|
||||
|
||||
עכשיו הפתעת אותי. אחרי כל הקמפיין של איזה רוצחים המוניים אנחנו שנדמה היה שכל אחד מאיתנו אחראי להשמדת קהילת פרות שלמה, מסתבר שבממוצע אנחנו מכלים פרה אחת ויחידה במשך חיינו הבוגרים1? מה שאומר שעכשיו אפילו אם אני אשלם את המחיר של לא לאכול בשר כלל ב-10 השנים הבאות - מחיר לא קטן כאמור - אני מציל בקושי רגל וחצי, שמן הסתם בכלל לא ניתן לכמת אותה בתוך המערכת העצומה הזאת. את זוכה בתחרות הדה-מוטיבציה העצמית של הדיון הזה, ומתחרה טובה גם בנושאים אחרים. 1 בסעיף הגודווין בהערת הרגל - כל נאצי ממוצע במחנות הרג הרבה יותר יהודים מזה. איך הפכנו מג'ק המרטש לדג-רקק קטן בשולי המאפיה. |
|
||||
|
||||
הזכרת לי את הסיפור על החזיר עם הפרוטזה מזהב. |
|
||||
|
||||
אכן סיפור נהדר! |
|
||||
|
||||
נו, ספר! |
|
||||
|
||||
אחד בא לבקר בכפר ורואה באחד המשקים חזיר עם פרוטזה (נאמר מזהב, למה לא). מתפלא האורח ושואל את בעל הבית לפשר הדבר. מסביר לו בעל הבית: "החזיר הזה, זה משהו מיוחד! כשאשתי כרעה ללדת ואני הייתי בשדה, החזיר רץ בעצמו לכפר השכן להזעיק מיילדת. ולא רק זה, יום אחד יצא דוב מהיער וכמעט טרף את הילדים, עד שהחזיר בא והבריח אותו. ואם זה לא מספיק, פעם אחרת היתה שריפה בבית וכולנו נלכדנו בפנים, החזיר רץ פנימה ומשך אותנו החוצה אחד אחד. זה חזיר שאין כמותו בעולם!" האורח לא מבין: "אז מהיכן הפרוטזה?", מביט עליו בעל הבית ועונה: "נו, חזיר שכזה לא אוכלים בפעם אחת." |
|
||||
|
||||
ובגרסה שאני מכיר - "אז מהיכן הפרוטזה? הוא נפגע בשריפה?" וגו' |
|
||||
|
||||
כשעושים את החשבונות, נא לשים לב למידע שלהלן (באדיבות מועצת הבקר של קנזס): An 1,150 lb. steer doesn’t yield 1,150 lbs. of beef. On the average, that steer yields a 714 lb. carcass. Approximately 146 lbs. of fat and bone are trimmed off leaving about 568 lbs. of retail beef cuts.
|
|
||||
|
||||
כלומר: בערך 300 ק"ג. אם מזה לוקחים 300 ג' לשבוע, זה יספיק למשך תקופה של בערך 20 שנים. |
|
||||
|
||||
רק עכשיו שמתי לב להמשך: Very little of the other 582 lbs. is lost, however. It includes about 27 lbs. of variety meats (liver, heart, tongue, tripe, sweetbreads and brains), plus by-products that are used in a variety of foods, cosmetics, clothing and a host of manufactured items. כלומר פרה אחת מספיקה להרבה יותר מ-300 גר' מזון לשבוע על פני 20 שנה.מצד שני, למקרא המשפט הבא אני מתחיל לפקפק באמינות הכתוב: These by-products are also an important source of life-saving, life-improving medicines such as insulin and heparin. למיטב ידיעתי, מאז מהפכת הביוטכנולוגיה של ג'ננטק חולי סוכרת הפסיקו לקבל אינסולין שמקורו בפרות או בעלי חיים אחרים, ועברו לאינסולין סינתטי (הזהה לאינסולין האנושי).
|
|
||||
|
||||
אתה הגרמני הפרטי הבודד צריך רק לא להרוג יהודי אחד. בישראל נשחטים רק למאכל מעל רבע מיליון פרות ועגלים בשנה. ולא, אתה לא יכול לאכול את הרגל שלה או לשתות את החלב שלה בלי להרוג אותה. |
|
||||
|
||||
אני מוכן להיקרא גרמני, רק מאחר שסבתי עליה השלום גדלה בברלין ולשמחתי עלתה ארצה עם אחיה בשנות השלושים בניגוד לחלק ניכר ממשפחתה, ולא מסיבה אחרת. ודווקא חשבתי שאפשר ליצור תעשיית חלב שלא הורגת את הפרות, זה לא ככה היה בקיבוצים והכפרים בעבר? _________ אני מזכיר שאני אישית לא שותה את החלב שלה כלל. אבל מסיבות בריאותיות בעיקר. אני שמח שזה תורם גם בצורות אחרות1 1 ברגע האחרון נמנעתי מהניסוח 'אני שמח להרוג שתי ציפורים במכה אחת' ;-) |
|
||||
|
||||
לשחרר שתי ציפורים במכה אחת. כיף לראות את התודעה מחלחלת... |
|
||||
|
||||
בישראל כשמונה מליון תושבים, מה שאכן אומר פרה אחת לאדם כל 32 שנה. |
|
||||
|
||||
אי אפשר לשתות את החלב שלה בלי להרוג אותה? אני צריכה להזמין אותך לרפת... כמו שאמר לי הרפתן: "הפרות מקבלות טיפול יותר טוב ממני, אני הולך לקופת חולים, מקבל תור לעוד חצי שנה, לפרות בא רופא כל שבוע, וזה עוד בלי שיש להם כלום.". |
|
||||
|
||||
שלום בועטת, סיפורים של רפתנים. זה מה שהפרות מפלסטיק במרכז המבקרים בתנובה מספרות לילדים. צריך לספר את האמת לקראת שבת, אף אחד לא ישאיר בחיים פרה לא רווחית ויאכיל אותה ויטפל בה, אף אחד לא ילטף אותה ושום רופא לא יבוא. הפרה מיוצרת בתוך התעשיה ויש לה סקדיול, היא תמליט כך וכך, תיחלב כך וכך, ותישחט בכך וכך. פרה עוברת שניים שלושה מחזורי חליבה, ואחרי זה הולכת לשחיטה כשרה למאכל. כמו כל פרה לבשר. בגיל שנתיים בערך מכניסים אותה להריון, היא בהריון תשעה חודשים, היא ממליטה, לוקחים לה מיד את העגל או העגלה, חולבים אותה בכמויות, היא לא מייצרת 10 ליטר כמו שהיתה מייצרת לעגל שלה אלא 30 ליטר ביום למגה- עגל, בזכות כל מיני פרקטיקות וחומרים. בגלל זה העטינים המפלצתיים שמידלדלים עד הרצפה. אחרי חודשיים מכניסים אותה שוב להריון, חולבים אותה עוד כשמונה חודשים, מפסיקים את החלב שלה על ידי הרעבה ואמצעים אחרים, כעבור חודשיים היא שוב ממליטה, לוקחים מיד את העגל או העגלה, חולבים אותה, מכניסים אותה להריון, ממשיכים לחלוב, מפסיקים את החלב, היא שוב ממליטה, לוקחים לה מיד את העגל או העגלה, חולבים אותה עוד כמה חודשים. אחרי זה היא פחות רווחית בתור חולבת ויותר רווחית בתור בשר, ושולחים אותה לבית המטבחיים. העגלים שלה נולדו רק בגלל שהיה צריך להכניס אותה להריון כדי שיהיה לה חלב. בזכרים אין שימוש. הם מפוטמים ונמכרים לפי משקל בגיל כמה חודשים לבשר עגל. והבנות שלה נכנסות לאותו מסלול חיים כמוה. פה הפרקטיקה כזאת, שם הפרקטיקה קצת אחרת, בגרמניה עושים שני מחזורים, בארץ לפעמים ארבעה. אין תעשיית בעלי חיים בלי הרג, אין חלב בלי הרג. אנחנו שטופי מוח, מבוגרים וידענים גדולים ואין לנו מושג, גם צמחונים לא יודעים. שמעתי דוקטור לפיזיקה מתווכח שפרות מייצרות חלב מעצמן, הוא זוכר את זה מילדותו בפולין. גם אני לא חשבתי שפרה צריכה להיות בהריון כדי שהעטינים שלה יתמלאו חלב, יותר נכון לא חשבתי כלום. איזה אידיוטית. |
|
||||
|
||||
האמת, נשמע קצת כמו החיים של סבתא שלי בפרס... |
|
||||
|
||||
חבל שבמקום לקרוא באינטרנט את לא פשוט הולכת לאיזה משק בצפון או בדרום. משק שמוכר את החלב לתנובה. לדוגמא, יהיה לך קל מאד לראות שהעטינים של הפרות אפילו לא מתקרבים לרצפה. את גם צריכה לראות איך הן הולכות ממושמעות למכונת החליבה האוטומאטית, וחולבות את עצמן כשמתחשק להן, במשקים המתקדמים יותר. אבל ללכת לראות, לא לקרוא באינטרנט. כדאי גם עם הילדים, זו חוויה נעימה. אם את רוצה אני אתן לך שמות של משקים שאפשר לבקר בהפתעה. פשוט סעי ובואי בוקר אחד. אם תקומי מוקדם תספיקי לחליבת הבוקר. מה שכן, הריח נורא. אולי צריך לממן להן מטהר אויר. באמת איך אפשר לחיות ככה. |
|
||||
|
||||
כאן אני חייבת לצדד ברנני: הפרות הולכות למכונת החליבה לא משום שהן כל-כך נהנות מהחליבה, אלא משום שכשהעטינים מעיקים עליהן, זו הדרך להתפרק. אבל זה לא משום שהן נהנות כל כך מהמלאות הזו, או מהצורך הזה. ______________ ואת זה אני אומרת כמי שהניקה ושאבה. שאיבות זה לא כיף. |
|
||||
|
||||
בסדר, אבל כנראה שאם זה היה סבל כל כך נוראי כמו שמתארים אוהבי החיות, אז הן לא היו עושות את זה בעצמן. ראיתי פרות סובלות, וממש לא רואים את זה עליהן כשהם מניקות. אני גם לא בטוח שחוויית השאיבה שלך שווה לחווית השאיבה של הפרות. הטכנולוגיה שם הרבה יותר מפותחת מהמשאבות הידניות שהיו בזמני. |
|
||||
|
||||
ובכן, היום יש משאבות משוכללות גם לנשים. לי היתה אחת מהיותר-טובות שיש. |
|
||||
|
||||
נו, על זה הוויכוח? האם פרות חולבות סובלות קצת יותר או פחות מאמא טרייה עם משאבת הנקה מפונפנת? השנה היא 1938, ובובספוג הוא היטלר. |
|
||||
|
||||
לא עומר, לא אישה מפונפנת עם משאבה מפונפנת ששואבת לתינוק שלה חצי ליטר ביום, אישה עם שדיים עד הברכיים שחיה בתוך ההפרשות שלה ושואבים ממנה 7 ליטר ביום. עכשיו תשווה... :-)אני לא מתאפקת לשאול, בא לך קוטג'? |
|
||||
|
||||
עוד פעם סיפורי סבתא? שוב, תלכי למושב עוזה בדרום (כן, זה מחוץ לתל-אביב, 'צטערת), תראי את הפרות, ותספרי לנו עד איפה הגיעו העטינים. רצוי עם תמונות. |
|
||||
|
||||
ביקרתי ברפתות מספר רב של פעמים, וגם לאחרונה. את באמת מדברת שטויות. ולא תודה. אכלתי קצת פרה לפני כמה דקות, ושבעתי. |
|
||||
|
||||
לדעתי זה קשור קשר ישיר לעבודה שלמרות שההיצע מציע כמה וכמה חיות כשרות למאכל, בארץ זמינות בעיקר שתיים: תרנגולת, הקרויה בשם המשפחה שלה עוף, ופרה. כן, אוכלים גם הודו, אבל פחות, עזים וכבשים - בעיקר בני דודינו, ומבחינת המחיר - יוצא, לדעתי, שרוב אוכלי הבשר אוכלים רוב הזמן עוף, ובקר בחגים ובשמחות. בגלל זה צריכת בשר הבקר הנמוכה. השאלה אם כך המצב גם ביתר העולם. |
|
||||
|
||||
לדעתי שני חלקי התגובה שלך סותרים את עצמם. אם יחסית לעולם יש בארץ היצע של פחות חיות, ניתן היה לצפות שכל אחת מהן תתפוס נתח (שוב השפה מהתלת בנו) שוק גדול יותר. ובאשר ליתר העולם, נראה לי שבארה''ב צריכת הבשר ההולך-על-ארבע גבוהה משמעותית לאדם מאשר בארץ. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |