|
||||
|
||||
כשאתה חושב כמוני אתה הגיוני. כשאתה חושב אחרת ממני, המחמאות נעלמות. |
|
||||
|
||||
זה מאוד מתקבל על הדעת שאדם בעל ראייה צלולה ומפוקחת מאבד אותה כשמדובר בענינים הקרובים יותר אליו. בתחילת שנות ה70 נעשה כאן ניסוי במערכת החינוך על גנרל סיני דמיוני שמצווה להשמיד את כל שכניו ולעומת זאת הובא סיפור יהושע בן נון. התלמידים ידעו להצביע על כך שבמקרה הראשון מדובר על ג'נוסייד אבל כשלו לתפוס את העובדה שהמקרה השני זהה והצדיקו את יהושע. זוהי תוצאה של שטפת המוח הלאומנית שמקבלים כאן. |
|
||||
|
||||
מסכים. |
|
||||
|
||||
אז זה סותר את הביקורת שלך על איציק. זה לא צביעות או משוא פנים מצידו כפי שאתה מציג זאת אלא הצבעה על חוסר העקביות של דב. |
|
||||
|
||||
אני לא עקבי ? דרוש הסבר. |
|
||||
|
||||
בענין הסורי אתה לא נגרר אחרי ההיסטריה המטופטפת כאן מכל כלי תיקשורת אפשרי ולעומת זאת כל ויתור לפלסטינים הוא בעיניך סכנה קיומית. |
|
||||
|
||||
אני משתדל בכל נושא לא להיגרר אלא להתבונן במציאות, ולגבש דעה בכחות עצמי. בעניין הנשק הכימי בסוריה, האירוע שעברנו היה שימוש בנשק כימי במאבקים פנימיים בתוך סוריה. אובאמה שרואה עצמו ממשיך מסורת מסויימת של "שמירת מוסר מלחמה" בעולם, התחייב בהתבטאות בעבר להתערב אם יופעל נשק כימי, ואמר שזה יהיה קו אדום מבחינתו. כשהנשק הזה הופעל בצורה מסיבית, הייתה אצלו התחייבות מוסרית לפעול כפי שהבטיח. יש אומרים שמבין האלטרנטיבות של המשטרים השונים בסוריה משטר אסד הוא הגרוע ביותר עבורנו, וייתכן מאד שזה נכון. אבל אובאמה גם אמר וגם בודאי התכוון לכך, שיעדה של פעולה צבאית אינה הפלת אסד ושינוי המשטר שם, אלא מעין הענשה שתגרום לאסד לא לחזור על מעשים כאלה במאבקים הפנימיים בסוריה. אני מעריך שאכן הפעולה הצבאית לא הייתה מביאה להפלה של המשטר אלא שהייתה גורמת לו נזק ניכר. לו הייתה מתממשת הפעולה הצבאית, המצב היה נשאר כפי שהוא היום כשמשטר אסד אולי מוחלש במעט. אבל כל ארסנל הנשק הכימי שמבחינתו הוא "ערכות מגן" ובלבול מוח לא קטן היה נשאר. הסיכוי לחסל את המאגר הזה שמיום ליום נראה ריאלי יותר, הוא אינטרס שלנו הרבה יותר מאשר מכה כזאת או אחרת לאסד. לכן מרגע שהוצעה ההצעה ע"י הרוסים והסורים ראיתי בכך הליך שיועיל לנו שבא כתוצאה של מאבקים שאינם קשורים בנו, וראיתי בכך הזדמנות שצריך לצפות להתממשותה. אין כאן שום סתירה עם איזו דעה שלי בעבר. אני בעד עצמנו. בעניין הקמת מדינה ערבית נוספת שתחזיר אותנו ל"גבולות אושויץ" כפי שהתבטא פעם אבא אבן, ותגרום לעקירת מאות אלפי תושבים יהודים מבתיהם, מעין "התנתקות" ענקית, אני חושב שאכן מדובר באסון. לא השתמשתי בביטוי "סכנה קיומית", אם כי גם זה ייתכן. אני מעריך שאם יקרה דבר כזה נתגלגל במוקדם או במאוחר שוב לגבולות הנוכחיים, בגלל האופי הבלתי יציב של שכננו שבו אנו חוזים בעת האחרונה בכל כוון שאליו נפנה מבטנו. בשני המקרים דעותי באות, כאמור, מהתבוננות במציאות, ואני עקבי ביותר. מי שמאמין ב"שתי מדינות לשני עמים1", אחרי שעברנו מה שעברנו כולל אוסלו המהוללת הוא זה שאינו מסיק מסקנות מהתבוננות במציאות אלא מחזיק באמונות הבל שאינן מבוססות על שום הגיון. 1 וכבר למדנו רבנו עזמי בישארה שהפלשתינים כלל אינם עם, אז מי הם "שני העמים" ? |
|
||||
|
||||
רובין רייט משרטט מפה אפשרית (או לא?) של מזרח תיכון חדש שבו 5 מדינות ערביות - לוב, סוריה, עירק, ערב הסעודית ותימן - מתפצלות ל-14 מדינות. |
|
||||
|
||||
אגב, הראה לי דוגמאות ל"ההיסטריה המטופטפת כאן מכל כלי תיקשורת אפשרי". ישנו אמנם dd אבל יש עוד כמה כלי תקשורות. |
|
||||
|
||||
בודאי שאתה לא עקבי: כשמדובר בנושאים רחוקים - אתה הגיוני בעיני איציק. כשמדובר בסכסוך היהודי-ערבי - אתה לא הגיוני בעיניו. |
|
||||
|
||||
איציק, בדומה אליך, אלי, לדב ולשאר האיילים, אינו מחזיק באמת המוחלטת אצלו בכיס. לדב יש את דעותיו, עקביות לדעת אחדים, פחות לדעת אחרים. רק ניסיתי לרמוז שתגובתו של איציק משתמעת כאילו הסכמה איתו היא הדרך הנכונה, ולא רק עוד דעה מבין מגוון. זה לא סותר את העובדה שיש הבדל בין איך שאנו שופטים את הקרוב והרחוק, תופעה שהשמאל אינו מחוסן ממנה יותר מהימין. |
|
||||
|
||||
האם התגובה הזאת קשורה בדרך כל שהיא אליי ? אם כן, מה הם העניינים הקרובים שבנמשל, ומה הרחוקים ? |
|
||||
|
||||
הקרובים הם השקפתך לגבי הפלסטינים והרחוקים הם הניתוח המפוקח יותר שאתה מציג לגבי מה שקורה מחוץ לגבולות ישראל. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שהניתוח המפוכח של דב התבסס על דעותיו והבנתו שלו, ולא בוצע תחת פיקוחו של אף אחד אחר. |
|
||||
|
||||
המושג "קרובים" במשמעות של קירבה גיאוגרפית חסר משמעות לחלוטין בנושאים שאנו דנים בהם. למשל, מה שקורה במשפחה שגרה בקומה 6 שתי קומות מתחתיי מעניין אותי כקליפת השום. איראן, אולי רחוקה גיאוגרפית, אך נושא הגרעין שם הוא נושא קיומי לגביי, ולכן הוא מאד "קרוב" אליי, לא פחות מנושא ייחסנו עם שכננו הקרובים יותר. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |