בתשובה למתן, 15/09/13 12:49
אמפתיה 621999
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה למתן יום א', 15/9/2013, 13:03
מהרגשות שלי אפשר להבין מה הרגשות שלי, לא מה המחשבות שלי. אני מבין שאצלך התחומים מתערבבים כשמדברים על בעלי חיים, מן הסתם בגלל שהרגשות החזקים שלך בתחום גולשים גם לממלכת הרציו, אבל בטח יש תחומים בהם ההבדל ברור לך כפי שהוא ברור לי.

אתה צודק בכך שבחיים אני מתייחס לחתולה שלי כאילו יש לה רגשות. זה ודאי אומר עלי משהו וזה אולי אומר עליה משהו, אבל זה לא אומר שבאמת יש לה רגשות. לפחות לא במובן האנושי של המילה (היתה כאן פעם מישהי בשם "אלמנה ויתום" שאמרה משהו בנוסח: בשביל שיהיו רגשות צריך שיהיה מי שמרגיש אותם, אבל אין אף אחד בבית).
אמפתיה 622004
מתן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 15/9/2013, 13:11
''אתה צודק בכך שבחיים אני מתייחס לחתולה שלי כאילו יש לה רגשות. זה ודאי אומר עלי משהו וזה אולי אומר עליה משהו.''

זה בדיוק מה שציפיתי לשמוע וזאת האמת הפשוטה בלי כל הקשקושים שמסביב.
כשילד בוכה זה לא אומר שהוא עצוב או פוחד או גלמוד, הרי זה לא אומר כלום לפי דבריך. ובכל זאת מרחם עליו.
לך תלטף את החתולה שלך וזה הכל.
אמפתיה 622008
הפונז • בתשובה למתן יום א', 15/9/2013, 13:20
מאחר שלילד יש מוח ומבני ביולוגי דומה לשל השוטה, השוטה יכול להניח בסבירות מאד גבוהה שהילד מרגיש באופן דומה לזה שהוא עצמו מרגיש, ואת זה הוא יודע מזכרון. השוטה בעצמו כתב משהו בסגנון הה השבוע, אז אני רק חוזר ומדגיש את זה. לך או לשוטה אין מושג ירוק (או שחור, או פרוותי) איך מרגיש חתול.
אמפתיה 622028
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה למתן יום א', 15/9/2013, 14:01
קשקושים, הה? זאת באמת דרך נאה לסיים דיאלוג.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות