בתשובה לעומר, 04/12/13 23:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה סוג של ידע ״חוץ ספרותי״ במובן מסויים, לא? אגב, אם זה קו מחשבה שמעניין אותך, נסה את ״צדק פואטי״ של מרתה נוסבאום. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה את מתכוונת? (ותודה על ההמלצה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי אותך נכון, אתה מכוון לכך שספרות עוזרת לנו לשים את עצמנו בנעליים האפיסטמולוגיות של מישהו אחר ודרך זה להבין משהו עמוק יותר עליו, על עצמנו ועל מה שמשותף לנו בתור בני אדם. אני חושבת שסוג הידיעה שנובעת מהיכולת הזו, שמאוד קשורה לחוש האמפתיה האנושי, היא עניין רחב יותר מאשר היכרות עם גלגולו של הרומן המודרני או עם האופנים שבהם שירה אוראלית יוצרת תמונות מנטליות באמצעים רטוריים כאלו ואחרים (אפיתטים, אליטרציות וכו׳). בתלות בחווייה הרגשית, אנחנו נוגעים כאן בפילוסופיה של המוסר דרך הפילוסופיה של ההכרה, וזה דיון מרתק בעיני (ושוב, ההמלצה על נוסבאום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנת אותי נכון. אבל אני עדיין לא יורד לסוף דעתך. למה מדובר ב-"ידע חוץ ספרותי" או ב-"עניין רחב יותר"? הייתי אומר שלהפך: זו ה-raison d'etre של הספרות. הפואנטה. הליבה. שאר הדברים - ההיסטוריה של סוגות ספרתיות, טכניקות ספרותיות והפסיכולוגיה מאחוריהן, אסכולות של תאוריה וביקורת - הם ה-"עניין הרחב יותר" והם הראויים לסיווג כ-"ידע חוץ ספרותי" (או בעצם "מטא-ספרותי"). לא הייתי מהסס להעניק את התואר "בקיא בספרות" לאדם שקרא מספיק ספרים מהקאנון והבינם היטב (במובן האנושי הבסיסי), גם אם אין לו מושג בפורמליזם הרוסי, או מה זה בדיוק סינקדוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שצריך להבחין בין ״בקי בספרות״ לבין ״בקי בספרים״. אתה יודע מה, תן לי לחשוב על זה לילה (כאן עשרים לשתיים לפנות בוקר). אני אחשוב על זה שוב בבוקר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |