בתשובה לצפריר כהן, 02/11/12 11:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שאתה קונה מהם זה אישור הדפסת ספר לשימושך במכונת האספרסו. לאחר מכן אם אתה רוצה אתה יכול ללכת למקום שמוכר הדפסות כאלה ולקנות ספר תמורת עלות הדפסתו. אם נוסיף את הקפסולות אתה קונה קובץ שהדבר היחידי שמותר לך לעשות איתו הוא להדפיסו במכונת האספרסו. אם יש לך מכונה כזאת בבית מותר לך להדפיס קובץ אחד אצלך בבית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז יש מכונה ביתית או אין מכונה ביתית (תגובה 605677)? אם יש מכונה ביתית, אני חוזר להסתייגות הפשוטה שלי מתחילת הפתיל: תגובה 605574. יש לי עוד מה לכתוב על זה (בנוסף למה שכבר כתבתי), אבל אני רוצה להיות בטוח שעל זה באמת מדובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מכונה ביתית זה מה שמטריד אותך אז תסביר איפה הבעתיות. אבל אתה גם צריך להסביר איפה ההבדל בינה לבין מכונה שממוקמת בחנות ספרים פרטית. לדעתי אין הבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל מתגובה 605708. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתכוון לשחזר פתילים. בינתיים הנה מערכון מצחיק של מונטי פייתון שגם קשור לנושא | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהתכוונת למערכון הזה. הוא קצת יותר קשור לנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם שלך מצחיק. אבל כיונתי למה שקישרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, סידרתי קצת את המחשבות והנה תגובה רצינית (או לפחות ארוכה) על העמדות שהוצגו לאחרונה בנושא. העמדה הבסיסית שלי טוענת שלכל אדם יש בעלות על היצירה שלו ואם רוצים לקחת את זה ממנו צריך את ההסכמה שלו או להיות הוגן כאשר העמדה שלי מצריכה את שניהם. לפי דעתי עצם העובדה שהצלחתם ליצור מצב שאנשים עובדים בשבילכם בחינם לא הופך זאת למצב תקין. כשאתם נדרשים לשלם ליוצרים יש לכם שתי הצעות אחת זה שילטון כלומר שהשילטון יקח כסף מאנשים ויעביר אותו ליצרות שהוא מוצא ראויות. במקרה הטוב נקבל יצירות אליטסטיות ובמקרה הרע נקבל מלחכי פנכה. מעבר לזה כלל לא ברור למה כספי המיסים שלי צריכות לממן את הבידור שלך. ההצעה השניה היא פרסומות כלומר הון. הרי ברור לכל מי שעיניו בראשו שהשיקולים לשים פרסומת במקום מסוים הוא לא רק מספר הצופים אלא גם היצירה עצמה. כשבעל עסק מפרסם בתוך יצירה ברור לו שהוא גם עוזר ליצירה לכן הוא יעדיף יצירות שעוזרות או לפחות לא מזיקות לעסקיו. אם לתת דוגמה לתופעה שהכבלים התחילו אותה זה מיקי רוזנטל . די ברור שלולא בולדוג אף אחד בערוץ שניים לא היה חושב לשדר את בולדוזר כי זו יצירה שפוגעת במפרסמים, רק בגלל שהם היו צריכים לתת קונטרה הם שידרו אותה. ובלי בולדוזר גם לא הייתה שיטת השקשוקה שגם אותה בקושי רצו לשדר ובטח שלא בערוץ שתיים. נוסף לכל הצרות אתה גם מעניק לבעלי עסקים כח שאיננו מחויב המציאות. למרות שאפשר כמעט להסתדר בלעדיהם עדיין כדי לתווך בין היוצרים לצרכנים אנחנו צריכים בייביסיטר שידפיס בשבילנו את הספרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להסביר לי למה לכל אדם יש בעלות על היצירה שלו? מה בדבר יצירה של אדם שמבוססת על יצירות ודמות של אנשים אחרים? האם לפי דעתך צריך לשנות את חוקי זכויות היוצרים כך שזכויות היוצרים לא יפוגו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שכל הדברים שהשתמשתי בהם כדי ליצור את היצירה הם שלי גם היצירה שלי. גם. לדעתי לא, אבל זוהי נקודת המוצא. אם אתה רוצה שהזכויות יפוגו ויעברו לידי החברה החברה צריכה לשלם. הבעיה שאצלכם החברה לא משלמת כלום ועדיין משום מה הזכויות עוברות אליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שעולה בראשי הוא ציטוט מיצירה שתחזור לרשות הכלל בראשון לינואר 2044: "My precious!". אתה מקבל מהחברה זכויות על כל יצירה שלך, ללא קשר לאיכותה. אתה באמת רוצה שהחברה תשלם לך? אחרי כמה עשרות שנים רוב ה"יצירות" כבר חסרות ערך (או ליתר דיוק: עולה יותר כסף לשמור אותן ולהגביל את הגישה אליהן). למה שמישהו יטרח לשלם על כל שטות? למי בכלל נטרח לשלם? מיהו הבעלים של תנך גוטנברג? של תנך המלך ג'יימס? של תרגומיו של מרטין לותר? ובאיזו זכות הם הפרו את זכויות היוצרים של מתרגמי הוולגטה, תרגום השבעים, וכל העיבודים הקודמים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לגבי היוצר המשוער - לפחות על ידי חלק נכבד מהאוכלוסיה - של תנ"ך גוטנברג וכל העיבודים הקודמים, כמות הזמן והמשאבים שמשקיעים הקוראים הנאמנים1 בו ובסוכניו עלי אדמות היא עצומה גם בימינו. לא הייתי מודאג בעבורם. 1 ואלה שמיסיהם תומכים בהם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברה לא חייבת לשלם לי אם היא לא רוצה את הזכויות. באמת לא ברור איפה הקושי שלך. רכוש אתה מבין שאסור לגנוב? אז זה יותר פשוט. אם קניתי נייר אז הוא שלי קניתי עט אזי גם הוא שלי. ציירתי קו על הנייר אזי הנייר עם הציור עדיין שלי. לא ברור איפה אתה מסתבך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי הרשה לך לצייר קו על הנייר? זו הפרת זכויות הקניין של יורשיו של אוקלידס! זכות הקניין איננה מוחלטת. היא קונבנציה חברתית ומשפטית. למשל, תחפור במעדר שלך באר בגינה שלך ותשאב ממנה מים, המים לא שלך ע"פ חוקי מדינת ישראל. ואם מצאת שם עתיקות - כנ"ל. ואם גילית מרבץ אורניום - אתה אינך רשאי לעשות בו כרצונך. הניסיון להרחיב באופן עיוור את הזכות החלקית לקניין חומרי אל התחום החמקמק של רעיונות, נידון לכישלון. שכפול, שינוי, ושימוש לרעה ברעיונות, היו מאז ומתמיד חלק בלתי-נפרד מהתרבות האנושית. צריך סיבות טובות מאוד כדי לשנות זאת. אי אפשר לומר "קניין רוחני הוא בדיוק כמו קניין גשמי" ולחשוב שפתרת את הבעיות כולן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הרחבתי שום דבר. נייר שמצויר עליו קו הוא עדיין חומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי להדגיש שביצירה כיוונתי לProduction (economics) [Wikipedia] בניגוד למשל לפעולות בשוק ההון או פעולות שלטוניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה התכוונת. אם אקח שיר שכתבת ופירסמת באתרך הפרטי ואפרסם אותו במיליוני עותקים בעיתון שלי, מי משנינו ראוי לפיצוי על היצירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקוראים! אבל ברצינות, אני. אני עשיתי פעולה פרודוקטיבית בצפייה להפיק ממנה רווח ואחרים השתמשו בה ללא לשלם. זה כמו שתזמין שרברב לביתך ולאחר התיקון תטען שמעולם לא תכננת לשלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא מבין. נניח שאתה בסך הכל חשבת וגם כתבת קצת. העיתון השקיע בזה הרבה יותר עבודה. לפי מה שהבנתי ממך העיתון הוא זה שהשקיע כמעט את כל היצירה וזכאי לפיתוי. חוקי זכויות היוצרים טוענים שאתה (המחבר) מחזיק בכל הזכויות. הבנתי אותך נכון? זה משנה אם השיר פורסם מראש כתחביב פרטי או גם ממניעים כלכליים? (נדמה לי שהתפרסמו כמה מקרים דומים של צלמים חובבים שצילמו תמונות להנאתם הפרטית ולתדהמתם הרבה מצאו אותן מככבות בכל רחבי האינטרנט) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיתון ''עשה עושר ולא במשפט'' היה אסור לו להשתמש ביצירתי ללא רשות. לא ממש ברור לי מי לדעתך צריך לפצות את העיתון. החוק כיום מניח שליוצר יש פחות כח מלעיתון לכן יש לו הגנה, לא ברור למה צריך להתעסק במקרים קיצוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם ניסיתי לקרוא את תגובה 605952 לאור ההבהרה שבתגובה 606057. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני עניתי לאור התגובות הנ''ל. הגבלתי את עצמי רק למקרים שבהם היה שימוש ביצירה לא למקרים שיצירה שנכתבה דומה במקרה ליצירה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האפשרויות היחידות למימון שאתה מכיר הן פרסומות או מיסים?! בדיון הזה עלו כמה אפשרויות אחרות (תרומות, כרטיסים, מוצרים נלווים, מוניטין, חתימות...) שמוכיחים את עצמם בחיי היום יום לא רע. את הבעיה של אומנות אליטיסטית ומלכחי פנכה אפשר לפתור (וכבר פתרו) על ידי יצירת מספר מוסדות בלתי תלויים בשלטון שמתחרים זה בזה (מוזיאונים שונים, ערוצי טלויזיה שונים... למה להמציא את הגלגל, מישהו כבר עשה את זה). וכמובן שאומנות שממומנת על ידי השלטון לא חייבת לקבל בלעדיות, ואין מניעה שתתקיים במקביל (ובאמת מתקיימת במקביל) גם אומנות שממומנת על ידי הון (לא רק על ידי פרסומות). למה כספי המיסים שלך צריכים לממן את הבידור שלי? לא צריכים, ובוודאי לא את שלי, אבל לשאלה היותר גדולה, למה אנחנו משלמים מיסים? למה המיסים שלי צריכים לממן את ההשכלה שלך, את הרבנים שלך, את התחבורה הציבורית שלך, את החשמל שלך... וכמובן שמול בעיית המימון האליטיזם ומלכחי הנכה קיימת בעייה הפוכה, של מוצרים שמיועדים לבעלי ההון בלבד. אם, למשל, נדבר על פיתוח תרופות במקום תרבות, אז בעולם בו רק ההון מפתח תרופות אף אחד לא ינסה למצוא תרופה ל<הכנס שם של מחלה קטלנית שהורגת עניים מבוגרים>, ומליארדים יושקעו במציאת תרופה ל<הכנס שם של מחלה שמציקה בעיקר לבעלי הון>. ולנקודת הפתיחה שלך, אנשים לא עובדים בשבילך, הם עובדים בשביל עצמם. אם קיים תוצר לוואי של העבודה הזאת ממנה אתה יכול להנות מבלי שהם ינזקו, למה לא? אם אני מחייך אליך ברחוב, אתה צריך לשלם לי על זה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |