|
||||
|
||||
לכאורה אם דברים היו כאלה, כשאין מה שאתה קורא לו 'איזון', הצד החלש לעולם לא היה פותח במתקפה יזומה (כי קל וחומר אם הוא מורתע כשיש איזון, הוא צריך להיות מורתע בריבוע כשאי-האיזון הוא לרעתו). ההיסטוריה הקרובה אלינו, במרחב ובזמן, מראה שזה לא עובד. זה לא עובד בין השאר כי הפרמטרים המשפיעים על כל צד יכולים להיות שונים לחלוטין. לכן למשל, בגלל שוני כזה בכלל לא ברור שגודל הפצצה בלבד הוא המשפיע על תחושות האיזון של ההדדיות. וזה עוד כשמניחים שכלכלה (או מדיניות לצורך הענין) היא תורה שמבוססת על רציונליות. |
|
||||
|
||||
למה זה לא עובד? כמה פעמים סוריה תקפה אותנו מאז 67? פעם אחת. בלית ברירה השלימה עם זה שאנחנו מתיישבים ובונים על השטח שנכבש ממנה. הצד החלש-מצרים וסוריה-פתחו במתקפה יזומה כי לפחות אחד המשתתפים-מצרים- הציב לעצמו שתי מטרות: 1. שלא יצליחו לעקור אותו מהגדה המזרחית של התעלה. 2. להתניע מהלך מדיני. ההתנהגות הזאת אינה קשורה דווקא לאזור הזה. |
|
||||
|
||||
באמת צר לי לספר לך, אבל מאז 73' היו פה עוד כמה וכמה עימותים. והפעם האחת של 73' מצד סוריה עלתה לנו במחיר כבד - זאת הדוגמה שלך להצלחת האסטרטגיה שאתה מתאר? באמת? אני חושש לחשוב איך תראה דוגמה לכשלון אסטרטגיה כלשהי. וכמובן, לא חשבתי שהאזור שלנו מיוחד בענין הזה, פשוט אנחנו יותר מודעים להיסטוריה שלו. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |