בתשובה ליפעת, 26/10/12 3:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלום לך יפעת, ונעים מאד. מול ריבון, ישנן זכויות עקרוניות. בהעדר ריבון- הזכויות הן למי שלוקח אותן עצמו. מושכלה זו חשובה לא רק כדי להבין שאין זכות עקרונית לא לפלסטינים ולא לאף עם אחר, למדינה משלו, וכי זכות זו עומדת בכוח פעולה פוליטית בינ"ל, אלא גם וחשוב יותר הוא להבין שגם למדינת ישראל לא עומדת זכות עקרונית שאף אחד לא יוכל להפקיע מידיה. הראיה הפשוטה היא - שאת חוששת. יחד עם זאת יש נורמה בינ"ל המנוסחת בתור זכות להגדרה עצמית, אבל ביסודו של דבר היישום הוא פוליטי, וגם היישום של משפט בינ"ל, שלא לומר המשפט הבינ"ל עצמו, הוא פוליטי. הנה כך מנמק שוקי למשל בהברקה מן השרוול למה לפלסטינים יש זכות טבעית על שטחי יהודה ושומרון, לפי מספר הנפשות ביחס לקמ"ר. בלי להיכנס לגודווין, זה היה בדיוק הנימוק של היטלר בתביעותיו הטריטוריאליות במזרח אירופה. אתם בצרפת יכולים להאשים אותנו, אצלכם יש כך וכך שטחי חורש לנפש, ואצלנו הרבה פחות. אין זכות עקרונית שמורה לאף קהילה בעולם. לא פוליטית, ולא על שטח. גם לא לעם היהודי. יש עם זאת נורמה בינ"ל לכבד את הזכות להגדרה עצמית. אשר נשללת מאז וילסון ועד היום מעשרות עממים קטנים. אין זכות אלא למי שלוקח אותה לעצמו ונלחם להגן עליה. בתוך כל יתר הקהילות האנושיות, לרבות העם היהודי, גם לפלסטינים אין זכות עקרונית למדינה. ההכרעה בשאלה זו, היא הכרעה פוליטית של בעלי אינטרס. אין ולא יכול להיות לישראל שום אינטרס לראות מדינה פלסטינית משגשגת בתוך תוכי מדינת ישראל, שיכולה לכרות בריתות עם מדינות זרות, להעביר צבאות וכיו"ב. בכל אלה אינני אומר שצריך "לגזול" "לנשל" "לחנוק" אבל את השאיפות האנטי ישראליות היסודיות של הפלסטינים צריך לגזול, לנשל וגם לחנוק. אם נצליח בכך, האזרחים הישראלים והפלסטינים יוכלו להנות ממצב של שלום. בזמנו, טרם צאתו לתהליך אוסלו נימק זאת רבין במילים הבאות: העם עייף. עייף ממלחמות. ובכך טעה רבין כשהאניש את העם, שכן על ראש מדינה לדעת- אדם מתעייף. עם אינו מתעייף. דור הולך, ודור בא, וכל דור נלחם את מלחמותיו. כך כנראה יידרשו הילדים הישראלים של היום, להתמודד בבוא היום עם ילדים פלסטינים אשר מדי יום עוברים הכשרה של התודעה לגאול את אדמת פלסטין לכשיגדלו. מיותר לומר- כל פלסטין. עם אשר מאבד את המוטיבציה להילחם למען זכויותיו, סופו שזכויותיו תילקחנה ממנו. אין בכך כדי לקבוע שיש לחרוש מלחמה כל העת, אלא רק לדעת שככה זה ואין מלחמה אחרונה. לכן גם עמים אינם מתבגרים. אנשים מתבגרים. אך לא עמים. אני מסכים עם זאת שיש כמה אנשים בשורות ההנהגה שצריכים להתפכח. שלום איננו מסקנה. שלום איננו ערך אנושי. שלום איננו אידיאל. שלום הוא ייצוג של מצב פוליטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במדינה דמוקרטית, לכל אחד יש קול אחד. אם ערביי השטחים אינם אזרחי ישראל, איזרחי מה הם? כהנא אומנם האמין שללא יהודים לא צריכה להיות זכות בחירה בכל שטחי ארץ ישראל, והם צרכים לקבל על עצמם עבדות ומיסים, כשאסור להם להחזיק בשום משרה של שררה, אבל זה לא נשמע הוגן במיוחד. לא הייתי רוצה לחיות במדינה כזאת. נכון, לא כל עממון מקבל מדינה, הבסקים, הקטלונים, עדיין לא. הוולשים, עדיין לא. (אם כי הסקוטים אולי בסופו של דבר כן). אבל אנחנו מדברים על מדינה דמוקרטית, לא סין וטיבט, או שבטים באפריקה. במדינה דמוקרטית לכל אחד, קול אחד. האם אתה כופר בעיקרון הזה? ואם לא, האם אתה מוכן שהם (הפלסתינאים, כלומר,) יצביעו לכנסת ישראל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכי הרשות הפלסטינית צריכה להיות מדינה, כדי שלאזרחיה תהיינה זכויות פוליטיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכי היהודים צרכים מדינה? הסכם ויצמן-עבדלה, נדמה לי העניק ליהודים זכויות פוליטיות שלא במיסגרת מדינה. היית מסכים שא"י תהיה מדינה ערבית, אבל ישמרו ליהודים מספר זכויות פוליטיות? (הזכות איפה תוקם עיר חדשה, איך יחולקו קרקעות ואוצרות טבע וכו' מי יקבע את זה?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחזיר את השאלה אלייך. וכי היהודים צריכים מדינה? אוסיף. וכי מישהו נתן ליהודים מדינה? שבעים מליון גרמנים אינם יכולים להשפיע על המדיניות המוניטארית של גרמניה. האם גרמניה אינה מדינה? כך וכך מליוני גיאורגים אינם יכולים להחליט על רכישת גז טבעי מלבד מרוסיה. האם גיאורגיה אינה מדינה? שמונים מליון מצרים אינם יכולים להחליט על הכנסת כוחות צבא מצריים לסיני. האם מצרים אינה מדינה. שמונה מליון ישראלים אינם יכולים להחליט על מכירת מטוסי פאלקון לסין. האם ישראל אינה מדינה. ארבעים מליון יפנים אינם יכולים להחליט על הקמת צבא. האם יפן אינה מדינה? כך וכך צ'כים, בולגרים, הונגרים וכן הלאה אינם יכולים להחליט על הכרזת מלחמה מבלי לקבל לכך אישור מן הסובייט העליון. האם בולגריה הונגריה צ'כוסלוביקה אינן מדינות? על מה אנחנו מדברים בעצם? על זכויות הפוליטיות של הפלסטינים, או על האינטרסים הפוליטיים של הרשות הפלסטינית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מדברים על מסך הבערות. ענחנו מדברים על האינטרס של dd שישראל תהיה מדינה דמוקרטית, יהודית ודמוקרטית. האם אתה מסכים שלרשות שהפלסטינאים מצביעים לה יהיו סמכויות כמו בפרלמנט היפני, גרמני, גאורגי, מיצרי, ישראלי צ'כי , בולגרי, הונגרי? או שאתה רוצה להעמיד פנים שיש להם סמכויות פוליטיות, אבל שהם לא באמת יכולים לקבוע שום דבר, אם ישראל לא מסכימה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסך הבערות טוב לקביעת עקרונות בכפוף לריבון. כשיהיה לאנושות ריבון, נחליט על שורת עקרונות להתנהלות של כלל האנושות. עד אז האינטרס ולא העיקרון הוא מושג היסוד לכל התנהלות בין קהילה אחת לרעותה. השאלה אילו סמכויות תהיינה לפלסטינים ביחס לפרלמנט הפלסטיני, היא שאלה עקרונית הנוגעת לזכויות האדם והאזרח של הפלסטינים. השאלה אילו סמכויות תהיינה לרשות הפלסטינית בזירה הבינ''ל היא שאלה פוליטית. היא קשורה בשום זכות. היא אינה קשורה בשום עיקרון. היא אינה בשום דבר מלבד באינטרס ובהתנגשות אינטרסים של יישויות פוליטיות. מדינתיות וכמעט מדינתיות. אני לא מעמיד פנים. אני אומר בפירוש. מבחינתה של ישראל הריבונות של הרשות הפלסטינית תהיה מקוצצת. התהליך המדיני הוא התנגשות של אינטרסים בין שני גופים שונים. אין שום זכות אשר כשלעצמה. על הרשות הפלסטינית לשאוף למקסם את ההגשמה של האינטרסים שלה. זה בדיוק מה שהיא עושה. תפקידה של ישראל והוא התפקיד היחיד של מדינת ישראל, הוא להגן על האינטרסים שלה. לא החזקנו את יהודה ושומרון למעלה מארבעים שנה רק כדי למסור את המפתח למישהו מבלי שיתחשבו בנו. לא השקענו שם הון תועפות, לא שלחנו לשם את מיטב בנינו, לא היינו חממה לפרוייקט הלאומי הפלסטיני מפני זרים, רק כדי שתוקם שם מדינה זרה לכל דבר ועניין שתעשה מה שבא לה. כל ממשלה שאינה מתחייבת להגנה על אותם אינטרסים, שהם לא שומן עודפים אלא הם בנפשנו, היא ממשלה פושעת אשר מועלת בתפקידה. מדינת ישראל תמשיך להיות דמוקרטית, וימשיך להיות בה רוב יהודי, אלא אם אנשים כמו דובי קננגיסר יעלו לשלטון ויקימו כאן פדרציות למיניהן. כל אשר מהלכים אימים מתוך ''מחנה השלום'' כמו ציפי לבני, שאול מופז, אהוד אולמרט ואני לא יודע עוד מי, שדבק במוחם להלך אימים על הציבור ולומר לו שאם לא נקים מדינה פלסטינית במו ידינו, נגיע בהכרח למדינה דו לאומית-מקשקשים בקומקום. מגרדים בצלחת. מסתבנים באמבטיה. אלה אינם אנשים שמסוגלים להעריך את האפשרויות בתוך מציאות מורכבת, והם הולכים ומוליכים את הציבור שולל אחר פשטנויות בגרוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הייתי פלשתינאית, והייתי יודעת שמה שאתה מדבר עליו הוא העתיד הצפוי לי, הייתי נלחמת. האינטרס של dd הוא שלא תהיה פה מלחמה לנצח ניצחי נצחים. הפלשתנאים אינם בשלים להסכם, הם אינם מוכנים לשתי מדינות לשני עמים, אנשים כמוך אינם בשלים להסכם גם הם. מי שישלם את המחיר עוד שנים רבות מספור, וישלם בשפיכות דמים בלתי פוסקת, כך נראה לי, זה כולנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפעת. עגבנייה מבשילה. תפוח מבשיל. כל ירקות ופירות הגן מבשילים. גם הבן אדם מבשיל. עם, מדינה, רשות אינם מבשילים. הללו אינם עגבניה, לא תפוח וגם לא אדם. תפקידם, בהנחה שהם משתדלים לשרוד, הוא לפעול למען עצמם בעצמם. אני מתאר לעצמי שאת מאוכזבת. אינני יכול להאשים אותך בגין שאת, אולי, מהלכת חולמנית. אני יכול להאשים את אלה שהבטיחו לך שלא תהיה פה מלחמה לנצח נצחי נצחים. אין אדם וגם לא מדינה עלי אדמות שיכול להבטיח דבר כזה. האינטרס של dd הרבה יותר צנוע מלהגשים שלום נצחי. האינטרס של dd וגם של יפעת הוא לשרוד. והיה אם יקום הפלסטיני ויילחם, או הפלישתי והפריזי והחיוי והיבוסי והאמורי והכנעני הארמי והמואבי, האשורי והבבלי והפרסי והמצרי- יקום גם הישראלי ויילחם. אני מתאר לעצמי שאת מאוכזבת. זה העולם, ואין עולם אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה אינו משל ולא חלום זה נכון כאור בצהריים, כל זה יבוא מחר אם לא היום, ואם לא מחר אז מחרתיים. גרמניה הלא נאצית שלא מחפשת "שטח מחיה חדש" בפולין וצ'כיה, יכולה להתקיים לצידם. צפון קוריאה מתקיימת לצד דרום קוריאה כשהיא לא מנסה לפלוש אליה. גם פה הדבר אפשרי. אני קוראת עכשיו את "בן נפטון" של ריק ריירדן. קראתי שם פיסקא שאני חושבת שתזדהה איתה, (הדובר הוא מארס, אל המילחמה הרומאי): "המילחמה היא חובה"... "הבחירה היחידה שעומדת בפנייך היא האם אתה מקבל את חובתך, ולמען מה אתה נילחם. מורשת רומא עומדת כאן על כף המאזניים- חמשת אלפים שנה של חוק, סדר, ותרבות. האלים, המסורות העתיקות, התרבויות שעיצבו את העולם שבו אתה חי: כל זה עומד לקרוס, פרנק, אלא אם כן תנצחו. אני חושב שזה משהו ששווה להילחם למענו. תחשוב על זה" (עמ'361). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש ממש לא. זה סיפרות נוער, אף אחד לא סובל את האל הזה, בטח לא הגיבורים הראשיים. הספר מתוק, וזוכה פרס גפן (לסיפרי מדע בדיוני ופנטזיה מטעם האגודה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלחמה אינה חובה. מוכנות למלחמה היא חובה. גרמניה הלא נאצית הולכת ומשתלטת על צ'כיה, פולין באמצעים כלכליים ובקרוב גם דיפלומטיים. יש הסברים שונים לשלום היחסי באירופה אשר נמשך בסך הכל כמה עשורים. תרבות של שלום הוא הקלוש ביניהם. זוכה פרס נובל לשלום לשנה הנוכחית הוא- האיחוד האירופי. מוסד שמפקיע ריבונות של מדינות. צפון קוריאה מאיימת שלוש פעמים בשנה האחרונה לפלוש לדרום קוריאה. לפי שעה היא ממתינה. הפוקוס של המעצמות חוזר לזירה ההיא. לפי שעה מתקיים שם מצב של שלום שלילי. שתי המדינות נערכות למלחמה זו מול זו, אך המלחמה אינה מתלקחת. אין ביניהן מצב של שלום, אך אין ביניהן מצב של מלחמה. כזה היה המצב בין ישראל לבין סוריה מאז 73 ועד היום. המצב בין ישראל לבין מצרים הולך ועובר ממצב של שלום קר למצב של שלום שלילי. במקרה הטוב אם יתגשם משהו מן החזון הפומפוזי של המזרח התיכון החדש, ישתרר גם בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית מצב של שלום שלילי. צר לי לקלקל לך. העולם שבו את חיה לא נכנס לעידן של שלום, אלא לעידן של מלחמה קרה שנייה. במילים אחרות, מלחמת עולם שלישית אורבת בכל אחד מן השיקולים של הפוליטיקה העולמית. שלום הוא אכן משל וחלום. מעבר לכך. השלום הוא ייצוג של מצב פוליטי. היום יש שלום, ומחר כבר לא יהיה שלום. מחרתיים אולי ישוב ויהיה. זה הכל פוליטיקה. והפוליטיקה לעולם אינה פוסקת. את בוודאי מאוכזבת. קנו את המצפון שלך, כמו את המצפון של אוכלוסייה שלמה, בתקווה. בשיר. את צריכה לייחס לי מיליטריזם, כדי שלא לשמוע דברים שמחוץ לשירים. אני יכול לדמיין לעצמי שזה ממש קשה ומכאיב לשמוע דברים מן הסוג שאני אומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחשוב לרגע על תסריט היפותטי. ישראל מסיגה את כל כוחות השיטור ומבטלת את כל סממני הריבונות להלכה ולמעשה במזרח ירושלים. במקומם נכנסת שיירה פלסטינית מתחנחנת על רקע ההסכם הטרי, ומבטיחה לעולם שמעתה ועד עולם יישמר השלום הנצחי והסדר וחופש כל הדתות במקום המקודש. אבו מאזן בפתח גג המכונית מפריח נשיקות. אחמד טיבי לצדו וגם יוסי ביילין יועצו. מחנה השלום יוצא מגדרו. התפעלות עצומה מרטיטה את הלבבות. הנה עינינו החוזות בהגשמת התקוות האפוקליפטיות הגנוזות שנרצחו בשעתו יחד עם רבין. עד לחג הרמדאן ישראל מפנה את כוחותיה גם מן הבקעה ומסיגה את כל ההתנחלויות מיהודה ושומרון. בפעם הבאה שיבקש צה"ל לפעול ביהודה ושומרון, יצטרך להחנות את כוחותיו במתנ"ס של אריאל שהוא עכשיו בניין הסראיא, אם יבקש יפה מסאיב עריקאת. בחג הרמדאן מכריז המופתי של ירושלים כי הלכה פסוקה מאת אללה היא עבור כל מוסלמי לקיים חאג' קטן לאלאקצא, השוכן לבטח על הר ערפאת, כדי לשמוע איך העצים ובעיקר האבנים אבני הכותל מדברות- ואומרות- הו מוסלמי, מסתתר מאחורי יהודי, מסתתר מאחריי קוף וחזיר- בוא והרוג אותו. קול יוצא באירופה, באינדונזיה, בערב הסעודית ובתימן. מליון מוסלמים בלבד מגיעים לצעוד בסך לקיים את מצוות החאג'. בראשם, ובידיים חבוקות ושלובות צועד אבו מאזן, חסן נסראללה, מחמוד הנייה, אחמד טיבי, מחמד ברכה, מחמד מורסי, בשאר אל אסד אבל גם יוסי ביילין. כשהם מפריחים נשיקות. מאחוריהם, בגלאביות, הג'יהאד האסלמי, הגי'האד המוסלמי, פלוגות אלאנצאריה, חטיבות אל קסאם, שיירות אל עיאש, תנזימי אל מקאואמה, כיתות אל צראע, גיבורי אל אסתקלאל כולם במצעד של שלום וסובלנות. בצידי הדרכים ישראלים נאורים מברכים לשלום ואוחזים בשלטים- welcome to palestine. שוקי שמאל יש לו דרכים להבטיח שהשקט לא יופר. הרצון הטוב הוא הערובה לשלום נצחי. הוא יפרסם מנשר שיטען שעם הבחירה נגאל סוף סוף מדיכוי העמים ומן הפאשיזם שהוא סטייה מחרידה מן הגורל היהודי. חרוץ וטיפש זה השילוב הכי מסוכן. להיות בטלן וטיפש עדיף. ציבור יכול להיות שבוי של קונספציות מדיניות שגויות זמן לא מוגבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מרגיש לך קצת מוזר לכתוב את תגובה 605266 בין תגובה 605263 לתגובה 605279? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שוקי טיפש חלילה אם כך השתמע. אלא הממשלה, הקונספציה. אבל כן, בסך הכל אני מכיר במגבלותיי. אני לא עומד בדרגה אחת עם אנשים ששומרים על נועם הליכות גם כאשר משהו מכעיס אותם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |