא האם הבסיס של העמדות בדיון ציבורי נבחרות באופן רציונלי. זאת השאלה היחידה, אם אתה מסכים איתי שלא וכל מה שאתה רוצה לעשות זה להתווכח עם איש קש שטוען שאי אפשר לנהל דיון רציונלי, אז בבקשה, רק לא איתי. אני מנסה לסכם את מה שטענת עד עכשיו (אלה הטענות שלך, אני רק מנסח, תקן אותי אם אני טועה משום שכל שלב אמור להבנות על השלב הקודם) בחלק מהדיונים הציבוריים יש לשני הצדדים מטרות זהות לחלוטין, ובחלק מהדיונים הציבוררים יש לשני הצדדים מטרות שונות. בחלק בו יש לשני הצדדים מטרות שונות יכול להיות שהבסיס של שני הצדדים רציונלים (לא ממש ענית לשאלה שלי - אם זה תמיד ככה, אם יכול להיות מצב בו רק צד אחד רציונלי - אם יכול להיות מצב בו שני הצדדים לא רציונלים, נראה לי שהנחת הקיום בלבד תספיק על מנת להבין איפה חוסר ההבנה, אם לא, תצטרך לענות לשאלה הזאת...). אנחנו מדברים על שני צדדים לשניהם יש מטרות שונות עם בסיס רציונלי. נסתכל לרגע על אחד מהצדדים, נקרא לו A, ועל אוסף המטרות שלו A1 (ששונה, כך טענת, מהמטרות של הצד השני, B1). אתה טוען ש-A1 הוגדר בצורה רציונלית (בדיוק כמו B1), לכן, מן הסתם, בבניה שלו היו אוסף מטרות אחר, A2 שהוגדר אף הוא באופן רציונלי. באותו אופן, אנחנו יכולים לדבר על A3, A4, A5... AN ועל B2, B3, B4... BN. השאלה שלי, האם AN שונה או זהה ל-BN? |
|
||||
|
||||
הענין הוא שבמעבר מ-A4 ל-A3 (נגיד) הובא לידיעת A מסמך מסוים שהכיל נתונים מסוימים, בעוד ש-B בגזירתו מ-B4 ל-B3 לא נחשף למסמך הזה. ולכן על אף ש-BN ו-AN זהים (אם הבנתי אותך אלה המטרות הקדומות יותר, אולי דומה להנחות הבסיס), קיבלנו A3 שונה מ-B3, למרות שהבנייה של כולם נעשתה באופן רציונלי1. 1אני חושב שלוגי היא המילה היותר נכונה כאן, אבל נניח לזה כרגע. |
|
||||
|
||||
רציונלי מכיל בתוכו לוגי, אבל עוד כמה דברים (אינטרפולציה, אינדוקציה, הערכת סיכויים וסיכונים, הנחת נכונות...). לאירופי שחי לפני המאה ה-17, המסקנה שכל הברבורים לבנים היתה מסקנה רציונלית לחלוטין. לא בטוח שהבנתי את התשובה שלך, אתה טוען ש-AN תמיד יהיה זהה ל-BN1 - ז"א עבור כל דיון ציבורי מטרות הבסיס של כל שתי הקבוצות זהות, או שיכול להיות ש-AN זהה ל-BN ויכול להיות שלא? לפני שנכנס לפער בין A ל-B, אני רוצה להבין עוד כמה דברים: האם אתה טוען שאותו אוסף מטרות בסיסי (AN) זהה בדיונים ציבוריים שונים או שעבור כל דיון יש לשני המתדיינים אודף מטרות זהה, אבל אותו אוסף מטרות יכול להשתנות בין דיון לדיון? 1 פתאום שמתי לב שטעיתי טעות די מטומטמת: לא היתה לי סיבה להניח שה-N עבבור קבוצה A זהה ל-N עבור קבוצה B, מן הסתם הייתי צריך לכתוב AN ו-BM. אני מקווה שזה לא גרם לאי הבנה והתשובה שלך היתה זהה גם אלמלא הייתי טועה. |
|
||||
|
||||
אני טוען שאוסף הנחות הבסיס יכול להיות משותף, אבל המסקנות מהן (אתה יכול לקרוא להן מטרות או מטרות ביניים) יכולות להיות שונות - והדיון הוא עדיין רציונלי. בדומה גם אוסף מטרות יכול להיות משותף, אבל הדרכים להגיע אליהן יכולות להיות שונות (ועדיין הדיון הוא רציונלי). |
|
||||
|
||||
הדיון תמיד יכול להיות רציונלי, על זה כבר הסכמנו לפני 5,000 תגובות, כבר אמרתי לך פעם שזה איש קש. השאלה שמעניינת היא אם הבסיס לעמדות של הצדדים בדיון (שבפני עצמו יכול להיות רציונלי) הן רציונליות. אם אתה מסכים איתי שלא, אז אפשר לסכם את הדיון עכשיו. בו נתרכז רק במטרות הבסיס (AN), לצורך העניין מטרות ביניים לא מעניינות (משום שהן נגזרות ממטרות הבסיס). אתה טוען, אם אני מבין נכון, שיכול להיות דיון ציבורי בו בו לשני הצדדים יש מטרות בסיס שונות שנבחרו באופן רציונלי (ויכול להיות דיון שבו מטרות הבסיס הן זהות, אבל עכשיו אני רוצה לשאול דווקא על המצב, שאתה טוען שיכול להתקיים, בו מטרות הבסיס הן שונות). במצב כזה, איך בחר צד A את מטרות הבסיס שלו (שים לב, הן לא מבוססות על מטרות אחרות, הן מטרות בסיס, הן רציונליות, ז"א הן מבוססות על מטרות אחרות, ובנוסף לזה הן לא הכרחיות, משום שלצד B יש מטרות אחרות)? |
|
||||
|
||||
אז אתה מסכים שיכול להיות מצב שבו טענות הבסיס זהות אבל המסקנות של שני הדנים שונות? אז זה כבר יפה. זה אגב נראה לי המצב הנפוץ יותר, אז אפשר אפילו לעצור כאן. אם אתה חוזר לרקורסיה עד אבסורדום לפיה אם מטרה היא רציונלית אז היא מבוססת על מטרות אחרות ולכן אין דבר כזה מטרת בסיס רציונלית, אז גם זה כבר נטחן לעייפה בדיון על האכסיומות. לא ברור לי לאן מובילה הרקורסיה הזאת. |
|
||||
|
||||
המצב הזה יכול להיות כשהצדדים הם אינדיבידואלים, הוא לא סביר בעיני כשמדובר בצדדים של דיון ציבורי. אם יהיה צורך אני אסביר את (שוב) בהמשך, אבל כרגע בו נשאיר את זה פתוח, משום שנראה לי שהפסקה השניה מעניינת יותר כרגע. הרקורסיה מובילה למסקנה ברורה וחד משמעית (לדעתי): הבסיס לעמדות אף פעם לא יכול להבחר באופן רציונלי. אני לא יכול לראות איך אפשר לגזור מסקנה אחרת מהרקורסיה הזאת. אבל, כאמור, זה אני. הבאתי את הטענה הזאת כמה פעמים בדיון, ולכן מעצם העובדה שהתערבת אחרי שקראת את הטענה הזאת, חשבתי שיש לך מסקנה אחרת או הסבר למה המסקנה שלי שגויה. אם יש לך, אז בבקשה, זה המקום לתת אותו, אם לא, זה המקום להסכים איתי. 1 אני יכול להבין למה ירון, שמפרש את המילה רציונלי באופן שונה לחלוטין משאר בני האדם, חולק עלי2. 2 למרות שעדיין לא הבנתי למה אחרי שהוא הבין את הפער הסמנטי הוא המשיך להתווכח. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |