|
||||
|
||||
העובדה הפשוטה היא שנתניהו משתמש בדחליל האיראני לתירוץ של כל מחדל שלו ואחמדיניג'אד היה מטרה קלה. עכשיו כשהתחלף המנהיג, קשה יותר להשתמש בבשאר אסד כתחליף. |
|
||||
|
||||
העובדה הפשוטה היא שנתניהו הציב את איראן כאיום ראשי עוד כשהוא היה אופוזיציונר, לפני כמעט עשרים שנה, ככה שאם יש משהו שהוא עקבי בו, זה זה. אגב, אשמח מאוד אם רוחאני מתכוון להפסיק את תכנית הגרעין הצבאי האיראני, או התמיכה בחיזבאללה וכן הלאה, ואם יש לך ידיעות בעניין אתה יותר ממוזמן לספר אותן. |
|
||||
|
||||
מה השתנה באיראן עם התחלפות המנהיג ? מה זה משנה לנו אם אחמדינגאד אומר שצריך לחסל את ישראל או שרוחני אומר את אותו דבר ? |
|
||||
|
||||
רוחני הוא *לכאורה* מתון יותר - לא מצהיר הצהרות לוחמניות ומוכן לשיחות דיפלומטיות עם המערב. לכן קשה יותר למנהיגים מלבי יצרים כנתניהו להשתמש בו לצרכי הפחדה וכיסוי על מחדליהם לציבור או קובלנות ובכיינות שואה כלפי העולם. |
|
||||
|
||||
1. לנוכח הצהרתו ה"לא לוחמנית" של רוחני בעניין היותה של מדינת ישראל פצע שצריך להסיר, והמשך מאמציה של איראן ליצר פצצה גרעינית, התוכל, כדי שיובן על מה אתה מדבר, להביא דוגמה להצהרה ראוייה שצריך להצהיר ראש ממשלת ישראל כתגובה, כזאת ששאינה "בכינות שואה" ולעומתה, להצהרות בלתי ראויות שהשמיע נתניהו לאחרונה בעניין איראן ? 2. האינך סבור שדווקא הצהרותיו של נתניהו הן אלה שמעודדות את הלחץ הבין לאומי על איראן, ושהלחץ הזה מאט את המרוץ שלה לקראת נשק גרעיני ? 3. האינך רואה דמיון בין מדיניות מתונה כלפי איראן וניסיון להגיע להסדר עמה תוך ויתורים, כפי שמציע ידידך איציק ש., ומדיניותו של צ'מברליין כלפי היטלר שנהנתה מתמיכת רובו של הציבור הבריטי ממש עד רגע פלישתו של היטלר לפולין, שגרמה לצ'מברליין להודות בטעותו ? מדוע, בעצם, "בכינות שואה" אינה רלוונטית ונכונה היום ? |
|
||||
|
||||
1. נניח לרגע שאפשר להתייחס ברצינות להצהרותיו של רוחאני (בלי קשר לכנותו: הוא גם צריך לשכנע את חמנאי). במקרה הזה צריך להבדיל בין יחסה של איראן לישראל ורצונה של אירן להגיע לפצצה גרעינית. פצצה גרעינית נותנת לאיראן כוח שלא קשור בהכרח להצהרות של אחמדיניג'אד: היא נותנת לאיראן כוח מול האמריקאים. בכיינות שואה היא רטוריקה חריפה שראויה להישמר לזמני משבר. לפני שנה נתניהו טען קבל עם ואו"ם שיש עוד פחות משנה. אז נכון שאו"ם שמו"ם, אבל אולי כדאי להתייחס מדי פעם ברצינות גם להצהרות של נתניהו. יש כרגע כבר לחץ רב על איראן ולא ברור האם הגברת הלחץ בשלב זה תועיל. 2. כן, הלחץ מועיל. איראן כבר האטה קצת (העבירה אורניום מועשר לשימוש בכורים למטרות אזרחיות). 3. אני מנסה להבין אם אתה רואה פתרון שאינו צבאי למשבר זה. אם אין פתרון שאינו צבאי, מה הטעם בכל הלחץ על איראן? אם יש: מהו, בקווים כלליים? |
|
||||
|
||||
1. תגובה נגד האיום האיראני צריכה להתבצע מצד ישראל במעשים כגון החבלה במתקני הגרעין האיראניים ולא בהצהרות לוחמניות כפי שהשמיע נתניהו בתקופת אחמדיניג'ד שנועדו לצרכי תעמולה. 2. העולם המערבי מודע לסכנת האיום הגרעיני האיראני והוא לא צריך תיזכורות היסטריות בענין זה. כפי שכבר אמרתי, אחמדיניג'ד היה מטרה נוחה לנתניהו להדיפת ביקורת על מחדליו המגיניים. 3. לא כל איום צבאי הוא פוטנציאל למלחמת עולם חדשה ולא כל רודן לוחמני הוא היטלר חדש. ראינו כיצד ארה"ב הסתבכה לחינם בעירק ובאפגניסטן וגם מדינאים ניצים מאובאמה יודעים שיש גם כלים דיפלומטים לטיפול במשברים. כפי שציינתי לא פעם, טיפוח פולחן השואה הנעשה כאן מיועד לתחושת קורבנות וסחטנות מהעולם המערבי בניגוד למציאות של מדינה עם צבא חזק ושלטון כיבוש ודיכוי בן כמעט מחצית מאה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |