בתשובה להפונז, 30/12/12 17:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האמונה לפיה תוכל לעמוד על ה"אמת" ע"י עיון בפסיקה, כלומר ע"י התבוננות בציור המטרה היפה סביב החץ שכבר נתקע, היא אמונה תמימה. רמז לכך תוכל למצוא במאמרו של עמנואל גרוס שפורסם לאחר פסיקת בג"ץ בעניין ההתנתקות: כותרתו: "גם בבג"ץ יש מקום לאידיאולוגיה" והסבר מפורט בגוף המאמר: "האם ניתן להסביר את ההבדלים השונים בין דעות הרוב והמיעוט בפסק דין זה? התשובה לכך היא כן. המשפט, שלא כמו המדעים המדויקים, אינו מצטיין בכללים הניתנים לניסוח מדויק. ככל שאנו עוסקים בסוגייה משפטית ברמתה היותר עקרונית והיותר מופשטת, למשל בשאלות חוקתיות, בהחלט יתכן כי השופטים בבית המשפט העליון יפרשו את הנורמה החוקתית לפי השקפות עולם ותפישות אידיאולוגיות שונות. הדבר אינו ייחודי למדינת ישראל. כך הוא הדבר ברוב המדינות הדמוקרטיות. בארה"ב, שם השופטים מתמנים על-ידי הנשיא באישור הסנאט, הדבר בוטה במיוחד, שכן מראש, הנשיא מבקש לעצב את הנורמה החוקתית על-ידי שופטים הקרובים יותר לדעות העולם של מפלגתו." בניגוד לארצות הברית שבה נבחרים השופטים ע"י הנשיא הנבחר עובדה שנותנת הגיון מסויים לכך שהאידיאולוגיה האישית של השופטים הינה בעלת משקל, אצלנו זה לא כך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז עכשיו יש לנו את רשימת הסמולנים בבית המשפט העליון: גרוניס, רובינשטיין (כראש ועדת הבחירות), נאור, ארבל, ג'ובראן, חיות, מלצר, דנציגר, הנדל ופוגלמן. ואולי גם אחרים. (או שאולי אתה שופט אותם בלי להכיר את העובדות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיזו פסקה בדיוק בתגובתי עליה ענית מכוונים דבריך ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדבריך באופן כללי. הגבת לפונז שהגיב לירון. שניהם לא דיברו על בית המשפט העליון באופן כללי אלא על פסיקה מסוימת שלו: אי אישורה של פסילת ח"כ זועבי ע"י ועדת הבחירות המרכזית. החלטה זו ניתנה פה אחד על ידי תשעה שופטים. העשירי (רובינשטיין) היה בוועדת הבחירות ולמיטב זיכרוני (אבל אני לא מוצא לכך אישור בחיפוש מהיר) התנגד גם הוא לרעיון. בתגובתך דיברת על ציור המטרה מסביב לחץ. מכאן שאתה קורא לאותה פסיקה פסיקה פוליטית. לכן כל השופטים שתומכים בה מתנגדים לדעתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל הפתיל הזה לא התייחסתי לביקורת על הפסיקה הזאת כשלעצמה. לעניין פסילת זועבי אין לי כרגע דעה, כי באמת איני בטוח. נצלתי את פסיקת הבג''ץ זו כדי לדבר על המצב בארץ שבו הבג''ץ הוא הפוסק האחרון, ובכל מקרה דעתו תגבר על דעת הנבחרים. במצב הזה כשלעצמו אני רואה פסול, והבאתי את מאמרו של גרוס כדי להסביר מדוע מדובר במצב בעייתי במדינה דמוקרטית (למרות שגרוס עצמו לא רואה כאן בעיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין השוני בין דעתי ודעתו של גרוס אוסיף: גרוס אומר ככה זה וזה תקין. אני אומר ככה זה, ובגלל שיטת בחירת השופטים בארץ, זה לא תקין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי, בעניין זועבי והמרמרה איני בטוח כי איני יודע בודאות מה היו נסיבות הצטרפותה למשט, מה בדיוק ידעה על תכניותיהם של הביריונים התורכים וכדומה. לעומת זה אין לי ספק שלטיבי אין מה לעשות בכנסת אחרי שהסית לרצח יהודים, ועצם היותו שם היא תמיהה גדולה עבורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור של פסילת הפסילה מזכיר לי את הסיפור על פרס ישראל לשעיתונאי שמואל שניצר. אבל אז הסיפור היה שבג''ץ לא פסל את שניצר כי הכיר בכך שאין לו סמכות לעשות זאת, אלא החזיר את הדיון לועדת הפרס בטענה שלא היו לפניהם כל הנתונים. חברי הועדה שחשו במבט הזועף של השופטים בגבם, עשו במכנסיים וחזרו בהם מבחירת שניצר. לכאורה היו יכולים לשוב ולבחור בו. המקרה שלנו חמור הרבה יותר. כאן בג''ץ לא טוען שלא היה די מידע בידי הועדה שפסלה, אלא מחליף את הועדה בעצמו ופוסק במקומה, ובכך מייתר את עצם קיומה. זה ממש אבסורד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בית המשפט העליון בכלל לא ישב בדיון הזה כבג''ץ. החוק קובע כי אם החליטה הועדה שמועמד מנוע מהשתתף בבחירות, עליה להעביר את ההחלטה לאישור בית המשפט העליון. אם קבעה הועדה שרשימה מנועה מלהשתתף בבחירות, רשאית הרשימה לערער על הסירוב בפני בית המשפט העליון (גם כאן לא כבג''ץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה משנה ? אלה אותם האנשים. חשבתי שיש שם שתי פונקציות בית משפט לערעורים ובג"ץ, אבל אולי בית המשפט העליון הוא לא רק לערעורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שחשוב הוא שבמקרה הזה היתה מוטלת על בית המשפט חובה מפורשת לדון בפסילה של זועבי. זו לא איזו התערבות שרירותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשמוגשת עתירה לבג"ץ מחובתו לטפל בעניין. טענתי היא שבסופו של דבר בית המשפט העליון אם באמצעות בג"ץ או באמצעות מנגנון האישור הזה קובע הכל. הוא יכול לא לאשר פסילה ומאידך גיסא, אם מישהו ירצה לפסול מישהו להתמודדות לכנסת כזה שבכלל עניינו לא הגיע לועדה או שהגיע והיא החליטה לא לפסול אותו, הוא יוכל להגיש עתירה לבגץ: "מדוע לא ייפסל פלוני", וההחלטה תהיה בסופו של דבר של בית המשפט העליון באחת מהפונקציות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה יכול לטעון גם את הטענה ההפוכה: הפוליטיקאים בוועדת הבחירות יודעים שהם יכולים להתלהם כאוות נפשם ללא צורך באחריות, מכיוון שבית המשפט יפתור להם את הבעיה המעשית בסופו של דבר. מכיוון שהטקס הזה חוזר על עצמו כבר בפעם השלישית או הרביעית, סביר להניח שהחלטותיו של בית המשפט לא מפריעות באמת לפוליטיקאים. האם זכור לך את אקוניס ושות' נאבקים על הנושא בכנסת הנוכחית? מעלים הצעת חוק בנידון? (וכן. הם אומרים עכשיו שיעלו הצעת חוק. לפי תאורה הכללי זה נשמע לי משהו דבילי לחלוטין שנועד להיפסל - לשלול לחלוטין את סמכות השופטים בהליך הנ"ל. במקום להתייחס במפורש לאותן נקודות שלכאורה דורשות הבהרה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמדובר על עתירות לבג"ץ, יש רגליים לטענות בדבר הרחבת זכות העמידה בידי בג"ץ עצמו (אם כי את דעתי הבעתי גם כאן, כי הכנסת יכלה לשנות את החוק בעשרים השנים האחרונות, לו רצתה). לעומת זאת, פה נאמר בפירוש בחוק שעל הועדה להעביר את החלטתה לדיון בבית המשפט. האם לדעתך כוונת המחוקק היתה שבית המשפט יאשרר אוטומטית את החלטת הועדה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביקורת שלי אינה כנגד השופטים עצמם. אני מניח שהם עושים מה שהם חושבים לטוב לכלל ולמדינה. הביקורת היא כנגד המבנה שנותן בידי קבוצה נבחרת את הסמכות להכריע בכל שאלה חשובה כולל שאלות שההכרעה בהם צריכה להיות בידי הציבור. וכשאני מדבר על ''המבנה'', ברור שהחוק כלול בו. לא מדובר בחוקים שירדו ישר מהר סיני אוטוסטרדה. אני גם חושב שלא תמיד אפשר ללמוד מלשון החוק עצמו אם הוא טוב או רע. ניסיון השנים שבהם הוא מיושם והשימוש שנעשה בו, צריך לגרום לנו להתבונן ולעשות שינוים אם הדבר נדרש. הדוגמה הקלאסית היא סיפור ההתנתקות. ברור (לפחות זו הערכתי) שהשופטים בבג''ץ הצביעו בדיוק כפי שהיו מצביעים במשאל עם לו נערך. לו הכריעו כנגד ההתנתקות לא הייתה התנתקות. עימנואל גרוס כתב במאמרו שככה זה וזה בסדר לדעתו. אבל, לדעתי, זה לא בסדר. זו שאלה שהציבור היה צריך להכריע בה ולא קבוצה קטנה שלא נבחרה על ידו, בודאי לא למטרה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת, תקרא לי שמאלנית או מתנשאת או שניהם יחד, אבל אני ממש שמחה שלא הציבור הוא זה שמכריע אם חנין זועבי (או כל מתמודד אחר, לצורך העניין) תתמודד ברשימה לכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי דעתך היה צריך הציבור לשפוט נאשמים בככר העיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכיון שנקלעתי למצב שבו איני יכול לעצור את פרץ תגובותיי אוסיף עוד הלצה ישנה, שהשם זועבי מזכיר לי. פעם היה בסוריה ראש ממשלה שנקרא "דוקטור זועבי". ראש ממשלת ישראל היה אז אשכול. ואז שאלו: מה בין ראש ממשלת סוריה וראש ממשלת ישראל ? תשובה: ראש ממשלת סוריה הוא דוקטור זובי, ואילו ראש הממשלה שלנו הוא סתם שמוק. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן וטעיתי בשם, והשם שעליו הבדיחה הוא דוקטור זעיין. מכל מקום הבדיחה נטועה היטב בראשי אבל את השמות האלה איני מוצא בויקיפדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם הוא "דוקטור זועיין". מעניין שבויקיפדיה העברית לפחות לא מכירים אותו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |