|
||||
|
||||
כמדומני שניתן להגיד ''להתנות אהבה'' או ''להתנות אהבים'', משום ש''לאהוב'' הוא מעשה רגשי, ואיננו מביע את האקט הגופני של מימוש האהבה אשר משתמע מתוך ''להתעלס'' או ''להזדיין''. |
|
||||
|
||||
להתנות? להתנות זה לקבוע תנאי. שמא התכוונת ל"לתנות"? |
|
||||
|
||||
אתה, כמובן, צודק. |
|
||||
|
||||
גם לי צרם הצרוף "להתנות אהבים" ורציתי להעיר לך שצריך לומר "לתנות". אולם יש לי מנהג נלוז לפיו אני בודק במילון לפני שאני מעיר הערות לשוניות, ולהפתעתי גיליתי שהביטוי "התנה אהבים" שריר וקיים ב"מילון אבן-שושן". מקורו של הצרוף הזה בתנ"ך (הושע ח ט) והשתמש בו גם הסופר ברדיצ'בסקי באחד מסיפוריו: "הוא לא חי בטוב עם רעיתו והתנה אהבים בגלוי ובסתר עם אשתו היפה של הרוקח" (ברדיצ'בסקי סיפורים רצו). |
|
||||
|
||||
רציתי להתנות את ההודאה בטעות עד אחרי בדיקה במילון רציני, אבל אז נזכרתי במילון המקוון "רב מילים" 1, אשר בגרסה החופשית שלו לא מתייחס אל המילה "להתנות" במובן עליו אתה מדבר. מחר אשתדל לברר אם אמנם גם "להתנות אהבים" הינו ביטוי מקובל. ------ 1 |
|
||||
|
||||
אחסוך לך זמן: הביטוי המקובל הוא "לתנות אהבים". בגלל "הטעות" שלך התברר שגם "להתנות אהבים" קיים במקורותינו, אך זהו צרוף ארכאי שאינו שגור עוד על לשוננו. המשמעות זהה בשני המקרים: "לעשות אהבה". |
|
||||
|
||||
הזמן לא נחסך, אבל גם לא בוזבז. אני תמיד נהנה לפתוח מילון. משונה כי הצרוף "להתנות אהבים" נחשב לארכאי, אני דווקא זוכר אותו לחיבה כביטוי יפה ועדין, אשר זורם על הלשון הרבה יותר טוב מאשר "לתנות אהבים". בכל מקרה, נסיים את הפתיל עם הומורסקה בסגנון י. פופק: מה שחשוב פה זה לא אם יש ה"א או לא, אלא אם יש זי"ן. |
|
||||
|
||||
1. ברדיצ'בסקי כתב כאלה דברים? להכניסו מיד לפרוייקט של אסף ברטוב! מהצורה בה הוא משתמש בביטוי נשמע שהמשמעות היא יותר "חיזור" או "פלירטוט". 2. בדקתי בהושע ואכן הוא משתמש שם ב"התנו אהבים", ומיד אח"כ "יתנו בגויים". "כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים; גם כי יתנו בגויים עתה אקבצם". |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |