|
||||
|
||||
אין שם שום טענה עקרונית שענית עליה תשובה טובה. יש טענה פרטנית פשוטה - באותו חודש, X שווה 0 או לא? והטענה העקרונית היא, שמאחר ו-X שווה 0, אתה עבדת שעות בחינם. כל כך פשוט. |
|
||||
|
||||
נראה שדווקא כן עניתי לך, ואתה אכן עוסק בזוטות ושקוע בשגיאות קונספטואליות. אולי זה לא אני שאני לא מבין. זה אתה. השימוש שלך במשוואות ונעלמים מחמיצים לחלוטין את הנקודה (ככה זה כשמתמשים במודל שלא קשור לתופעה שמנסים למדל). בפרט, אין טעם להתעניין בערך של X. לעומת המשוואה שלך, הנה מודל נכון יותר: העסקה של עובד היי-טק עם המעסיקים (בניגוד למשל, לעיסקה של קופאי סופר עם המעסיקים) היא לא "שכר קבוע לשעת עבודה" אלא "שכר גלובלי מאד גבוה עבור טווח של שעות עבודה". אתה מקבל שכר גבוה וקבוע, ועובד בין 8 ל-13 שעות ביום עבודה. מכיוון שאפילו אם *תמיד* היית עובד *לא פחות מ* 13 שעות ביום, השכר הקבוע היה נותר הוגן וגבוה - קל וחומר שהוא נשאר כזה כאשר רוב הזמן אתה עובד פחות. זה חוקי למהדרין (פורמלית ומהותית), ואין כאן אף לא שמץ של אי הוגנות. |
|
||||
|
||||
אז למה דווקא הייטק? למה שלא כל מי שמקבל מעל 20 אלף בחודש במשק יחתום על הסכמי עבודה כאלה? מאין האפליה הזאת של עובדי ההייטק? למה אף אחד מהמקומות שבהם יש וועד עובדים מסודר לא יחלמו לאפשר תנאי העסקה כאלה? (ובחלקם המשכורת הממוצעת גבוהה משל ההייטק). אני פשוט טוען שהמודל שלך נוגד את רוח חוק שעות העבודה, וחוזר בפעם המאה על כך שחוק זה אינו תלוי גובה המשכורת, אז אתה מתבקש להפסיק להשתמש באיש הקש הזה. טיעון מהצד, כשאתה חוזר שוב ושוב על המשכורת המאד גבוהה הזאת, אתה לא לוקח בישבון את רכיב הסיכון שיש בה. בעשר השנים האחרונות חלק נרחב (אולי מעל חצי?) מאנשי ההיטק פוטרו פעם ואף פעמיים. בחלק מהמקרים הללו, סטארטאפים וחברות קורסים אפילו בלי יכולת לשלם משכורות אחרונות ופיצויים לעובדים. המפוטרים שגילם המופלג היה מעל 40, התקשו מאד למצוא עבודה. אם צשקלל את כל זה על טווח של 10 שנים, ותחלק בשעות העבודה, תגלה שהשכר לשעה בהייטק לא כל כך גבוה כמו שאתה חושב. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |