|
||||
|
||||
תודה שהפנית אותי לקישור, לצערי לא אוכל להתפנות כעת לקרוא את המאמר ומכלול התגובות, ולכן אסתפק בעניות דעתי. ישראל בהחלט יוצאת דופן כמדינת לאום, ראשית בזה שהלאום מוגדר בה כזיקה גנטית היסטורית, ואיננו מכיל את כלל האזרחים. צרפת היא ארצם של כלל הצרפתים, ארצות הברית של כלל האמריקאים, גרמניה של הגרמנים כולם - בכל המדינות הללו ורוב רובן של המדינות שמשטרן הוא דמוקרטי ליבראלי - האזרחות קובעת את הלאומיות. מדינת ישראל היא, נדמה לי, היחידה שהצהירה על כך שהיא שייכת רק לחלק מאזרחיה, בהיותה מדינה של הלאום היהודי בלבד, "מדינה יהודית". צרפתי יכול להית מוסלמי, נוצרי, יהודי, הינדי, בהאיי וכיב'. אבל לא יכול להיות בנמצא מוסלמי יהודי, נוצרי יהודי וכו' במדינת היהודית. שונה היה בוודאי הדבר אילו הוגדרה המדינה כ"ישראלית". מגילת העצמאות סובלת מסכיזופרניה מסוימת. מצד אחד מופיעה הגדרת המדינה המוקמת כ"יהודית", ומצד שני - יש פירוט של זכויות המיעוטים לשוויון. זה בסדר אם הייתה המגילה הופכת בעקרונותיה לחוקתית, או אז הייתה ה"יהודיות" של המדינה עניין שמסמן את תרבות הרוב - ובמעמד של הצהרה, ואילו הסעיפים הנוגעים לשוויון זכויות היו מתפרשים כסעיפים אופרטיביים ומחייבים - בתחומי החקיקה והנוהג הכלליים. מה לעשות, כבר בתחילת שנות השבעים, נדמה לי, העלה חבר הכנסת אורי אבנרי - בעזרת עורך דין אמנון זיכרוני הצעת חוק שתהפוך את מגילת העצמאות לחוק יסוד. כנסת ישראל ניצבה ברובה הגדול כנגד ההצעה ודחתה אותה על הסף. מדוע? משום שהאפליה שלטעמך "עדיין קיימת", היא בפועל מדיניות רבת שנים והיא ניכרת גם בחוק ובוודאי בתרבות השלטונית. מדינת כל אזרחיה או מדינת כל לאומיה - היא באמת לא "לאומית", אבל אפשר שהאזרחות כפי שקורה בהרבה מדינות יוצרת זהות קולקטיבית נוספת, שלא מבטלת זהויות אחרות. עדיין במדינה כזאת רוב הוא רוב ומיעוטים הם מיעוטים. |
|
||||
|
||||
"ישראל בהחלט יוצאת דופן כמדינת לאום, ראשית בזה שהלאום מוגדר בה כזיקה גנטית היסטורית... (ברוב המדינות הדמוקרטיות ליברליות) האזרחות קובעת את הלאומיות" - כאמור, זה פשוט לא נכון. ראשית, יש הרבה מדינות עם חוקי רפרטיאציה (http://en.wikipedia.org/wiki/Repatriation). שנית, יש הרבה מדינות שמוגדרות עפ"י מוצא אתני בחוקתן (ראה דוגמאות בהודעה אחרת שלי, אולם יש עוד הרבה). צרפת, ארה"ב, גרמניה כמדינות כל-אזרחיהן - לגבי צרפת וארה"ב, אכן מדובר במדינות א-לאומיות, אבל אלו הן דוגמאות יוצאות דופן. לגבי גרמניה - אתה פשוט טועה. אדם מ*מוצא* גרמני ממז' אירופה יכול להתאזרח אוטומטית לגרמניה, בניגוד לטורקי למשל. נחמד שעברת מ"אינני מכיר אף לא מדינה אחת שטורחת להוסיף איזושהי הגדרה לאומית" ל"רוב רובן של המדינות שמשטרן הוא דמוקרטי ליברלי - האזרחות קובעת את הלאומויות" - זה עדיין אינו נכון. חלק גדול מהדמוקרטיות הליברליות הן מדינות לאום (לדוגמא http://en.wikipedia.org/wiki/Nation_state). ואגב, מן הראוי ומן הדיוק להשתמש במונח "זיקה אתנית" ולא ב"זיקה גנטית היסטורית". "מדינת ישראל הצהירה שהיא שייכת רק לחלק מאזרחיה" - זה רק לפי הפרשנות שלך שמגדירה מדינת לאום כ"שיכת לחלק מאזרחיה". בכלל, לא ידוע לי על הבחנה כזו של מדינה השייכת לאזרחיה (חלקם או כולם) ולכן לא ברור למה אתה מתכוון. מקובל לדבר במונחים של אזרחות, זכויות פוליטיות, זכויות אדם, אפליה, מדינות לאום, סמלים לאומיים, קבוצות אתניות, מיעוטים וכו'. "צרפתי יכול להיות מוסלמי" - אז מה? גם ישראלי יכול להיות מוסלמי אזרח שווה זכויות, והקשר שלו ללאום היהודי לא שונה בהרבה מהקשר של מוסלמי גרמני ללאום הגרמני. למען הסר ספק, אזרח גרמני יכול להיות גם פולני. יש סדר גודל של מיליון כאלו. הגדרת המדינה כמדינת לאום במגילת העצמאות - לא יחודי לישראל. פירוט זכויות המיעוטים לשוויון במגילת העצמאות - שוב, לא יחודי לישראל. כנסת ישראל דחתה חוק שתהפוך את מגילת העצמאות לחוק יסוד וכד' - בפועל, מגילת העצמאות אכן הפכה לחוקתית (ראה ויקיפדיה, הסיפא של הסעיף למעמד המשפטי). בכל אופן דומה כי הסקת מסקנות מרחיקות לכת מדחיית הצעת החוק של אבנרי. דה יורה ודה ופקטו לערביי ישראל יש שיוויון זכויות פוליטי וחוקי מלא, ואפליה ב"תחומי הנוהג הכלליים" כפי שאתה מכנה זאת. שוב - זה אינו יחודי לישראל. מדינת כל אזרחיה יוצרת זהות קולקטיבית נוספת ולא מבטלת זהויות נוספות - מצויין. גם מדינת לאום אינה מבטלת זהויות נוספות. להזכיר את טענתי - תומכי יהודית ודמוקרטית הן בעד דמוקרטית (ולא כפי שטענת). תומכי מדינת כל אזרחיה מתנגדים למדינת לאום יהודית. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |