|
||||
|
||||
גלסנר מתכוון שתפיסת אלוהות כללית מייחסת את הכח העליון כעומד מחוץ ומעל לטבע ולא בא ממנו כמו אלילי הנהר, הים, האדמה וכו' כפי שתופסים אותם הפאגנים. אפשר להתווכח על אמירתו שדרישת דוקינס להכיר ביופי הטבע מתוכו הוא מנסה להחזיר אותנו לאחור אבל כוונתו היא שדוקינס בדרישתו לבטל את האמונה הדתית, מתקרב לתפיסת העולם הפאגנית הפרה-מונותיאיסטית. |
|
||||
|
||||
אין לי בכלל ספק - ואוכל שני כובעים אם דוקינס יכחיש זאת - שיש פנים מאד מעניינים - היסטוריים, סוציולוגיים ואחרים - למושג "אלוהים". אלא שדוקינס (לרוב - גם אני לא קראתי את הספר), עוסק בנקודה מאד ספציפית שלא קשורה לכל אלה: "אמת". מושג שמסתבר זר לחלוטין לחלק מחוקרי הספרות. הוא בפשטות טוען (צודק או לא) שאין אלוהים. הטיעון של גלסנר מעורר מעט תמיהה דאגה, שהרי כישרון עיקרי שדווקא כן הייתי נוטה לייחס לעוסקים בספרות הוא "הבנת הנקרא". מה זה בכלל משנה אם יש בהגיוניו של דוקינס מן הרגרסיה, או אם אתאיזם עלול להוביל להרס הציוויליזציה והמוסר? שאלת קיומו של אלוהים - בה דוקינס עוסק - אינה תלויה בכל זה. (אין בדברי תמיכה במבנה טיעוניו של דוקינס בספר - כאמור איני מכירו. עם מסקנתו הסופית אני בהחלט מסכים. בנוסף: איני טוען כאן שום דבר כללי, ובפרט, כמובן שאין בכוונתי לומר שלאנשי רוח אין מה לתרום לדיון בנושא. לגסלנר אין). |
|
||||
|
||||
כן, ניסוח מצוין של נקודה שעלתה במוחי אבל כשלה מלהגיע אל שולחן הכתיבה הוירטואלי. |
|
||||
|
||||
אם היית לומד ספרות, זה לא היה קורה. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שדוקינס דורש לבטל את האמונה הדתית, הוא רק מסביר למה היא בנויה על דברים שאינם אמיתיים ואינם קיימים. זאת כידוע לכל לא סיבה לא להאמין במשהו, או אם נביא את הניסוח ההרבה יותר מוצלח של מר וונגוט היקר1: "Anyone unable to understand how a useful religion can be founded on lies will not understand this book either" 1 בפתחו של הספר המומלץ מאד 'עריסת החתול'
|
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |