בתשובה לאריק, 28/04/13 13:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הספקולציות של שניכם (ושל כל אחד אחר) על "כוונתם של מנסחי מגילת העצמאות וחותמיה" הן בעייתיות, היות שנוסח המגילה הסופי, זה שעליו חתמו המותמים, הוא תוצאה לא בדיוק של כוונות טובות, אלא בעיקר תוצאת מחלוקותיהם של ניצים ורבים, ויכוחים, מלחמות ולבסוף פשרות לכאן ולשם, לנוכח הזמן ההולך ומתקצר דאז. כאשר אדם מחפש ומצליח למצוא כיום מעט אינפורמציה על שלושת השבועות שקדמו להכרזת המדינה, אין לו אלא לומר לעצמו בתדהמה: פלא שבכלל הצליחו להגיע לכדי הכרזה. לגבי השופטת בדימוס דורנר, לא אכנס עמוקות לשאלת האילוצים שהמערכת המשפטית עמדה בפניהם, ורק אציין כי אין שום בטחון שכיום, עשר שנים לאחר הפס"ד ההוא, היא היתה מנסחת את אשר ניסחה אז - יש לזכור שהפס"ד עסק בטיעון בדבר פגיעה בחוק יסוד חופש העיסוק, וההתייחסות להכרזת העצמאות היוותה בעיקרה מין היאחזות בקרנות המזבח. ובחזרה אל הכרזת העצמאות, ורק כדי לקבל על קצה המזלג קצת מלח ופלפל המובאים בלשון נקיה (נקיה יותר מדי, כנראה, בהשוואה למה שהיה במציאות): |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את ההתנהלות של ניסוח מגילת העצמאות. ב-1948 היה חשוב לנסח את האידאולוגיה של צהדמוקרטיה הליבראלית כדי להתקבל לאו"ם מה זה משנה מה היה הויכוח ומה היו הכוונות? יצא בסוף ניסוח שמבטיח משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדרבא! על ניסוח ההכרזה עמלו בין היתר שני ראשי ממשלה לעתיד, שופט עליון לעתיד, ו(תודה על הקישור, לא ידעתי על תרומתו הגדולה) איש אשכולות מרשים. הנוסח לא הוכתב למועצת העם אלא היא דחתה מספר טיוטות עד שהתקבל הנוסח שעבר. התוצאה היא מסמך שאין שני לו במדינתנו, שמבטא להפליא את דמותה של המדינה מאז ועד היום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |