|
||||
|
||||
"כשמבקשים מליבוביץ, מתוך התעניינות באמונתו-שלו, לחשוף את עולם אמונתו (קרי: את חיי הרגש שלו, את רשות היחיד שלו) - פולשים לפרטיותו והוא עונה, בצדק: "זה לא עניינך."" - זה כבר הסבר אחר, והוא נראה לי הרבה יותר משכנע. אפשר, כמובן, להתווכח על המילה "בצדק", אבל אני מוותר על התענוג. |
|
||||
|
||||
. . OK, כי גם אני מוותרת על התענוג. נעשה 'החלפות': במקום "בצדק" קח "ברצינוּת". |
|
||||
|
||||
השאלה היחידה שנתקלתי בה שעליה ענה ליבוביץ: "אין זה עניינך" הייתה מדוע בתקופה גדולה בחייו לא חבש כפה כששהה במקום עבודתו באוניברסיטה כולל בזמן שהרצה. יש לי תחושה שממציאים כאן אמירות של ליבוביץ ואחר כל "עוקרים הרים ומטיחים אותם זה בזה" על סמך ההמצאות האלה. אבל אולי אני טועה, ומישהו יוכל להראות לי בכל זאת היכן אמר ליבוביץ כך על שאלה אחרת. |
|
||||
|
||||
סוף המשפט האחרון צריך להיות: היכן ענה כך ליבוביץ על שאלה אחרת. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |