בתשובה לסתם כליל נאורי, 21/03/02 20:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פעם כולם חגגו את פסח באכילה ''על האש''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר סתם הנאור, האובססיה הזו עם המדעיות ממש משעשעת אבל באותה מידה מעט מייגעת. ''על האש'' הוא ''קורבן הפסח'' שמופיע, בין השאר בצלחת הסדר תחת השם - זרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון שאפשר גם לעשות על האש, וגם להחיות מסורת פסח נושנה, נשמע לי מעניין. קורבן פסח? הרי אוכלים את הזרוע בסוף, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לעשות על האש לפסח צריכים כמה דברים. ראשון להם זה בית מקדש (אין) ובו כמובן כהנים (יש) שעברו טבילת פרה אדומה (אין). זה לא מונע ממך להכריז על עצמך ככהן אד-הןק לצרכי פסח ולנפנף במנגל. ישנן מצוות נוספות שנובעות או קשורות לקרבן הפסח, כמו כיצד לאכול מצה ומרור (לחוד, ביחד ככריך, גם זה וגם זה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במיוחד כל העניין של לרמות את הציבור, ולהתקיים על אמונותיו התפלות. אבל תודה על ההצעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תרצה אם תביט על עבודת הכהן כאילו הוא יועץ חינוכי/פסיכולוגי/סוציאלי. על המעשרות כאל הסדרי המשכורת שלו. על תוארו ושלל ספריו כעל תעודת הדוקטוראט וכל הספרים המרשימים שאתה מוצא במשרד של כל פסיכולוג מצוי. על תהליך הטקסים כעל הפרוצודורות הרפואיות שעל פיהן יש לעבוד. ומה עם מנהגים שלא בדיוק קשורים לפרוגנוזה או לחינוך? אולי זה התחליף למה שהסלבריטאות, פירסום, שם-טוב, קידום מכירות נותנים היום ליועצים כאלה. הילת ההכתרה. ואלוהים? כמו ספרות מקצועית שזקוקה לאוטוריטה, כך היחוס לדמות אחת מקטינה את הצורך לריב מי איננו שרלטן או הוזה בין כל אלו שכתבו את הספרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
;-) וברצינות, כוונתי הייתה לכהנים המקוריים, לפחות לפי שתנ"כינו החביב מציג אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה שמואל א, ב, י''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכרת אותם כי הסיפור עשה עליך רושם חזק בבי"ס? הפרשנות היא שהם היו בני בליעל בגלל שהם לא ידעו את יהוה, לא להיפך. בקיצור, או מתחזים או שהכהונה עלתה להם לראש. ז"א הוועדה המסדרת לא הצליחה לסנן אותם, אבל בגלל שזה עניין נפוטיסטי מן הסתם לא היתה ועדת קבלה. פריקת עול שמים הפכה אותה לבני בליעל, ואבא לא יכל להתגאות בהם. אני מניח שאם תבחר בדרך הזו לא תלך בדרכיהם. (אבל בעצם, למה לא? קפיטליזם וכוחות השוק החופשי לא היו קיימים אז) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, היה זה בשעת קריאת ''תנ''ך עכשיו,'' של מאיר שלו. הדרך הדתית היחידה שיכולה לקסום לי, היא נזירות. אך, אבוי לי, אז אנותק מן העולם הזה, שבו יש כל כך הרבה דברים לדעת. ובכל מקרה, בכל זאת יצפו ממני להאמין באיזשהו אל זה או אחר, ואז אאלץ לאכזבם. נו, מילא. אי אפשר לרצות את כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר, הנזירות לא דורשת ניתוק מהעולם או להפסיק ללמוד. רק לא להתגלח, לא לשתות יין ולהמנע מפיצוח גרעינים. בתמורה אף אחד לא מבלבל לך ת'מוח. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |