בתשובה לשוקי שמאל, 06/11/12 11:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה מסוג הטענות של ילד שרצח את אביו ומבקש להתחשב בו שהוא יתום. עלויות הבריאות בארה''ב פר נפש, גבוהות מכל מדינה אחרת. לכן הדרך הנכונה היא להקטין אותן לא על ידי קיצוץ המדיקאייד או מדיקיר אלא על ידי צמצום רווחי התאגידים שעוסקים בבריאות. יש כל מיני דרכים לכך ובין היתר ביטוח בריאות ממלכתי על ידי חברה ממשלתית שתתחרה בחברות הפרטיות. תחום אחר הוא תחום תעשיית התרופות. ברור שאובמה לא היה מסוגל לעשות את זה כי הקונגרס נשלט על ידי התאגידים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אובמה נבחר לנשיאות ארה"ב ולא להחליף את ראול קסטרו. "חברה ממשלתית שתתחרה בחברות הפרטיות", בארה"ב? - Give me a break! אני לא יודע מה היו העלויות הרפואיות בארה"ב ביחס לגרמניה או צרפת. אני יודע שהן היו פי 7 מאשר בסינגפור. עד כמה שהבנתי זה לא היה קשור בתרופות. הבעיה היתה קשורה בהוצאות אדמיניסטרטיביות מנופחות. הכוח התאגידי של חברות הביטוח הרפואי שאכן היה גורם הרסני בהאמרת העלויות הרפואיות אינו נובע משליטתן בקונגרס או מחברותן בתקומפלקס התעשייתי-בטחוני של נועם חומסקי אלא מכך שהן מעסיקות אלפי עובדי מנהלה הגורמים לניפוח מקביל של האדמינסטרציה הרפואית ולאינפלציה של בדיקות רפואיות לא נחוצות ובזבזניות. ביטוח החובה הפדרלי היה אמור להוריד את העלויות הרפואיות. בינתיים זה לא קרה. כעת שאובמה קבל את הכהונה השנייה, אני חוזר ומציע לך להתאזר בסבלנות ולראות אם זה אכן יקרה. בכל מקרה אם ההגנה הלוחצת שספקו חברי בית הנבחרים (רפובליקנים ודמוקרטים) לתאגידי הביטוח הרפואי, היא שאחראית לכישלון (לעת עתה) של האובמקאר, הרי היה זה אובמה שלא הבחין בכך או התעלם מכך. גם לו היתה האופציה של הילארי קלינטון (קריא לותר על כל העניין כולו). משלא עשה כך - האחריות לכישלון עדיין על כתפיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארה"ב מוציאה 17% מהתוצר הלאומי שלה על בריאות, צרפת וגרמניה קצת פחות מ-12%, בריטניה ויפן פחות מ-10%, ישראל פחות מ-8%, סינגפור 4% וקאטר פחות מ-2%. אבל מעניין להשוות את זה גם למה שהם מקבלים בתמורה (תוחלת חיים, מיתות פר 1,000 לידות וכו'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל ראוי להזכיר שבנוסף, כל אחוז תמ"ג של ארה"ב גבוה משמעותית מזה של מדינה אחרת. נכון שגם חלק מההוצאות שם גבוהות יותר, אבל כשאתה קונה מכונות CT, אחוז תמ"ג בארה"ב קונה הרבה יותר מכונות מאחוז תמ"ג בארץ (או בצרפת וגרמניה). בכל מדדי הרוחב שראיתי עד היום (תוחלת חיים וכד') ארה"ב נופלת מתחת לישראל ורוב מדינות המערב. לפעמים יש מדדים ספציפיים שנדמה שארה"ב מובילה בהם (שיעור החלמה מסרטן מסויים), אבל בדיקה מעמיקה מגלה שיש להם קריטריונים שונים לאיבחון. באופן כללי הם לא מקבלים תמורה לכסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש באותו קישור גם את ההוצאת לאדם בדולרים (PPP). ארה"ב באמת מוציאה כמעט כפול מגרמניה וצרפת וכמעט פי ארבע מישראל וסינגפור. לא בטוח שהשתכנעתי שזה מדד טוב יותר, אבל הנימוק של מכונות ה-CT הוא טוב ואני צריך לחשוב על זה עוד קצת. האם העובדה שדולר (PPP) בארצות הברית קונה הרבה פחות בריאות מדולר בדולר ביפן אומר ש-PPP זה בעצם לא ממש כח קניה (לפחות בכל מה שנוגע לשוק הבריאות)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ראיתי את הנתונים הללו בקישור הנ"ל. אם אני מסתכל על הפירוט של ה OECD (קובץ אקסל), ההוצאה הציבורית לבריאות / לראש / לפי PPP היא בערך 4000 לארה"ב, 3300 לגרמניה, 3000 לצרפת, 2200 לספרד, 1250 לישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בהקשר הזה ההוצעה הציבורית מעניינת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למישהו יש נתונים לגבי השפעת הביטוח-מפני-תביעות של הרופאים על ההוצאה הרפואית הכוללת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לחפש בכלכלן הסמוי/טים הרפורד אבל הספר נעלם לי. מה שזכור לי הוא שהספר תולה את עלות השיא של ההוצאות הרפואיות לא בשכר הרופאים והאחיות, לא בתרופות ולא בציוד, אלא דוקא בהוצאות האדמיניסטרטיביות. הביטוח מפני תביעות של המערך הרפואי התייקר כל שנה בערך ב-10% אבל מאז 1986 הוא דוקא בירידה. בסה"כ עלות הביטוח עצמו היא משהו כמו 1%. אבל את ההוצאה בגלל תביעות רפואיות אי אפשר לאמוד ע"י עלות ישירה. אם המערכת הרפואית נקנסת על ניהול רציונלי של סיכונים (למשל הימנעות מבדיקות יקרות המגלות מחלות נדירות או חשוכות מרפא) ואם היא נסחפת למגפה של בדיקות בלתי נחוצות אך נכללות בביטוח, ההוצאות העקיפות יכולות להיות גבוהות בהרבה מן ההוצאות הישירות. בסה"כ החולים בארה"ב (בפרט פנסיונרים ונתמכי סעד) מקבלים שירות רפואי ברמה שרק מדינות ממש בודדות יכולות להתקרב אליו. הבעיה היא שהמחיר הוא חוסר כלכליות של המערכת המתבטא בפשיטות רגל רפואיות ובטיפול סטייל עולם שלישי של הדי רבים אשר נופלים בין הכסאות של המערכת הביטוחית הלא רציונלית שלפני האובמקאר. חלק מן הנתונים שבקשת אפשר למצוא בויקיפדיה האנגלית: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. בהזדמנות זאת כדאי להזכיר את דיון 2164. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ישר נסחף לאידאולוגיה ולראול קסטרו- זה ממש מתחבר יפה למילה "שמאל" שבכינוי שלך. בדיבורים לפני הבחירות ב-2008 דובר גם על האופציה שאתה קורא לה אופציית ראול קסטרו ולא היא. אם היו מרחיבים את המדיקייר והמדיקאיד לכל האוכלוסיה-ודיברו גם על זה, התאגידים דיברו על פניה לבית המשפט העליון על תחרות לא הוגנת מצד המדינה.הרעיון היה שיהיו לא מעט אנשים שירצו ביטוח טוב יותר ויקנו אותו.אובמה הבחין גם הבחין מה קורה עם האובמקאר והיתה נגדו ביקורת במפלגה הדמוקרטית שדרשה שיטה של סינגפייר-תשלום מס בריאות כמו אצלנו. אובמה ידע שמה שהוא השיג הוא רק הצעד הראשון. ההצלחה תימדד במספר הלא מבוטחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבדתי אותך לגמרי. הדמיון בין הביטוח הרפואי בישראל ובסינגפור הוא כמו הדמיון בין סינית לעברית. התאגידים יכלו לדבר על פנייה לבית המשפט העליון, משום שתחרות לא הוגנת מצד המדינה היא אכן בניגוד לרוח החוקה, השאלה היא רק אם האובמקאר באמת עושה זאת. אני מומחה קטן מאד בעניין האובמהקאר ומומחים כאלו הם די נדירים גם בארה"ב גופא. בעיקרון האובמקאר (וכפי שהראה לי רון בן יעקב גם הרומניקאר) מדבר על ביטוח רפואי מנדטורי כאשר הממשל הפדרלי מממן ביטוחים רפואיים של אותם תאגידים משוקצים שלך לאלו שאינם יכולים לעמוד בהם. מה שאמור להיות כאן הוא היתחרות של תאגידי הביטוח על כספי הסובסידיה של הממשל הפדרלי. להפוך את זה לתחרות של הממשל הפדרלי עם התאגידים יהיה קצת קשה, אבל בבתי משפט הכל אפשרי. ראול קסטרו הוזכר על ידי כבדיחה (כנראה לא מוצלחת). בקובה לא צריך שום ביטוח רפואי, מפני שהמערכת הרפואית מנוהלת וממומנת במלואה בידי הממשלה וממילא היקף הכיסוי שלה נקבע באופן מלאכותי מלמעלה ע"פ היכולות הכספיות של הממשל. ההצלחה תמדד ע"י מספר הלא מבוטחים? איך לומר, כן ולא. רומניקאר הורידה את מספר הלא מבוטחים מ-6% ל-2% ונחשבת כישלון. כאשר הביטוח הרפואי הוא מנדטורי, מי שאין לו ביטוח רפואי הוא עבריין ולא יכולות להיות לו יותר מדי טענות כלפי מישהו. ההצלחה תימדד גם בירידת מחירי הביטוח והעלויות הרפואיות (מה שכזכור לא קרה עד עתה), בהיקף ואיכות הכיסוי הרפואי שיקבלו אלו שכן מבוטחים, בירידה במספר פשיטות הרגל הרפואיות (אצל רומניקאר קרה ההיפך) ובטווח הרחוק בעומק הבור הפיסקאלי שעלות האובמקאר תפער באובמהבאדג'ט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבדת . אובמקר אינו עושה זאת וגם לא אמרתי שעושה. לפני בחירות 2008 אובמה ורבים אחרים דיברו על משהו אחר. המציאות הפוליטית איפשרה לו להוציא את מה שהוציא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכש"מ, "ביטוח רפואי מנדטורי כאשר הממשל הפדרלי מממן ביטוחים רפואיים" איננו תיאור נכון. ראשית, "חוק היכולת הרפואית"(?)1 כופה על חברות הביטוח לקבל כל אחד וכך לבטח עשרות מליונים שהיום אין להם ביטוח רפואי (ללא עבודה או שמקום העבודה איננו מספק ביטוח רפאוי, בעיות בריאות שכיום חברות הביטוח לא מקבלות, ועוד)2, שם חסם עליון על גובה הפרמיה, קובע שחברות הביטוח חייבות להפנות מינימום של כ- 85% מהפרמיות לשרותי בריאות ועוד. בנוסף, מחלקת התקציב של הקונגרס מעריכה שהחוק יקטין מה את הגרעין. צריך גם לזכור שלנסיונות להעביר רפורמה בביטוחי הבריאות יש הסטוריה. הנשיא הרפובליקני ניקסון רצה להעביר רפורמה שלפי מה שקראתי היתה עוד יותר מקיפה מזו שאובמה העביר, הנה למשל מה שניקסון כתב לקונגרס ב- 1974. 1 במקור: Affordable Care Act 2 למרות שרומני טען שאנשים לא מתים בגלל שאין להם ביטוח רפואי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את התאור הזה לקחתי מן הרומניקאר. יתכן כמובן שאני טועה, אבל אני חושב שיש כאן בעיה אחרת לגמרי ממה שהצגת. האובמקאר כל כך מסובך ומעורפל שלמעט מומחים ממש אף אחד לא מבין אותו במלואו. בסיטואציה הזו הדברים הקופצים לשיח הציבורי הוא האמרת העלות הרפואית ומחירי הביטוחים הפרטיים והגרעון האקטוארי של קרנות המדיקאר/אייד. אאז"ן חובת הקבלה מאוזנת ע"י חובת הממשל הפדרלי לסבסד את הביטוח למי שלא יכול לממן אותו. זה אמנם מכריח את חברות הביטוח לבטח לקוחות בלתי רצויים (קריא עניים שמצב בריאותם לא טוב) אבל זו היתה מטרת הרפורמה. הבעיה האמיתית היא שאף אחד לא יודע איך בכוונת הממשל לכפות את חובת הביטוח הרפואי. רומני עשה זאת באמצעות קנסות וביטול הטבות במס ההכנסה של העבריינים כמדומני. באובמקאר אני לא יודע איזה סנקציות בכוונתם לנקוט כנגד סרבני הביטוח. עניין הסנקציות נראה לכאורה תמוה. הוא אינו מכוון כנגד העשירון העליון שכן אין מדובר במס בריאות נוסח ישראל. מי שיש לו ביטוח פרטי משופר אינו בחזקת עבריין. בפרקטיקה, זו דוקא שאלה מאד מעשית. צריך לזכור שוב שהאובמקאר אינו עוסק בעניים ביותר וכו' אלא דוקא באנשים פחות או יותר בריאים ועובדים. במצב שהתפתח, עלותם של הביטוחים המסובסדים אינה זולה. אנשים עובדים בעשירונים התחתונים שאינם חולים עשויים להמר ולנסות להתחמק מרכישת ביטוח רפואי. הסיכון של מחלה אין בו די כדי להרתיע את החמקנים מפני שיש להם את האופציה להכריז על פשיטת רגל רפואית וליהנות מקרן המדיקאייד. מה בדעת הממשל לעשות לחמקנים הללו לא ברור לי. באשר להקטנת הגרעון. מה שאומר המקור שלך הוא שהגרעון התקציבי ב-2012-2021 יהיה 180 ביליון $ במקום 230 ביליון. אבל הרעיון הוא שבסופו של דבר יהיה רווח ולא גרעון. הלא כן? המקור שלך טוען שחישוב הגירעון אינו מביא בחשבון את כל החסכונות והקיצוצים שבאובמקאר ומכאן הגירעון. בנקודה זו אני מרים ידיים ומצפה שיבוא מישהו עם תחשיב אחר. כאמור לגבי הרומניקאר, מסצ'וסטס מסבסדת את הרומניקאר ב-450 מיליון דולר כל שנה ואין שום מגמה יציבה ו/או משמעותית של ירידת עלויות עד היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד שלא יהיה טיפול משלים ברפורמת הבריאות, כנראה שלא תהיה הוזלה. הטיפול המשלים הוא בתחום מחירי התרופות והסדרת תחום הביטוח.הרי חלק ניכר ממימון הפיתוח הרפואי נעשה ע"י NIH כלומר- ממשלת ארה"ב. כמובן שהרעיון המקורי של הרפורמה שרבים תומכים בו הוא ביטוח בריאות ממלכתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומה שאתה מתעקש להתעלם מן הייחוד האידיאולוגי של ארה"ב. לקפיטליזם הפרוטסטנטי-ליברטריאני בארה"ב יש את אותה משמעות שהיה למרקסיזם בבריה"מ. ממדינה שלקח לה עשרות שנים עד שהקימה בנק פדרלי ויותר מזה כדי להקים צבא שאינו אוסף של מיליציות מדינתיות, אתה מצפה לביטוח בריאות ממלכתי? היו כמובן נסיונות, אבל לאחר אש התופת שבה התקבלה האובמקאר האולטרה-מורכבת קל להבין מדוע כל הנסיונות הללו כשלו. אם אתה מצפה שאפילו באמריקה החדשה של אובמה, האמריקנים יסכימו לממן ביטוח רפואי חינם למהגרים בלתי חוקיים ממקסיקו, אצטט את ר' יוחנן בן תורתא: "יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד אינו בא". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותוספת קטנה כדי שלא אתפש בבורותי: האובמקאר כן מכסה את נושא הביטוח של מהגרים בלתי חוקיים. הם יכולים לרכוש את הביטוחים המסובסדים אבל צריכים כמו כולם לשלם עבורם. מה קורה אם מהגר בלתי חוקי טוען שאינו יכול לעמוד בעלות, איני יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקרי עומק מצאו שרוב האמריקאים הם בעד single payer option. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Politifact rated a statement by Michael Moore "false" when he stated that "[t]he majority actually want single-payer health care." According to Politifact, responses on these polls largely depend on the wording. For example, people respond more favorably when they are asked if they want a system "like Medicare." בכל אופן, בעיני מי שמייצג את דעתם של רוב האמריקאים הם הנבחרים שלהם ולא הסקרים שלהם.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמשווים את דעת הקונגרס על שני בתיו עם סקרי דעת של הציבור, רואים שהציבור נמצא בחלק גדול מהדעות שמאלה מהקונגרס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלה איך תיכפה חובת הביטוח הרפואי, נדצה לי שישנן סנקציות והטבות ברמה אישית וברמה של המדינות השונות. מאמר שהתפרסם לפני כמה ימים מספר שהבחירה החוזרת באובמה שהבטיחה את שרידות חוק הבריאות החדש גרם למדינות למהר ולהצטרף לתוכנית כדי שלא לאחר את היום הקובע. ברמה האישית, אנשים שיבחרו לא להצטרף לתוכנית ישלמו את הסכום הגבוה מבין 2.5% מההכנסה או $695 (ראה לדוגמה תשובה לשאלה הראשונה באתר של קייזר). גם מה שכתבת בתגובה 606392 מוזר שהרי בחיפוש קצר מגיעים לאתר הצבא האמריקאי שבו כתוב שהצבא הוקם ב-1775 ע"י הקונגרס. לכן, האם תענה עכשיו בחיוב לשאלה שלך "האם ממדינה שלקח לה עשרות שנים עד שהקימה בנק פדרלי ויותר מזה כדי להקים צבא שאינו אוסף של מיליציות מדינתיות, אתה מצפה לביטוח בריאות ממלכתי?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור שנתת מצויין וכבר הצצה חטופה הבהירה לי משהו מאד מהותי שלא הבנתי. מתברר שהאובמקאר, לפחות בחלקו הגדול, עדיין לא נכנס לפועל. חלקים גדולים ממנו יכנסו לתקפם רק ב-2014 ואפילו ב-2016. מצד אחד זה מסביר את כל האי בהירויות בקשר לחוק עצמו ומצד שני הוא מעמיד באור חדש לגמרי את התייקרות העלות הרפואית בארה"ב. גם החובה וגם הקנס עדיין לא בתוקף (ואגב לגובה הקנס יש ערכים ופטורים רבים). מובן שהמנגנון שיגבה את הקנס או יכסה את העלויות לא ברור משום שהוא עדיין לא קיים (אני מנחש שיהיו אלה המנגנונים הגובים את הביטוח סוציאלי והמדיקאר ויש מנגנונים וחוקים שונים לשכירים ועצמאים). ונהפוך הוא: מתברר שכמה מדינות חוקקו חוקים כדי לבלום את האובמקאר ויהיה צורך להפעיל את בתי המשפט הפדרליים כדי ל"דרוס" את החוקים ה"מורדים" הללו. בכל מקרה האובמקאר רחוקה מלהיות משימה שהושגה. לכל היותר אפשר להגיד שהיא בתהליך של הקמה. באשר לצבא ארה"ב הוא פורק לאחר מלחמת העצמאות (ליתר דיוק התפרק מעצמו עוד לפני שהמלחמה הסתיימה) והוחלף במסגרת קיקיונית של מספר קטן מאד של מגוייסי קבע. היו כל מיני אפיזודות בהם חלקי מדינות ואפילו עיירות מרדו בברית והכריזו על עצמאות והיה צריך לגייס מיליציות במדינות הסמוכות כדי לדכא את המרידות. בסופו של דבר התבסס צבא ארה"ב כמסגרת רופפת שנתנה שירותים שונים לגדודים שהיו בעצם מיליציות מדינתיות (שכל אחת מהן מנתה את קציניה באופן שונה ומומנה בדרכים שונות ומשונות). מדי פעם חוברו כמה מיליציות כאלו לחיל משלוח אד הוק לצורך כזה או אחר. ידוע המקרה בו מיליציה אזורית בפיקודו של הנשיא לעתיד ג'קסון נלחמה בספרדים ובאינדיאנים ורק בתום הקרב נודע שחוזה שלום נחתם עוד לפני שהקרב התחיל. מספר חיילי הקבע היה קטן מאד והשתתף בעיקר במלחמות האינדיאנים (לפני ואחרי מלחמת האזרחים). במלחמת האזרחות נוצר הצורך לפעול במסגרות גדולות שכללו גדודים קבועים ומיליציות מכמה מדינות ואז נוצר באופן אד הוק המושג של מטה צבאי שהיה בעצם חבורת החברים של הקצין המפקד. צבא ארה"ב כמסגרת פדרלית עם זרועות, מטה לכל זרוע ומטה כללי התגבש רק במהלך מלה"ע הראשונה והיה צבא ממש קטן ביחס לצבאות הקבע האירופאיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין "כל מדינה מינתה את קציניה באופן שונה": לא יזיק להזכיר את השריד האנכרוניסטי לכך: Kentucky colonel [Wikipedia]. בשנות השלושים של המאה הקודמת הדרגה הזו הפכה למסדר כבוד של מדינת קנטקי, ובערך באותו הזמן נוסד גם Nebraska Admiral [Wikipedia]. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |