בתשובה לעדי סתיו, 19/12/12 11:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהיסטוריה המשפחתית שלי קראו למה שאתה מתאר קיבוץ. ושם לעיתים אף דילגו על שלב הטלפון1. 1 שממילא נכנס לביתה של כל משפחה די מאוחר יחסית (סבנטיז?). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קיבוץ זה מאוד קהילתי; אני אומר שיש גם מקומות קהילתיים אחרים גם בלי המאפיינים המסוימים האחרים של קיבוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בינינו וויכוח. ובאותו ענין, יש לא מעט הטוענים שחיים בקהילה תומכת הם בין אחד הגורמים שמשמעותיים לאיזון נפשי, וש"מגפת הדיכאון" של העולם המודרני נובעת בחלקה מהתפוררות המסגרות הקהילתיות המסורתיות. היום אתה בקלות יכול לחיות במרכז עיר גדולה, מוקף באנשים לכאורה אבל ללא שום קשר ממשי עם הקהילה סביבך. אגדיל ואנחש כי ניתן לגור במגדלי יוקרה מבלי לפגוש את השכן מקומה ג' אפילו פעם בחמש שנים1. 1 בהנחה כמובן שאתם לא נפגשים באותו דירקטוריון או בחתונה של הבת של תשובה או משהו כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אני חושב שחלק חשוב מזה זה שמדובר בקהילות לא של אינדיבידואלים אלא של משפחות. ילד גדל ומתכנן לגור במרחק הליכה מההורים שלו וגם עושה את זה בפועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומצד שני, העובדה שבעיר אתה חלקיק ולא מחובר לקהילה מפקחת וממשטרת, מאפשרת התפתחות של רעיונות "מהפכניים" או לכל הפחות - פחות שמרניים.1 1 אני רוצה לייחס את הרעיון הזה לזימל, אבל לא בטוחה אם זה היה הוא או סוציולוג-תחילת-המאה-העשרים אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מעניין, זה. אני שוקל את הרעיון שבעצם יש שני סוגים נפרדים לחלוטין של ''עיר'', קהילתית ואינדיבודואליסטית, שלמרות שמבחינה חיצונית הן עשויות להיראות אותו הדבר, הן כמעט הפכים מוחלטים מהבחינות הסוציולוגית והפסיכולוגית. אולי אפשר לתאר את זה גם כעיר של משפחות לעומת עיר של צעירים, שנראה לי שזה כבר רעיון פחות חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. תסביר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובות למעלה תיארתי סוג של שכונה שהיא עירונית מאוד אבל גם קהילתית מאוד, שבשטח שלה גרות משפחות מורחבות במשך לפחות שני דורות שמכירות זו את זו ברשת עבה ומורכבת של קשרים שנמשכים לאורך חיים שלמים וגם עוברים לילדים, כשרשת הקשרים הזו מהווה נכס משמעותי לבעליה לכל חייהם. דוגמה: בת־ים. את מתארת עיר, או שכונה, שהיא עירונית מאוד, אבל מורכבת מאינדיבידואלים, או מזוגות, או לכל היותר ממשפחות גרעיניות, שעברו לשם מתישהו ממקום אחר וכנראה יעברו שוב בהמשך. היא לא קהילתית, או פחות קהילתית. והקשרים שבין האינדיבידואלים (או המשפחות הגרעיניות) שבה הם בדרך כלל אחד-מול-אחד, משמעותיים לבעליהם רק לתקופת חיים מוגבלת או לצורך מסוים, בסבירות גבוהה ידעכו עם מעבר למקום אחר, לא יוצרים רשת מורכבת יחד עם קשרים אחרים או עם קשרי המשפחה המורחבת, ולא מהווים שיקול קריטי בהחלטה אם להישאר באזור או לא. דוגמה: מרכז תל־אביב. שני סוגי הערים האלה נראות דומה אבל מרגישות שונות לחלוטין. אולי יש ערים שמגלמות את שני הסוגים בו-זמנית, והם חופפים, אבל כל אדם נמצא באחת מן השתיים. כשאת כותבת על הפוטנציאל המהפכני של העיר את אולי מתכוונת לסוג השני, דווקא, אלא אם כן לא הבנתי נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם בת-ים היא עיר קהילתית גם בימינו עם 160,000 תושבים? האם זה נכון לכל בת-ים? גם לשכונות בהן "פולנים מרוקאים רומנים התערבבו בחולות"? ושאלת השאלות - כמה מ"מ של גוגואים צפויים לרדת בשנה הקרובה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט נשמע סביר. לכל דבר יש צדדים חיוביים ושליליים. אולי בעיר שכזו נהגה הרעיון המהפכני של הקיבוץ ;-) מצד שני, בלי לגלוש לתרחישים קיצוניים, רעיונות מהפכניים מתפתחים על ידי אחוז קטן מאד של החברה, בעוד השפעת הניכור מן הסתם מחלחלת לחלקים גדולים של החברה. אותם חלקים שוליים ובוערים ביצירתיותם אולי היו מצליחים לפרוח על אף הסביבה השמרנית, אבל הרוב הדומם, המנוכר, שיושב בעיר לבד בחושך, מה יהא עליו, סניפ סניפ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''או פחות שמרניים''. זה לא צריך להיות ברמת שינוי העולם (או החברה) לפעמים זה מתבטא באפשרות להיות קצת שונה (בלבוש, בתפיסה הפוליטית, בסגנון החיים) כי אין מי שיסתכל עליך בעין עקומה כי חרגת מהשורה. זה לא סתם שאומרים ''שוטה הכפר'' ולא ''שוטה העיר''. אם אתה חריג (ולפעמים חריגות יכולה להיות מאד מינורית - תספורת שונה, העדפת מוזיקה ''אחרת'', תחביבים לא מקובלים) בכפר קטן אתה מהר מאד תקוטלג כשונה. בעיר אתה צריך ללכת הרבה יותר רחוק בשביל שיסתכלו עליך כעל חריג - בין השאר כי אתה לא מעניין אף אחד (וגם כי יש יותר מגוון אנושי). כמו שאמרתי קודם, וזו גם הערה למה שעדי אמר, מדובר ברעיונות שהתפתחו בתחילת המאה העשרים על רקע צמיחת הערים (אני רוצה לומר בארצות הברית, אבל לא משוכנעת). כך שמקומות כמו חדרה או קרית גת נמצאים איפשהו על הספקטרום. המאפיינים שלהם הם לא של יישוב קטן, אבל גם לא של עיר כמו ירושלים, תל אביב, ניו יורק או לונדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מנחש שההשפעה הליברלית-מהפכנית של ערים קדמה בהרבה מאוד לתחילת המאה העשרים. יכול להיות שרק אז התחילו לשים לב לזה? אז את אומרת שמה שתיארתי הם לא שני סוגים על ערים אלא פשוט נקודות על הרצף עיר-כפר. זה לא מרגיש לי בדיוק נכון אבל אני גם לא יודע איך לתמוך בעמדה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שהמילה ''מטרופולין'' הייתה יותר מדוייקת מאשר ''עיר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאנחנו חלוקים, אבל תל־אביב, בת־ים, חדרה ואולי גם קרית־גת ממילא שייכות כולן לאותו מטרופולין, אז ההגדרה לא ממש עוזרת לי להבדיל בין הסוגים. אולי עדיף הפוך, "שכונה" במקום "עיר". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |