בתשובה להפונז, 08/12/13 23:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון, ובאותה מידה מה ששייקספיר רצה שאני אחווה הוא לא ספרות (דיסציפלינה). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו, למה במעגלים? כבר הסכמנו על ההגדרות האלה ועל זה שאנחנו לא מסכימים עליהן. לפחות תסכים שאין דבר כזה פיסיקה(לא דיסציפלינה), בעוד יש ספרות(לא דיסציפלינה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי, יש ספרות (אמנות) ואין פיסיקה מלבד הפיסיקה1 1 חוץ מאשר המטאפיסיקה שהצליחה לקבל תוצאות רק בניסויים לא הדירים ואולי גם היא סוג של אמנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, אז הצלחנו להסכים על הבדל עקרוני בין שני התחומים! הידד. אני מקווה שזה ימנע מכאן והלאה השוואות לא ראויות ביניהם. עכשיו אפשר להתמקד שוב בספרות. הבה נקרא לה ספרותא(אמנות) וספרותד(דיסיפלינה). האם נראה לך כי ניתן ללמד מישהו ספרותד מבלי שידע דבר על ספרותא? או בניסוח אחר (לפני שמישהו/היא ישאל אותי למה אני מתכוון ב'ידע דבר'), האם מישהו יכול ללמוד ספרותד מבלי לקרוא אפילו יצירת ספרותא אחת1? 1 שתיים? מאה? אבל זה לשלב הבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר לתגובה 625455 : אנלוגיה עושים בין שני דברים שונים, שמוצאים קווי דמיון ביניהם. ועל כן, אף שההבדלים בין ספרות ופיסיקה גדולים ועצומים, אני עדיין רשאי להקביל את היצירות הספרותיות לעולם התופעות בפיסיקה לצורך הפינה הזו בויכוח: כשם שאת היצירות אני יכול לקרוא בשקיקה ולהעשיר את עולמי הרוחני כך בעולם אני יכול להתבונן ולהתפעל מהדרם של הגלים בים או של הכוכבים במסילותם. אבל אם בחרתי בניתוח שיטתי של אלו או אלו אני נכנס לדיסציפלינה מדעית שאכן מייצרת מטא דיון1 על מושא החקר שלי. אי אפשר לעסוק בספרות בלי לקרוא את היצירות, ואי אפשר לעסוק בפיסיקה בלי לעשות ניסויים2,4 היצירות ותוצאות הניסויים אלו בהתאמה חמרי הגלם של הדיסציפלינות. אבל הדרישה להכרות טובה עם חמרי הגלם היא מאוד מינימלית ככל שמדובר בדיסציפלינה מדעית. החלק המעניין בחקר הוא לא הנתונים עצמם אלא המניפולציות שאנו עושים על הנתונים והמסקנות שאנחנו מגיעים אליהן כתוצאה מכך. זה שקראת והבנת את שייקספיר זה השג בפני עצמו, אבל אני יכול להקביל את זה לכך שהסקת מתוך תצפיות קוסמולוגיות את קיומה של הסחה לאדום. ההסחה לאדום בפני עצמה היא אולי תופעה מעניינת, אבל הקוסמולוג הסיק ממנה את חוק האבל וכל מיני תובנות על מבנה היקום, שאינן נמצאות בנתונים עצמם. _________ 1 הקבוע G, למשל, אינו קיים בטבע. הוא יחס מספרי שאנו בני האדם הצמדנו לאינטראקציה בין גופים כדי לנבא בהצלחה את התנהגותם במצב נתון. באותו אופן חוקר הספרות נותן שם לתופעות ספרותית שאינן קיימות בטקסט אלא נמצאות מעליו. 2 אם כי יתכן שחוקר ספרות לא קרא מימיו את אסימוב כפי שיתכן שפיסיקאי של מצב מוצק יכול שלא ידע דבר על המאפיינים של דיסקות ספיחה3. 3 ויסלחו לי חוקרי הספרות והפיסיקאים אם הדוגמאות שבדיתי לא טובות. 4 אותו דיסכליימר בעניין התועלת של מקצוע הספרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כשם שאת היצירות אני יכול לקרוא בשקיקה ולהעשיר את עולמי הרוחני כך בעולם אני יכול להתבונן ולהתפעל מהדרם של הגלים בים או של הכוכבים במסילותם." נכון, רק שהחלק הראשון הוא עיסוק בספרות(אמנות), והחלק השני איננו עיסוק בפיזיקה(כלשהיא). אז יכולת גם לכתוב "כשם שאת היצירות אני יכול לקרוא בשקיקה ולהעשיר את עולמי הרוחני כך בעולם אני יכול להכין לעשות מקרמה ולבשל תה זרדים". משפט שאיננו 'לא נכון' אמנם, אבל אין שום קשר בינו לבין דיון בפיזיקה. "זה שקראת והבנת את שייקספיר זה השג בפני עצמו, אבל אני יכול להקביל את זה לכך שהסקת מתוך תצפיות קוסמולוגיות את קיומה של הסחה לאדום.". אני לא מסכים. מיליוני אנשים קראו את שייקספיר והבינו אותו, יותר או פחות, במאות השנים האחרונות. אולי מאה אנשים יכולים היו להסיק את המסקנה הקוסמולוגית שתיארת, שגם היא אגב רחוקה מאד מהתצפית של האדם הפשוט על העולם. למשל, אנא הסבר לאדם מהמאה ה-18 מהי הסחה לאדום. הסחה של מה? בלי ללמד אותו פיזיקה, אור לגלים, זה מושג שהוא לא רק חסר משמעות, זה מושג שאיננו קיים. ולבסוף: אם אתה מקביל את היצירות בספרות לניסויים בפיזיקה2 - אתה בעצם מוכיח את הטענה המקורית שלי: מאחר שניסויים פיזיקליים הם חלק משמעותי, הכרחי ובלתי נפרד ממדע הפיזיקה1, מכאן נובע על פי ההשוואה שלך שיצירות ספרותיות הן חלק משמעותי, בלתי נפרד והכרחי מ'מדע' הספרות. מ.ש.ל. 1 ניסויים - משמע מדידות, הסחה לאדום ושאר ירקות. 'קמתי בבוקר והשמש זרחה' איננו ניסוי בפיזיקה. 2 ואני מצטט אותך: "אי אפשר לעסוק בספרות בלי לקרוא את היצירות, ואי אפשר לעסוק בפיסיקה בלי לעשות ניסויים2,4 היצירות ותוצאות הניסויים אלו בהתאמה חמרי הגלם של הדיסציפלינות" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה מאמר שטוען שהאמנות (דיספלינה) השתלטה על האמנות (אמנות) והתוצאות גרועות. אין לי מושג עד כמה זה נכון (ואם זה נכון שם (בבריטניה): עד כמה זה נכון במקומות אחרים בעולם) אבל זו דוגמה קיצונית לקשר ישיר של הקהל הרחב ליצירה לעומת הפרשנים המלומדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה האתר הזה, אלכסון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למחקר הספרות, אפשר להגיע מכמה וכמה דיסציפלינות, מדוע לא ניתן לחקור ולנתח ספרות כפיסיקאי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה כלים יש לפיזיקה למחקר ספרותי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה איפה אמרתי שלא ניתן, אבל לדעתי התועלת בכך להעשרת עולמנו הרוחני מוטלת בספק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הפיזיקה מניחה אמת אובייקטיבית יחידה. ב. הפיזיקה דורשת מדידות כמותיות. לי קשה לחשוב על מדד כמותי1 להערכת ספרות. ג. תיאוריה פיזיקלית היא כזאת שמספקת ניבויי על המציאות. לא ברור לי איך ייראה ניבוי בספרות, או מה זה אומר בכלל. ד. פיזיקה לא מתעסקת ברגשות. לפחות לא כרגע ;-) 1 לפחות כזה עם משמעות. מספר המילים או המשפטים או מספר הפעמים שמאיר שלו כותב 'פרה' ברומן רוסי הם אמנם כמותיים, אבל בעלי משמעות זניחה לתוכן היצירה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |