 |
בתחילת השנה משרד החינוך נותן למורות ההסטוריה את רשימת הנושאים שהן צריכות ללמד, ואת כמות השעות שצריך להקדיש לכל נושא. כמובן שהשעות המוקדשות בפועל שונה בגלל אילוצים אובייקטיביים של תלמידים ברמות שונות בכיתה גדולה, תלמידים מתקשים (למשל, כבדי שמיעה שנמצאים בכיתה רגילה) וכו'. כך שכשהכיתה מגיעה לפברואר סביר שלא כוסו הנושאים שאמורים היו להילמד עד אז. ובפברוא משרד החינוך מפרסם את המיקוד, איזה נושאים לא יכללו בבחינה. עכשיו זה לוטו גם לתלמידים וגם למורים מבחינת מה שנלמד עד פברואר ומה שאפשר יהיה ללמד עד יוני, יחסים לרשימת הנושאים שבמיקוד. בנוסף, כשהתלמידים מקבלים את רשימת הנושאים במיקוד לרוב הם - פיזית - קוראים את הדפים מבמחברת שעוסקים בנושאים שכבר נלמדו אך לא יופיעו בבחינה. למרות שהמורים אומרים שבהיסטוריה הכל משלוב וקשור. מבחינת התלמידים מה שלא במיקוד כבר לא קיים.
דבר נוסף זה הבדלי הניסוח בין הוראות משרד החינוך ללימוד רשימת הנושאים ובין ניסוח השאלות בבחינה. משרד החינוך משתמש בשפה אקדמית שאיתה לא ניתן ללמד בכיתה משום שהתלמידים זקוקים לשפה פשוטה יותר כדי להבין את הנלמד. אבל, יש שנים שהשאלות בבגרות מנוסחות בשפה פשוטה שמתאימה יותר למה שהתלמידים רגילים ללמוד, ויש שנים (כמו השנה) שמשמום מה השאלות נוסחו בשפה יותר אקדמית.
אלה דברים שאומרים מורים מהשטח.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש