בתשובה לדב אנשלוביץ, 05/12/12 9:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה נכון, במידת מה, אבל לא לגמרי. אם הסנגור הוא מטעם המדינה אז אפשר לפחות להשתדל שהתגמול וההערכה הרשמיים שהוא מקבל לא ינבעו באופן אוטומטי מהצלחתו בזיכויים (כשם שמערכתית משתדלים לא לתגמל שוטרי תנועה לפי מספר הדוחות שרשמו, לפחות לא באופן אוטומטי). אני מניח שאז זה יקל על הסנגור לזכור שתפקידו לאו דווקא לנצח במשפט. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשמתבוננים בהתנהגות התביעה בפרשת זדורוב, למשל תגובתם על כך שהראיה הפיזית היחידה בתביעה: טביעת הנעל על מכנסי הנרצחת נמצאה לא נכונה בדיוק כפי שטענו המומחים המתנדבים (אלה שבית המשפט [שאף הוא מקבל משכורת מהמדינה] קרא להם בפסק הדין "שרלטנים מומחים בעיני עצמם") טענו, מבחינים שאין סיכוי שההשתדלות הזאת תישא פרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שאני לא יודע איך מעריכים, פורמלית ולא-פורמלית, את אנשי התביעה (והסנגוריה הציבורית) בתוך הארגון. אני חושד שכן מעריכים אותם במידה רבה מאוד לפי הצלחתם להרשיע (או לזכות), ולא מנסים להעריך את מידת הצדק שבכך. זה אולי בלתי-נמנע כשהצד שכנגד הוא בעיקרו סנגוריה פרטית, שבאופן מאוד טבעי מוערכת (כספית) לפי הצלחתה לזכות. אם, לפי חזון גורביץ, גם הסנגוריה תהיה כולה ציבורית, אז יש סיכוי שכל השיח ישתנה לכיוון של חתירה לצדק ולא להרשעה מצד אחד וזיכוי מצד שני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי אותך בעניין זה בדיון 90, תוכל לענות שם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהעניין לא כל כך פשוט גם מבחינת החתירה לצדק. זאת עובדה ששיטת המשפט התגלגלה לצורתה הנוכחית שבה יש תביעה וסנגוריה. לו כולם היו חותרים לצדק, התביעה והסנגוריה היו צריכים לחתור לאותו מקום, ואז הייתה נשאלת השאלה מה ההבדל בין התביעה והסנגוריה. זה ברור שכל צד צריך לראות את הצד שלו ולהתאמץ ככל יכולתו שיצליח. מכך שזה חותר לכאן וזה חותר לכאן ההנחה בשיטה הזאת שמזה יוצא צדק. אבל בודאי צריכים להיות גבולות למאמצים האלה. למשל ברור שאסור לעבור על החוק, ואולי צריכים להגדיר עוד כמה סייגים. ומבחינה זו איני רואה את היתרון של הסנגוריה מטעם המדינה לסנגוריה הפרטית. אבל, כפי שאמרתי, אני מצדד בסנגוריה ציבורית בלבד, מסיבות של אי עשיית איפה ואיפה בין בעל אמצעים וכזה שאין לו אמצעים. כי איפה ואיפה כזאת היא בהגדרה חוסר צדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהשופטת מרים בן פורת ז''ל טענה שצריך לעבור מהשיטה האדווסרית שישראל ירשה מהמסורת האנגלו-אמריקאית לשיטה האינקוויזטורית שנהוגה בצרפת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי בויקיפדיה על השיטה האינקוויזטורית. ממבט ראשון היא נראית לי מסורבלת וגם לא כזאת שנותנת מענה מספיק לחוסר הצדק שכרוך בכך שבעל האמצעים זוכה ליותר הגנה מזה שאין לו אמצעים. אני עדיין חושב שהשיטה הצודקת ביותר היא קיומה של סנגוריה ציבורית בלבד למול התביעה, כששתיהן מתוקצבות ע''י המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 608882 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |